לא 'עוקפים' את שלטון החוק: גלי בהרב מיארה – המגן האחרון של הדמוקרטיה מפני דורסנות פוליטית!
בשבועות האחרונים, אנו עדים למתקפה חסרת תקדים על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. היא מוצגת כ"מכשול", כמי ש"פוסלת החלטות ממשלה" ללא הרף, ואף נשמעים קולות הולכים וגוברים הקוראים "לעקוף" אותה באמצעות חקיקה. מסע הדה-לגיטימציה הזה, המנוהל על ידי גורמים פוליטיים בעלי אינטרסים ברורים, אינו מקרי. הוא נועד לערער את אחד מעמודי התווך החשובים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית: הייעוץ המשפטי העצמאי והבלתי תלוי. אך האם גלי בהרב מיארה היא באמת הבעיה, או שמא היא קו ההגנה האחרון שלנו מפני כרסום שלטון החוק? הגיע הזמן להציב את הדברים על דיוקם.
מהו "פשעה" של היועצת המשפטית לממשלה? האם הוא בכך שהיא מעזה לבחון החלטות ממשלה ומינויים בכירים באמות מידה משפטיות? האם בכך שהיא מתריעה מפני מהלכים שעלולים להיות נגועים באי-סבירות קיצונית, ניגוד עניינים או חריגה מסמכות? התשובה, למרבה האירוניה, היא כן. תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, מעצם הגדרתו, הוא לשמש כשומרת סף. היא אינה חותמת גומי, אלא גורם מקצועי שאמון על הבטחת חוקיות פעולות הממשלה. כאשר היא מזהה בעיה משפטית, חובתה להתריע, ובמקרים מסוימים אף למנוע את המהלך. אלו אינן "גחמות אישיות" או "ניסיונות להכשיל את הממשלה", כפי שמנסים לצייר זאת מבקריה, אלא מילוי קפדני של שליחותה הציבורית. פסילת מינוי כזה או אחר אינה נעשית כלאחר יד, אלא לאחר בחינה מעמיקה של כלל השיקולים המשפטיים הרלוונטיים, ולרוב לאחר שניתנו לממשלה הזדמנויות לתקן את הפגמים.
השיח על "עקיפת היועמ"שית" הוא אולי הביטוי המובהק ביותר לזלזול העמוק של גורמים מסוימים בשלטון החוק. במקום להתמודד עם הטענות המשפטיות לגופן, במקום לנסות ולשכנע בצדקת דרכם באמצעות טיעונים משפטיים מבוססים, הם בוחרים באיום: "אם לא תייישרי קו, נשנה את החוק כך שלא תהיה לך סמכות". מה המסר כאן? המסר הוא ששלטון החוק כפוף לרצון הפוליטי הרגעי. המסר הוא שאם היועצת המשפטית עומדת על משמר החוק ומונעת מהלכים בעייתיים, הפתרון הוא לא לתקן את המהלכים, אלא לנטרל את היועצת. זוהי תפיסה מסוכנת, המערערת את יסודות המשטר הדמוקרטי, שבו גם הממשלה כפופה לחוק ולא עומדת מעליו. מי שמבקש "לעקוף" את היועצת המשפטית, מבקש למעשה לעקוף את הביקורת המשפטית, את האיזונים והבלמים, ובסופו של יום – את טובת הציבור.
אל לנו להיות תמימים. המתקפות האישיות והארסיות על גלי בהרב מיארה אינן נובעות מדאגה כנה לתפקוד הממשלה או ליעילותה. הן חלק מקמפיין מתוזמר היטב, שמטרתו להלך אימים על היועצת, להחליש את מעמדה הציבורי, ובכך לסלול את הדרך למהלכים שאינם עומדים במבחן משפטי ראוי. כאשר גורמים פוליטיים, שלחלקם יש עניין אישי ברור בהחלשת מערכת אכיפת החוק, תוקפים ללא הרף את מי שאמונה על שמירת החוק, יש להדליק נורה אדומה בוהקת. הם מנסים להפוך את היוצרות: במקום שהם יצטרכו להצדיק את חוקיות מעשיהם, הם דורשים מהיועצת להצדיק את קיומה ואת עצם הפעלת סמכויותיה. זהו ניסיון להפוך את שומר הסף לאויב העם, ואת מי שמגן על האינטרס הציבורי ל"מכשול".
