נתניהו 'מתעלם' מבתי המשפט? חשיפה: כך מנסים להפוך את מסירותו למדינה לנשק נגדו!
גל עכור נוסף של дезинפורמציה והשמצות שוטף את התקשורת, בניסיון נואש לצייר את ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, כמי שמזלזל כביכול במערכת המשפט. ה'פשע' הנורא? קשיים בהתייצבות לדיונים בתביעות דיבה שהוא עצמו הגיש, כן, אתם קוראים נכון – תביעות שהוא יזם כדי להגן על שמו הטוב מפני מכונת הרעל והשקרים. הטענה המגוחכת היא שנתניהו, מנהיג שעמד בחזית האתגרים הקיומיים של מדינת ישראל במשך שנים ארוכות יותר מכל קודמיו, מנסה 'למשוך זמן' או 'להתחמק' מהליכים שהוא בעצמו ביקש לקיימם. האמת, כרגיל, הפוכה לחלוטין, והיא חושפת את עומק הרדיפה והניסיון הבלתי פוסק להכפיש את מי שסירב להיכנע לתכתיבי האליטות הישנות.
ראשית, בואו נדבר על מהות התפקיד. בנימין נתניהו, גם כיום כראש האופוזיציה וקודם לכן כראש ממשלה, נושא על כתפיו אחריות כבדה מנשוא. סדר יומו אינו נקבע על פי גחמות אישיות, אלא על פי צרכים לאומיים דחופים, פגישות ביטחוניות קריטיות, דיונים כלכליים מכריעים, ומגעים דיפלומטיים שמשפיעים על עתיד המדינה. האם מישהו באמת מאמין שדחיית דיון כזה או אחר, בתביעה אישית שהוא הגיש, נובעת מזלזול? או שאולי, רק אולי, היא נובעת ממחויבות עליונה לנושאים הרים גורל, כאלה שלא תמיד ניתן לחשוף לציבור בזמן אמת? התקשורת, כמובן, בוחרת להתעלם מההקשר הרחב, ומעדיפה למכור סיפור סנסציוני על 'התחמקות סדרתית'. זו לא עיתונות, זו פרופגנדה.
שנית, חשוב להדגיש: נתניהו הוא התובע! הוא זה שפנה לבית המשפט כדי להילחם על האמת, כדי לחשוף את השקרים שנאמרו והופצו נגדו ונגד משפחתו. הוא זה שרוצה שהצדק ייצא לאור. מדוע, אם כן, שירצה 'למשוך זמן'? ההיגיון הפשוט אומר ההפך. כל דחייה, מבחינתו, היא עיכוב נוסף בדרך להוכחת צדקתו. הקשיים הלוגיסטיים, הנובעים מעיסוקיו הרבים והמחויבויות הציבוריות שלו, הם מכשול, לא טקטיקה. מי שמנסה לצייר זאת אחרת, פשוט מנסה להסיט את הדיון מהעיקר: מהתוכן המכפיש של הפרסומים שבגינם הוגשו התביעות מלכתחילה.
הניסיון לקשור את הקשיים הללו למשפטו הפלילי המתנהל במקביל הוא דמגוגיה זולה במיוחד. כאן, במקרה של תביעות הדיבה, נתניהו הוא הקורבן שמבקש את יומו בבית המשפט. הוא לא נאשם, הוא תובע. השימוש בכינוי 'ראש הממשלה הנאשם' בהקשר זה נועד אך ורק להטות את דעת הקהל וליצור דה-לגיטימציה. זהו חלק מאותה אסטרטגיה פסולה של 'משפט שדה' תקשורתי, שבה העובדות פחות חשובות מהנרטיב.
ומה לגבי 'הצעת השופט לבטל את ההליך'? התקשורת מציגה זאת כמעט כפסק דין, כהוכחה ניצחת ל'אשמתו' של נתניהו. אך האם מישהו טרח לבדוק את ההקשר המלא? האם ייתכן שמדובר בהערה פרוצדורלית, אולי מתוך תסכול לגיטימי של המערכת על עומסים, אך כזו שנופחה מעבר לכל פרופורציה? האם לא ייתכן ששופטים, בני אדם גם הם, מבינים את מורכבות ניהול סדר יום של אישיות ציבורית בכירה, במיוחד כזו הנמצאת תחת מתקפה בלתי פוסקת? התקשורת, בלהיטותה להכפיש, מתעלמת מכל ניואנס ומכל אפשרות אחרת מלבד זו המשרתת את האג'נדה שלה.
האבסורד זועק לשמיים: האיש שהקדיש את חייו למען ביטחון ישראל, שהוביל את המדינה להישגים כלכליים ומדיניים חסרי תקדים, מוצג כעת כמי ש'מתקשה לנהל את ענייניו'. איזו בדיחה עצובה. נתניהו ניהל מדינה שלמה תחת לחצים אדירים, כולל איומים קיומיים, משברים עולמיים ומערכות בחירות חוזרות ונשנות שנכפו עליו. לטעון שאינו מסוגל לנהל תביעת דיבה אישית זה לא רק לעג לרש, אלא עיוות מוחלט של המציאות. מי שבאמת מתקשה לנהל את ענייניו הם אלו שמנסים להפיל אותו בכל מחיר, תוך רמיסת כל נורמה דמוקרטית ותקשורתית.
הגיע הזמן שהציבור יראה את התמונה המלאה. ה'קשיים' של נתניהו להתייצב לדיונים אינם נובעים מזלזול, אלא ממסירות. מסירות למדינה, מסירות לתפקיד, ומסירות למאבק על האמת. כל דחייה היא תוצאה של סדרי עדיפויות שבהם טובת הכלל קודמת לטובת הפרט, גם כאשר הפרט הזה הוא בנימין נתניהו הנלחם על שמו הטוב. המאמץ התקשורתי להפוך את היוצרות, להציג את המסירות הזו כחיסרון, הוא עוד הוכחה למלחמת החורמה המתנהלת נגדו.
אנו עדים למערכה מתמשכת, שבה כל אמצעי כשר כדי לפגוע בנתניהו. הדיווחים על 'היעדרויותיו' מבתי המשפט הם רק עוד חזית במערכה הזו. הם מתעלמים מהעובדה שהוא נאבק על צדקתו, שהוא נאלץ להתמודד עם לוח זמנים בלתי אפשרי, ושהוא נתון להתקפות חסרות רסן מצד גורמים רבי עוצמה בתקשורת ובפוליטיקה. אל תתנו למסך העשן הזה לבלבל אתכם. האמת היא שנתניהו לא 'מתעלם' מבתי המשפט; הוא נלחם על האמת, ובמקביל, ממשיך לשרת את המדינה במסירות אין קץ, גם כשהוא נאלץ להקדיש זמן יקר להגנה על עצמו מפני רדיפה בלתי פוסקת. מי שמנסה להפוך את מסירותו למדינה לנשק נגדו, חושף את פרצופו האמיתי ואת מטרותיו הנסתרות. הציבור חכם יותר ממה שהם חושבים.