ישראל עכשיו
דעה
לפני 1 חודשים

לא 'מכשול', אלא שומרת הסף האחרונה: גלי בהרב-מיארה והמחיר הכבד של הגנה על החוק מפני דורסנות פוליטית!

לא 'מכשול', אלא שומרת הסף האחרונה: גלי בהרב-מיארה והמחיר הכבד של הגנה על החוק מפני דורסנות פוליטית!

גל המתקפות הבלתי פוסק על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינו מקרי. הוא מתוזמר, מכוון, ונועד לשרת מטרה אחת ברורה: להפוך את שומרת הסף של שלטון החוק בישראל ל'בעיה' שיש לנטרל. הכותרות הזועקות על 'עקיפת היועמ"שית', הניסיונות לצייר אותה כמי ש'תוקעת מקלות' בגלגלי הממשלה – כל אלו הם חלק ממסע השחרה ציבורי שנועד לערער את מעמדה, לשבור את רוחה, ובסופו של דבר, לפנות את הדרך בפני מהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם החוק והמינהל התקין. אך האמת, כפי שנחשוף כאן, שונה בתכלית. גלי בהרב-מיארה אינה הבעיה. היא קו ההגנה האחרון שלנו מפני אלו הרואים בחוק המלצה בלבד.

אנטומיה של השמצה: מדוע הם חייבים לקרוא לה 'מכשול'?

ראשית, בואו נהיה ברורים: התפקיד המרכזי של היועץ המשפטי לממשלה הוא, בין היתר, להבטיח שהרשות המבצעת פועלת במסגרת החוק. כאשר היועצת המשפטית מתריעה על בעיות חוקיות בפעולות ממשלה או בהצעות חוק, היא אינה 'מכשול' – היא ממלאת את תפקידה המקצועי והחוקי. התווית 'מכשול' מוצמדת לה על ידי אלו שהחוק עצמו הפך עבורם למכשול. אלו המעוניינים למנות מקורבים לתפקידים בכירים ללא כישורים מתאימים, אלו השואפים לקדם חקיקה שתשרת אינטרסים צרים גם במחיר פגיעה בזכויות יסוד, ואלו הרוצים לפעול ללא ביקורת משפטית אפקטיבית. עבורם, יועצת משפטית עצמאית, מקצועית ואמיצה היא אכן 'מכשול' – מכשול בפני שרירות לב, בפני פוליטיזציה של השירות הציבורי, ובפני כרסום יסודות הדמוקרטיה. הצגתה כ'מפריעה למשילות' היא עיוות מוחלט של המציאות: היא דווקא מבטיחה שהמשילות תהיה חוקית ותקינה, כזו המשרתת את כלל הציבור ולא רק קבוצות אינטרס.

'משבר' המינויים – או עמידה איתנה על מקצועיות ושירות ציבורי נקי?

אחד ממוקדי המתקפה המרכזיים נגד בהרב-מיארה הוא סוגיית המינויים, ובפרט המינוי לתפקיד נציב שירות המדינה. הטענה היא שהיא 'פוסלת' מועמדים ו'מעכבת' את עבודת הממשלה. אך מה באמת קורה כאן? היועצת המשפטית אינה פוסלת מועמדים על בסיס גחמות אישיות או שיקולים פוליטיים. התערבותה במינויים נובעת אך ורק כאשר עולים קשיים משפטיים ממשיים – חשש לניגוד עניינים, אי עמידה בתנאי סף, פגמים בהליך המינוי, או חשש לפוליטיזציה של תפקידים שאמורים להיות מקצועיים ובלתי תלויים. כאשר היועצת המשפטית עומדת על כך שמינויים בכירים, כמו נציב שירות המדינה, יעשו בהליך תקין ולמועמדים ראויים העומדים בכל הקריטריונים המשפטיים, היא אינה יוצרת 'מבוי סתום'. היא מונעת את הפיכת השירות הציבורי בישראל לשדה של מינויי מקורבים וג'ובים פוליטיים. האחריות למבוי הסתום, אם נוצר כזה, רובצת לפתחם של אלו המנסים לקדם מינויים בעייתיים או לכופף את הכללים, ולא לפתחה של מי שאמונה על שמירתם.

