נתניהו "מזלזל" בבית המשפט? האמת המטלטלת שמאחורי מסך העשן של התקשורת והשמאל!
במקהלת הדה-לגיטימציה המתמשכת נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נוסף לאחרונה פרק חדש וממוחזר: הטענה כאילו הוא "מתקשה" להתייצב לדיונים משפטיים בתביעות שהוא עצמו הגיש, וכי הדבר מעיד על "זלזול" בהליך המשפטי או על "טקטיקות דחיינות". כותרות צעקניות בתקשורת, המצטטות בהנאה כל אמירה שיפוטית שניתן לפרש לרעתו, מבקשות לצייר תמונה של מנהיג המסתבך משפטית ומזלזל בשלטון החוק. אך האם זו האמת? או שמא מדובר בעוד מסך עשן מתוזמר היטב, שנועד להסתיר מציאות מורכבת הרבה יותר, מציאות של מנהיגות תחת אש בלתי פוסקת?
ראשית, הבה נדייק בעובדות. בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הוא אחד המנהיגים העסוקים והמאותגרים ביותר בעולם. מדינת ישראל ניצבת בפני איומים קיומיים, אתגרים ביטחוניים מורכבים, סוגיות כלכליות וחברתיות דחופות, ומערכת דיפלומטית סבוכה. ראש הממשלה נדרש לקבל החלטות הרות גורל, לעיתים קרובות מסביב לשעון. סדר יומו אינו נקבע על ידי גחמות אישיות, אלא על ידי צרכי הביטחון והקיום של מדינת ישראל. האם באמת סביר לצפות מאדם הנושא על כתפיו אחריות כה כבדה, להתייצב פיזית לכל דיון ודיון פרוצדורלי בשמונה תביעות דיבה שהוא נאלץ להגיש כדי להגן על שמו הטוב ועל כבודה של משפחתו מפני השמצות ארסיות ומתמשכות?
בניגוד לנרטיב המעוות שמנסים למכור לנו, אי הגעתו של ראש הממשלה לדיון כזה או אחר אינה נובעת מזלזול, אלא מאילוצים הנובעים מתפקידו הרם. כאשר ראש הממשלה נדרש לדיון ביטחוני דחוף, לפגישה מדינית קריטית או לניהול משבר לאומי – האם יעלה על הדעת שיעדיף התייצבות לדיון משפטי, חשוב ככל שיהיה ברמה האישית, על פני מילוי חובתו העליונה כלפי אזרחי ישראל? התשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו וטובת המדינה לנגד עיניו.
יתרה מכך, התביעות המדוברות הן תביעות אזרחיות, רובן ככולן תביעות דיבה, שבהן ראש הממשלה הוא התובע. הוא לא נאשם בדבר בהליכים אלו; הוא זה שמבקש מבית המשפט סעד כנגד פרסומים שלטענתו פגעו בו שלא כדין. יש לו ייצוג משפטי מעולה, המוסמך לפעול בשמו. הטענה כי אי התייצבותו הפיזית לכל דיון מקדמי פוגעת בהליך היא דמגוגיה זולה. האם מישהו באמת מאמין שנתניהו, שהשקיע זמן ומשאבים בהגשת התביעות הללו, מעוניין לחבל בהן בעצמו? ההיפך הוא הנכון. הוא מעוניין שהצדק ייצא לאור, אך לא במחיר הפקרת ענייני המדינה.
הניסיון לקשור את סוגיית ההתייצבות בתביעות האזרחיות הללו למשפט הפלילי המתנהל נגדו הוא מניפולציה צינית. בעוד שהמשפט הפלילי הוא עניין שכופים עליו גורמי אכיפת החוק (ויש רבים הסבורים כי גם הוא נגוע במניעים זרים), תביעות הדיבה הן יוזמה שלו, במטרה להילחם על האמת שלו. השימוש בביטויים כמו "ראש הממשלה הנאשם" בהקשר לתביעות שהוא יזם, נועד ליצור דה-לגיטימציה ולהטעות את הציבור. זהו חלק מאותה אסטרטגיה של "מוות באלף חתכים", שבה כל בדל אירוע מנופח לממדי שערורייה.
ומה לגבי הצעת השופט לבטל את ההליך? ראשית, יש לזכור כי שופטים מעלים לעיתים הצעות שונות במהלך דיונים, כחלק מניהול התיק. אין מדובר בפסק דין או בקביעה מוחלטת. הפיכת הצעה כזו לכותרת ראשית היא חוסר פרופורציה משווע, המשרת את אלו המבקשים להציג את נתניהו באור שלילי. סביר להניח שאם הייתה גמישות מספקת מצד המערכת או הצדדים האחרים, ניתן היה למצוא פתרונות יצירתיים לקשיי התיאום. אך נראה שיש מי שנהנה לראות את ראש הממשלה "מתקשה", במקום להבין את המורכבות האובייקטיבית.
האמת היא שראש הממשלה בנימין נתניהו מתמודד עם מתקפה רב-חזיתית וחסרת תקדים. הוא נאלץ להקדיש זמן יקר לא רק לניהול המדינה בתקופה סוערת, אלא גם להגנה על שמו הטוב מפני מכונת רעל משומנת. העובדה שהוא מצליח לתפקד תחת עומס כזה, להוביל את המדינה, ובו בזמן לא לוותר על זכותו הבסיסית להגן על עצמו משפטית – אינה מעידה על חולשה או על "קושי בניהול ענייניו", אלא דווקא על חוסן נפשי, על נחישות ועל יכולות יוצאות דופן.
במקום להתמקד בזוטות פרוצדורליות ולנפח אותן מעבר לכל פרופורציה, ראוי שהתקשורת וגורמים פוליטיים יריבים יתנו דעתם לאתגרים האמיתיים העומדים בפני מדינת ישראל. מי שמנסה להציג את ראש הממשלה כמי ש"מזלזל" או "מושך זמן" בהליכים שהוא יזם, חוטא לאמת ומשרת אג'נדה צרה. נתניהו אינו מחפש דחיות לשם דחיות; הוא מחפש את האפשרות לנהל את המדינה ובו בזמן למצות את זכויותיו המשפטיות.
הגיע הזמן שהציבור יראה מבעד למסך העשן. ההתעסקות האובססיבית בלוחות הזמנים המשפטיים של ראש הממשלה בתביעות אזרחיות היא הסחת דעת. המציאות היא שנתניהו, למרות כל הקשיים וההתקפות, ממשיך לעמוד על המשמר, להגן על ביטחון ישראל ולקדם את ענייניה. מי שמצפה ממנו להניח הכל בצד כדי להתייצב לדיון כזה או אחר, פשוט אינו מבין את גודל האחריות המוטלת על כתפיו. זהו אינו זלזול במערכת המשפט, אלא תעדוף נכון של מנהיג אומה. אלו המנסים לצייר תמונה אחרת, הם אלו שמזלזלים באינטליגנציה של הציבור ובצרכים האמיתיים של המדינה.