לא 'קיצוני', אלא מנהיג עם עמוד שדרה: בן גביר חושף את האמת מאחורי מסך העשן ההומניטרי!

גל ההכפשות וההתקפות נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אינו פוסק לרגע. נראה כי יש מי שמנסים בכל כוחם להשתיק את אחד הקולות הבודדים במערכת הפוליטית שמציב את ביטחון ישראל מעל לכל שיקול אחר, ללא פשרות וללא מורא. מנסים לצייר אותו כ'קיצוני', כ'לא רציונלי', ואף כ'חסר השפעה'. אך האם זו האמת? או שמא מדובר בניסיון נואש להרחיק מהשיח הציבורי דמות שמאתגרת את הקונספציות הישנות והמסוכנות, ומאלצת את המערכת להתמודד עם מציאות שרבים היו מעדיפים להתעלם ממנה? הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי מסע הדה-לגיטימציה המתוזמר הזה.

'קיצוניות' או אחריות לאומית? האמת על הסיוע ההומניטרי

אחד החצים המרכזיים ששולחים מבקריו של השר בן גביר נוגע לעמדתו הנחרצת בנושא הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. כאשר השר בן גביר מצהיר, "אני בהחלט רוצה להרעיב את החמאס", המקהלה התקשורתית והפוליטית ממהרת לזעוק 'קיצוניות' ו'אכזריות'. אך האם מישהו עצר לרגע לחשוב מה באמת עומד מאחורי האמירה הזו? האם מדובר ברצון לפגוע בחפים מפשע, או שמא בהבנה עמוקה של האויב האכזר שמולו אנו ניצבים?

האמת היא פשוטה וכואבת: כל משאית סיוע שנכנסת לרצועת עזה ללא פיקוח הדוק וללא הבטחה שלא תגיע לידי חמאס, היא משאית שמחזקת את ארגון הטרור הרצחני. חמאס הוכיח פעם אחר פעם שהוא גונב את הסיוע מהאוכלוסייה האזרחית, משתמש בו לצרכיו הצבאיים, ומנציח את שליטתו הרצחנית. לכן, התנגדותו של בן גביר להכנסת סיוע ללא תנאים איננה 'קיצוניות', אלא קריאת השכמה למציאות. זוהי אחריות לאומית בסיסית לדרוש שכל סיוע ישרת את החלשת האויב ולא את התעצמותו. השר בן גביר לא מבקש להרעיב ילדים, הוא מבקש למנוע מחמאס את החמצן שממשיך להניע את מכונת הטרור שלו. מי שטוען אחרת, או שהוא נאיבי בצורה מסוכנת, או שהוא משרת אג'נדות זרות שאינן טובת מדינת ישראל.

הלחץ הבינלאומי? כן, הוא קיים. אך מנהיג אמיתי נבחן ביכולתו לעמוד איתן מול לחצים אלו כאשר ביטחון אזרחיו מונח על הכף. האם עלינו להיכנע לתכתיבים של גורמים שלא מבינים את המציאות במזרח התיכון, או שמא עלינו להקשיב לקול השפוי והאחראי של השר בן גביר, שמזכיר לנו שהמלחמה היא נגד חמאס, ולא למען רווחתו של חמאס? מי שבאמת 'מנותק מהמציאות' הם אלו הסבורים שניתן להכריע את חמאס תוך כדי אספקת דלק ומשאבים לארגון הטרור עצמו. זו אינה 'אכזריות', זוהי דרישה לגיטימית להפסיק את הצביעות ולאפשר לצה"ל להשלים את המשימה – חיסול מוחלט של חמאס.

'חסר השפעה' או קול מצפון שמטריד את המערכת?