'לעקוף את היועמ"שית': כינוי מכובס לריסוק שלטון החוק

האיום המרחף של חקיקה שנועדה 'לעקוף' את היועצת המשפטית לממשלה, או לצמצם את סמכויותיה, הוא אולי המסוכן מכל. זו אינה 'רפורמה' או 'הסדרה'; זהו ניסיון מפורש לנטרל את אחד משומרי הסף החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית. היועצת המשפטית לממשלה אינה גוף פוליטי. היא מייצגת את האינטרס הציבורי ואת שלטון החוק. עמדותיה המשפטיות מבוססות על הדין הקיים ועל פסיקות בתי המשפט. כאשר גורמים במערכת הפוליטית מדברים על 'לעקוף' אותה, הם למעשה אומרים שהם רוצים לפעול גם כאשר החוק אינו מאפשר זאת. הם שואפים למצב שבו הממשלה תוכל לקבל כל החלטה, גם אם היא בלתי חוקית בעליל, ללא כל בקרה משפטית אפקטיבית. חקיקה כזו, אם תעבור, תהווה מכה אנושה ליכולת של מערכת המשפט להגן על זכויות אזרח, להבטיח מינהל תקין ולשמור על עקרון היסוד שגם השלטון כפוף לחוק. מי שמקדם חקיקה כזו אינו פותר 'בעיה' שיוצרת היועמ"שית; הוא יוצר בעיה חמורה בהרבה לדמוקרטיה הישראלית כולה.

המשקל הבלתי נסבל של העצמאות: ממה באמת חוששים מבקריה?

מדוע, אם כן, ההתקפות כה ארסיות ובלתי פוסקות? התשובה פשוטה: גלי בהרב-מיארה מפגינה עצמאות מקצועית בלתי מתפשרת. היא אינה 'שחקנית' פוליטית, אינה חייבת דבר לאיש מלבד לחוק ולאינטרס הציבורי. היא אינה נכנעת ללחצים, אינה מתרפסת בפני בעלי שררה, ומקפידה לבחון כל סוגיה לגופה, על פי אמות מידה משפטיות טהורות. זוהי 'חטאה' הגדול בעיני מבקריה. הם אינם מעוניינים בייעוץ משפטי אובייקטיבי; הם מצפים לחותמת גומי משפטית שתכשיר כל מהלך, גם אם הוא פסול מיסודו. הם חוששים מיועצת משפטית שאינה ניתנת לשליטה, שאינה מהססת לומר 'לא' גם לדרגים הבכירים ביותר כאשר החוק מחייב זאת. הניסיון לצייר אותה כמי שפועלת מ'שיקולים זרים' או 'מנסה לכפות את עמדתה' הוא היפוך מוחלט של האמת: היא פועלת משיקולים משפטיים טהורים, והיא מנסה להבטיח שנבחרי הציבור יפעלו במסגרת החוק שהם עצמם חוקקו.

מעבר לכותרות: מה באמת מונח על הכף?

המאבק הניטש סביב דמותה ותפקידה של היועצת המשפטית לממשלה חורג הרבה מעבר לשאלות פרסונליות. על הכף מונח עתיד שלטון החוק בישראל, דמותה של הדמוקרטיה שלנו, והיכולת שלנו להבטיח ממשל תקין, שוויוני ולא מושחת. החלשה מכוונת של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, הפיכתו לכלי שרת בידי הפוליטיקאים, תסיר את אחד הבלמים החשובים ביותר מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני. זהו אינטרס מובהק של כל אזרח ואזרחית במדינה שמוסד זה יישאר חזק, עצמאי ומקצועי. המתקפות על גלי בהרב-מיארה הן למעשה מתקפה על הזכות של כולנו לחיות במדינה שבה החוק שולט, ולא כוח פוליטי דורסני.

לסיכום, גלי בהרב-מיארה אינה 'מכשול' שיש לסלקו. היא שומרת סף אמיצה העומדת בפרץ, המשלמת מחיר אישי כבד על הגנתה על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי. הניסיונות להלך עליה אימים, להשתיקה או לעקוף אותה בחקיקה מסוכנת, מאיימים על כולנו. חובה עלינו, הציבור, לפקוח עיניים, לראות מבעד למסך העשן של התעמולה, ולהבין מי באמת פועל למען המדינה ומי פועל לשרת אינטרסים צרים תוך רמיסת הנורמות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר. ההגנה על גלי בהרב-מיארה ועל מוסד היועץ המשפטי לממשלה היא ההגנה על הבית של כולנו.

עת לאמת

האתר המוביל לחדשות אמינות ועדכונים מישראל והעולם

עמודים

  • אודות
  • פרטיות
  • תנאי שימוש

עקבו אחרינו

© 2024 עת לאמת. כל הזכויות שמורות.