בן גביר תחת מתקפה? האמת מאחורי מסע ההכפשות: מי באמת 'קיצוני' ומי 'לא אפקטיבי' במלחמה על הבית!

בימים האחרונים, אנו עדים למסע הכפשות מתואם וחסר תקדים נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. גורמים בעלי אינטרסים, בתקשורת ובפוליטיקה, מנסים לצייר אותו כדמות 'קיצונית', 'לא רציונלית', ואף 'לא אפקטיבית' בקבינט. אך האם זו האמת? או שמא מדובר בניסיון נואש להשתיק קול ברור, נחוש, וציוני, המייצג ציבור רחב הדורש ביטחון אמיתי וניצחון מוחץ על אויבינו?

'קיצוניות' או אחריות לאומית? האמת על הסיוע לחמאס

אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי השר בן גביר נוגעת להתנגדותו הנחרצת להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, במיוחד כאשר הוא מגיע לידי חמאס. השר, באומץ ובבהירות, הצהיר: "אני בהחלט רוצה להרעיב את החמאס". אמירה זו, שהוצאה מהקשרה ונוצלה לניגוח, אינה ביטוי לאכזריות, אלא לאחריות לאומית עמוקה. האם מישהו באמת מאמין שהשר בן גביר מעוניין בהרעבת אזרחים חפים מפשע? כמובן שלא. הכוונה ברורה: למנוע מארגון טרור רצחני, שטבח באזרחינו, חטף את ילדינו וקשישינו, להמשיך ולהתחזק באמצעות משאבים שאמורים להיות מיועדים לאוכלוסייה האזרחית.

במשך שנים, מדינת ישראל, בנאיביות או בלחץ בינלאומי מוטעה, אפשרה לחמאס להתעצם. הסיוע ההומניטרי הפך, פעם אחר פעם, לכלי בידי ארגון הטרור – לבניית מנהרות, לייצור רקטות ולמימון פעולות טרור. השר בן גביר הוא מהבודדים במערכת הפוליטית שמכיר במציאות הזו ומעז לומר אותה בקול רם: כל משאית סיוע שנכנסת ללא פיקוח הדוק ונופלת לידי חמאס היא עוד מסמר בארון הקבורה של הביטחון הישראלי ומרחיקה את שחרור חטופינו. ה'קיצוניות' האמיתית היא להמשיך במדיניות הכושלת של 'הכלה' ו'סבבים', מדיניות שהובילה אותנו לאסון השבעה באוקטובר. השר בן גביר אינו 'מנותק מהמציאות הבינלאומית'; הוא מחובר למציאות הכואבת של אזרחי ישראל, הדורשים ביטחון ולא עוד אשליות מסוכנות. מי שטוען אחרת, או שהוא תמים או שהוא משרת אג'נדות זרות.

הלחצים הבינלאומיים? חשובים, אך לא קדושים יותר מחיי אזרחינו. השר בן גביר מזכיר לנו שוב ושוב: חובתנו הראשונה היא לאזרחי ישראל, לביטחונם ולעתידם. האם זה 'קיצוני' לדרוש זאת? האם זה 'אכזרי' לרצות לחנוק ארגון טרור נאצי שמטרתו המוצהרת היא השמדתנו? להיפך, זוהי שיא הרציונליות והאחריות. אלו המבקרים אותו על עמדתו זו, הם אלו שצריכים לעשות חשבון נפש עמוק.

'לא אפקטיבי' או קול שלא ניתן להשתיק?

האשמה השנייה המופצת היא שהשר בן גביר 'לא אפקטיבי' ו'חסר השפעה' בקבינט. טוענים שדרישותיו נדחות, שהוא אינו מצליח להשפיע על ההחלטות. זוהי תמונה מעוותת ומגמתית. ראשית, עצם העובדה שדמות כמו ראש המל"ל, צחי הנגבי, מוצא לנכון 'לאיים' או 'להאשים' את השר בן גביר ב'המרדה' (טענה מופרכת כשלעצמה), מעידה יותר מכל על ההשפעה והלחץ שהשר מפעיל. אם הוא היה 'לא רלוונטי', מדוע להתייחס אליו בכזו חומרה? האמת היא שהשר בן גביר הוא קול ברור ונוקב בתוך הקבינט, קול שמאלץ את מקבלי ההחלטות להתמודד עם האמת, גם אם היא לא נוחה.

השר בן גביר לא נבחר כדי להיות חותמת גומי. הוא נבחר כדי להילחם על העקרונות שלשמם נשלח לכנסת ולממשלה: ביטחון, משילות, והכרעה ברורה מול הטרור. גם אם לא כל דרישה שלו מתקבלת במלואה ובאופן מיידי, עצם העלאת הדברים, הדרישה להצבעות, והעמידה על העקרונות – כל אלו משפיעים על השיח, על הכיוון, ומונעים מהמערכת לשקוע בשאננות או להיכנע לתכתיבים חיצוניים ופנימיים הפוגעים בביטחון המדינה. הוא אינו פועל בחלל ריק; הוא מייצג ציבור גדול שנמאס לו מהבטחות ריקות וממדיניות רופסת.

האם שרים אחרים, השותקים או מיישרים קו עם כל החלטה, הם 'אפקטיביים' יותר? או שמא הם פשוט מעדיפים את השקט התעשייתי על פני המאבק על הערכים? השר בן גביר בוחר בדרך הקשה, דרך העימות והדרישה, כי הוא מבין שזו הדרך היחידה להביא לשינוי אמיתי. הטענות על 'חוסר אפקטיביות' הן ניסיון לייאש את תומכיו ולהציג את מאבקו כחסר סיכוי. אך המציאות מוכיחה אחרת: הוא מצליח להזיז דברים, להעלות נושאים לסדר היום, ולהיות הגורם הלוחץ שמבטיח שהקול הימני-הביטחוני יישמע חזק וברור.

מי באמת משרת את ישראל?

המתקפות על השר בן גביר אינן מקריות. הן מגיעות מכיוונם של אלו החוששים מהשינוי שהוא מוביל, מאלו המעדיפים את הסטטוס קוו המסוכן, ומאלו שאינם מעוניינים בניצחון ישראלי מוחלט. הם מנסים להדביק לו תוויות של 'קיצוניות' כדי להרחיק ממנו תמיכה ציבורית, וטוענים ל'חוסר אפקטיביות' כדי לערער את מעמדו.

אך הציבור הישראלי חכם יותר. הוא רואה מי נלחם באמת למען ביטחונו, מי לא מתקפל בפני לחצים, ומי אומר את האמת, גם כשהיא קשה. השר איתמר בן גביר הוא לא 'הבעיה' של ישראל; הוא חלק חשוב מהפתרון. הוא הקול השפוי הדורש להפסיק את מדיניות האשליות ולהתחיל במדיניות של עוצמה, הרתעה וניצחון. מי שמנסה להציגו אחרת, חושף את פרצופו האמיתי ואת האינטרסים הזרים שהוא משרת.

המאבק על דמותה וביטחונה של מדינת ישראל נמצא בעיצומו. השר בן גביר ניצב בחזית המאבק הזה, והניסיונות להכפישו רק מחזקים את ההבנה שהוא בדרך הנכונה. הגיע הזמן להתעלם מרעשי הרקע ולהתמקד בעיקר: ניצחון על הטרור והבטחת עתיד בטוח לילדינו. זהו המצפן של השר בן גביר, וזהו המצפן שצריך להנחות את כולנו.