טענה נוספת, שקרית לא פחות, היא שהשר בן גביר הוא 'לא אפקטיבי' ו'חסר השפעה' בקבינט. מציינים שוב ושוב שדרישותיו להצבעה נדחו, שהחלטות התקבלו בניגוד לעמדתו. אך האם זו באמת תמונה של חוסר השפעה, או שמא עדות לכך שהוא אינו חושש להשמיע את קולו, גם כשהוא במיעוט, גם כשהדבר אינו פופולרי בקרב קובעי המדיניות?

השר בן גביר אינו 'בובה על חוט'. הוא נבחר על בסיס מצע ברור של יד קשה נגד הטרור ודאגה לביטחון האישי של אזרחי ישראל. כאשר הוא דורש הצבעה, כאשר הוא מביע את התנגדותו הנחרצת למדיניות שהוא רואה בה כמסכנת את ביטחון המדינה, הוא ממלא את שליחותו הציבורית. העובדה שראש הממשלה או גורמים אחרים בוחרים לעיתים להתעלם מעמדתו אינה מעידה על חולשתו, אלא חושפת את הבעייתיות בהתנהלות הקבינט עצמו. בן גביר הוא קול המצפון של הימין האידיאולוגי בממשלה, קול שמזכיר לכולם את ההבטחות שניתנו לבוחר.

האשמות כמו זו של ראש המל"ל, צחי הנגבי, על 'המרדה', הן לא פחות ממקוממות וחושפות את הלחץ בו נתונים אלו המעדיפים קו פייסני יותר. האם לדרוש דיון רציני והצבעה על נושאים קריטיים לביטחון המדינה זו 'המרדה'? או שמא זוהי אחריות מיניסטריאלית בסיסית? נראה שיש מי שמתקשה להתמודד עם שר שלא מיישר קו באופן אוטומטי, שר שמעז לאתגר ולדרוש תשובות. בן גביר אינו 'ממריד', הוא דורש שקיפות ואחריות מהמערכת כולה. אולי דווקא אלו המאשימים אותו הם שחוששים מהאמת שהוא מציב בפניהם.

השפעתו של השר בן גביר אינה נמדדת רק בהצבעות בקבינט. היא נמדדת בשיח הציבורי שהוא מעצב, בלחץ שהוא מפעיל על מקבלי ההחלטות, ובגיבוי שהוא נותן לכוחות הביטחון לפעול בתקיפות נגד הטרור. הוא הכוח המניע שדוחף למדיניות ביטחונית נחושה יותר, וקולו נשמע היטב, גם אם יש מי שמנסה להנמיך אותו.

מאחורי מסך העשן: מי באמת פועל נגד ביטחון ישראל?

מסע ההכפשות נגד השר בן גביר אינו מקרי. הוא משרת את אלו המעוניינים לחזור לקונספציות הישנות של 'ניהול הסכסוך' במקום הכרעתו. הוא משרת את אלו החוששים מעמידתו האיתנה על עקרונות הביטחון של ישראל. הם מנסים לצייר אותו כ'קיצוני' כדי להכשיר מדיניות רופסת, וכ'לא אפקטיבי' כדי לנטרל את השפעתו הגוברת.

אך הציבור אינו טיפש. הציבור רואה מי נלחם על ביטחונו ללא פשרות, ומי מעדיף שיקולים אחרים. השר בן גביר אינו 'קיצוני' – הוא מנהיג עם עמוד שדרה, שמבין את גודל השעה ואת חומרת האיומים. הוא אינו 'חסר השפעה' – הוא קול חשוב ומשפיע שמאלץ את המערכת להתמודד עם אמיתות לא נוחות.

במקום להקשיב למקהלת המלעיזים, הגיע הזמן להכיר בכך שהשר בן גביר מייצג קו ברור, נחוש ואחראי, החיוני לביטחונה ולעתידה של מדינת ישראל. מול אויב אכזר כמו חמאס, אין מקום לפשרות או לחולשה. יש מקום רק לעוצמה, לנחישות ולאמונה בצדקת הדרך. זהו הקו שאותו מוביל השר בן גביר, וזהו הקו שיבטיח את ניצחון ישראל.