ה'מחטף' וה'טעות' האמיתיים: לא של נתניהו, אלא של אלו המנסים לפרק את ממשלת החירום מבפנים!
בעיצומה של מלחמה קיומית, כאשר חיילינו מחרפים נפשם בחזיתות השונות ואזרחי ישראל כולם מגלים חוסן וערבות הדדית מעוררי השראה, מתנהל מאחורי הקלעים קרב נוסף, מסוכן לא פחות: הקרב על התודעה והלכידות הפנימית. ולצערנו, יש מי שבתוך הקואליציה עצמה, במקום לחזק את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת ממשלת החירום, בוחרים לירות בתוך הנגמ"ש, לזרוע מחלוקת ולערער את יציבות ההנהגה דווקא כשהיא נדרשת יותר מתמיד.
ההחלטה, שבוודאי לא הייתה קלה לאיש, לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי מבוקר ו מפוקח לרצועת עזה, הפכה לזירת התגוששות פוליטית פנימית, רוויית האשמות קשות כלפי ראש הממשלה. שמענו על "טעות קשה", "אי-שפיות", "התקפלות", ואף טענות על החלטה ש"התקבלה במחטף". האם באמת סבורים אותם גורמים כי ראש הממשלה, הנושא על כתפיו את האחריות הכבדה ביותר לגורל המדינה בעת הזו, פועל מתוך קלות דעת או חלילה כניעה? המציאות, כרגיל, מורכבת הרבה יותר, והיא דורשת מנהיגות אחראית ולא פופוליזם זול.
ראשית, חשוב להבין: ההחלטה על הסיוע ההומניטרי לא נולדה בחלל ריק ולא הייתה גחמה של רגע. היא התקבלה לאחר דיונים מעמיקים בקבינט המלחמה, בהתייעצות עם כלל גורמי הביטחון הבכירים ביותר – צה"ל, שב"כ והמוסד – ולאחר בחינה מדוקדקת של מכלול השיקולים האסטרטגיים, המדיניים והמשפטיים. בנימין נתניהו, כמנהיג המנוסה ביותר בזירה הבינלאומית, מבין היטב את הצורך הקריטי לשמר את הלגיטימציה הבינלאומית לפעולותיה של ישראל, לגיטימציה החיונית להמשך המלחמה עד להשגת כל יעדיה – מיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים. התעלמות מוחלטת מהמצב ההומניטרי ברצועה, כפי שדורשים חלק מהקולות, הייתה עלולה להוביל ללחצים בינלאומיים כבדים, לסנקציות, לעצירת משלוחי נשק חיוניים ואף לבידוד מדיני שיסכן את עצם יכולתנו להמשיך ולהגן על עצמנו. זו אינה "התקפלות", אלא ניהול מדיניות חוץ וביטחון אחראי, הרואה את התמונה הכוללת.
שנית, הטענה כי מדובר ב"טעות קשה" או "אי-שפיות" מתעלמת מהעובדה הפשוטה שגם אויבינו המושבעים ביותר מבינים את חשיבות המרכיב ההומניטרי. המשך לחימה אינטנסיבית ללא מתן מענה מינימלי לצרכים הומניטריים, תחת פיקוח הדוק שימנע ככל הניתן את הגעתו לידי חמאס, היה מספק לארגון הטרור ולפטרוניו תחמושת תעמולתית אדירה ומלבה את האש נגדנו בזירה הבינלאומית. ראש הממשלה נתניהו, בניגוד למבקרים מסוימים, מבין שניהול מלחמה אינו רק הפעלת כוח צבאי, אלא גם מאבק תודעתי ומדיני מורכב. ההחלטה, גם אם קשה לעיכול רגשית עבור רבים מאיתנו, נועדה לאפשר לצה"ל את מרחב הפעולה הנדרש להכרעת האויב, תוך מזעור הנזקים האסטרטגיים לישראל.
כעת, נתייחס לטענה המקוממת על "מחטף". האם באמת סבורים אותם שרים וחברי כנסת, ששותפים מלאים לממשלת החירום ולקבינט המדיני-ביטחוני, שהחלטות מסוג זה מתקבלות מאחורי גבם? האם לא התקיימו דיונים? האם לא הוצגו עמדות? הניסיון לצייר את ראש הממשלה כמי שפועל ב"מחטף" הוא דמגוגיה לשמה. המחטף האמיתי, אם כבר, הוא הניסיון של גורמים פוליטיים מסוימים לכפות את עמדתם באמצעות מתקפות תקשורתיות ואיומים על יציבות הקואליציה, דווקא בשעה שנדרשת אחדות מוחלטת. זוהי התנהלות חסרת אחריות, המאותתת לאויבינו על פילוג פנימי ומחלישה את כושר העמידה הלאומי.
ואכן, הדאגה הגדולה ביותר העולה מהתנהלותם של אותם מבקרים מבית אינה נוגעת להחלטה עצמה, אלא להשלכות של ביקורתם הפומבית והארסית. כאשר שרים בממשלה תוקפים בחריפות כזו את ראש הממשלה ואת החלטות הקבינט, הם לא רק חושפים "סדקים" בקואליציה – הם מרחיבים אותם לכדי שברים. הם מערערים את אמון הציבור בהנהגה, מספקים חומר בעירה למסיתים נגדנו בעולם, ומעל לכל – פוגעים במורל הלאומי ובחזית האחידה מול האויב. הכותרת ב-Mako, "אויבינו לועגים לך", שהוצמדה למתקפה מימין, צריכה להדהד באוזני כל מי שאחריות לאומית היא נר לרגליו. אויבינו אכן לועגים – כשהם רואים אותנו רבים בינינו לבין עצמנו.
האשמתו של ראש המל"ל כלפי השר בן גביר שהוא "ממריד" היא חמורה, אך היא משקפת את עומק הסכנה הטמונה בהתנהלות זו. בזמן מלחמה, כל פעולה שעלולה להתפרש כערעור על סמכות הפיקוד העליון או כחתירה תחת החלטות הממשלה היא הרת אסון. במקום להתיישר עם הקו ולהציג חזית אחידה, גם אם ישנן אי-הסכמות פנימיות (שאותן יש ללבן בפורומים הסגורים), בוחרים אותם גורמים במתקפות פומביות שמטרתן, כך נראה, היא בעיקר לצבור הון פוליטי אישי על חשבון האינטרס הלאומי הכולל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו טועה לחשוב שההחלטות שהוא מקבל הן פופולריות תמיד. מנהיגות אמיתית נבחנת ביכולת לקבל החלטות קשות, גם כשהן אינן נוחות, מתוך ראייה ארוכת טווח של טובת המדינה וביטחונה. הוא מנווט את הספינה הישראלית במים סוערים במיוחד, תחת לחצים בינלאומיים אדירים ואיומים קיומיים. במקום לנסות לנקב חורים בספינה, על כל יושביה, כולל חברי הקואליציה, להתייצב מאחורי ההגה ולסייע בצליחת הסערה.
ה'טעות הקשה' וה'אי-שפיות' האמיתיות אינן בהחלטות המושכלות והאחראיות של ראש הממשלה, אלא בקולות המפלגים, המסיתים והבלתי אחראיים המנסים לערער את יציבות הממשלה ולפגוע בלכידות הלאומית בזמן מלחמה. זוהי שעת מבחן לא רק לצה"ל ולעם ישראל, אלא גם למנהיגות הפוליטית כולה. האחריות מחייבת אחדות, גיבוי ותמיכה בהחלטות המתקבלות, גם אם הן כואבות, למען הניצחון ולמען עתיד ישראל.