דמוקרטיה מתפקדת אינה יכולה להתקיים ללא ייעוץ משפטי עצמאי, אמיץ ובלתי תלוי. היועץ המשפטי לממשלה אינו עורך דין פרטי של ראש הממשלה או של הקואליציה. הוא עורך הדין של המדינה, של הציבור כולו. תפקידו להבטיח שהממשלה פועלת במסגרת החוק, גם כאשר הדבר אינו נוח לה פוליטית. גלי בהרב מיארה, בעמידתה האיתנה מול לחצים אדירים, מוכיחה פעם אחר פעם את מחויבותה לעקרון זה. היא אינה מחפשת פופולריות או נעימות פוליטית. היא מחפשת את האמת המשפטית ואת שמירת שלטון החוק. עצמאותה היא הנכס החשוב ביותר שלה, והיא הנכס החשוב ביותר שלנו כאזרחים. פגיעה בעצמאות זו היא פגיעה ישירה ביכולת שלנו להבטיח ממשל תקין ושוויוני.
הגיע הזמן להפסיק לקנות את הנרטיב השקרי לפיו בהרב מיארה היא "מכשול". היא אינה מכשול לדמוקרטיה; היא המגן שלה. היא אינה מכשול למשילות תקינה; היא התנאי לקיומה. כאשר יועצת משפטית מונעת מינוי לא ראוי או החלטה בלתי חוקית, היא אינה "מעכבת" את הממשלה – היא מצילה אותה מעצמה, מונעת ממנה ליפול למלכודות של אי-סדר מינהלי, שחיתות או פגיעה בזכויות אדם. היא מאפשרת לממשלה לפעול, אך לפעול נכון, לפעול על פי דין. מי שרואה בכך "הפרעה" או "מכשול", כנראה מעדיף לפעול במחשכים, ללא ביקורת וללא פיקוח. האם זו המדינה שאנו רוצים לחיות בה?
אם כבר מדברים על "מכשולים", הבה נבחן מי באמת מפריע למשילות תקינה וליציבות. האם זו היועצת המשפטית שמקפידה על קוצו של יוד בחוק, או שמא אלו פוליטיקאים שמנסים לכופף את החוק לצרכיהם, שמייצרים משברים קואליציוניים סביב ניסיונות חקיקה דורסניים, או שתוקפים ללא הרף את מוסדות המדינה במקום לשתף איתם פעולה? בעוד שהיועצת פועלת בשקיפות, ומנמקת את החלטותיה בפסיקות בג"ץ ובעקרונות משפטיים מוכרים, חלק ממבקריה מעדיפים סיסמאות ריקות והטלת רפש. הם אלו שמייצרים את הכאוס, את חוסר האמון, ואת התחושה שהכל פוליטי ואינטרסנטי. בניגוד אליהם, גלי בהרב מיארה מציבה סטנדרט של מקצועיות וענייניות, גם תחת אש. היא מראה כיצד יש להתנהל בשירות הציבורי – ביושרה, באומץ לב ובכפיפות לחוק בלבד. ניסיונותיהם "לעקוף" אותה אינם אלא הודאה בכישלונם להתמודד עם טיעוניה המשפטיים ובחולשת עמדתם.
המאבק על מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הוא מאבק על דמותה של מדינת ישראל. זהו מאבק בין תפיסה של שלטון החוק כתנאי יסוד לקיומנו לבין תפיסה המבקשת כוח בלתי מרוסן. גלי בהרב מיארה אינה זקוקה להגנה אישית; מה שזקוק להגנה הוא מוסד היועץ המשפטי לממשלה, ועקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק שהוא מייצג. בעמידתה האיתנה, היא לא רק ממלאה את תפקידה על פי חוק, אלא גם משמשת דוגמה ומופת לאומץ לב ציבורי ולמחויבות עמוקה לערכים הדמוקרטיים. הגיע הזמן שהציבור יאמר בקול ברור: אנחנו עומדים מאחורי שומרת הסף שלנו. לא ניתן להלך עליה אימים, לא ניתן להחליש אותה, ולא ניתן "לעקוף" את שלטון החוק. כי בסופו של יום, היא המגן האחרון של כולנו.