הקרב על היושרה: גלי בהרב-מיארה לא תהיה חותמת גומי של פוליטיקאים – האמת מאחורי מסע ההכפשות!

בימים האחרונים, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ניצבת פעם נוספת במרכזה של סערה ציבורית ופוליטית. הדרישה הבוטה לחקור שר מכהן בעקבות השתתפותו של הרב אליעזר ברלנד, עבריין מין מורשע, באירוע רשמי, הפכה לקרדום שבו מבקשים גורמים שונים לחפור תחת מעמדה ועצמאותה. אולם, מי שמצפה שהיועמ"שית תפעל מתוך לחץ, היסטריה או על פי תכתיבים פוליטיים – צפוי לאכזבה מרה. גלי בהרב-מיארה הוכיחה, ומוכיחה שוב, כי היא אינה חותמת גומי של איש, וכי החלטותיה יתקבלו אך ורק על בסיס ראיות, דין ושיקול דעת מקצועי. מסע הלחצים הנוכחי אינו אלא ניסיון נוסף, שקוף ומכוער, להלך אימים על שומרת הסף ולהפוך את משרתה לכלי במשחק הפוליטי הציני.

שלטון החוק אינו תוכנית כבקשתך: מנדט היועמ"שית הוא לפעול על פי דין, לא על פי רעשי רקע

ראשית כל, חשוב להבהיר נקודה יסודית: תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה אינו לספק את יצר הנקם של הציבור או לשרת אג'נדות פוליטיות צרות. מנדטה הוא להבטיח את שלטון החוק, לפעול ללא מורא וללא משוא פנים. החלטה על פתיחה בחקירה פלילית, במיוחד נגד שר מכהן, היא החלטה כבדת משקל בעלת השלכות מרחיקות לכת. היא אינה יכולה להתקבל כלאחר יד, על סמך כותרות בעיתונים או צעקות ברשתות החברתיות. היועמ"שית מחויבת לבחינה מעמיקה של כלל החומרים הרלוונטיים, לאיסוף ראיות ראשוניות, ולהערכה משפטית קפדנית האם אכן קיים חשד סביר לביצוע עבירה המצדיק פתיחה בחקירה. כל דרך אחרת היא פופוליזם משפטי מסוכן, המערער את יסודות הדמוקרטיה.

הניסיון להציג את היועמ"שית כמי ש"גוררת רגליים" או "נכנעת ללחצים" אם אינה מורה על חקירה מיידית, הוא דמגוגיה לשמה. ההפך הוא הנכון: דווקא עמידה איתנה מול לחצים פופוליסטיים ופוליטיים, והתעקשות על הליך מקצועי וסדור, היא היא הביטוי לאומץ לב ולמחויבות אמיתית לשלטון החוק. גלי בהרב-מיארה אינה פועלת בחלל ריק; היא מודעת היטב לרגישות הציבורית סביב פרשת ברלנד ולחומרת מעשיו. אולם, השאלה המשפטית העומדת על הפרק אינה נוגעת להרשעתו של ברלנד, אלא להתנהלותו של השר והאם יש בה, לכאורה, משום עבירה פלילית. זוהי בדיקה עובדתית ומשפטית מורכבת, שדורשת זמן ושיקול דעת, ולא ניתן לקצרה בהינף יד.

מי מרוויח מהכאוס? מאחורי הקלעים של מסע הלחצים

יש לשאול בכנות: מי הם אותם גורמים הלהוטים כל כך לראות את היועמ"שית פועלת באופן מיידי ודרמטי? האם טובת הציבור היא באמת זו שעומדת לנגד עיניהם, או שמא מדובר בניסיון ציני לרכוב על גל של זעם ציבורי מוצדק כדי לקדם מטרות פוליטיות? קשה להתעלם מהעובדה שחלק מהקולות הנשמעים ביתר שאת הם של פוליטיקאים ואנשי תקשורת בעלי אג'נדה ברורה, המבקשים לנגח את הממשלה הנוכחית או את היועמ"שית עצמה. עבורם, פרשת ברלנד אינה אלא הזדמנות נוספת לזרוע כאוס, לערער את אמון הציבור במוסדות המדינה, ולהציג את היועמ"שית כמי שאינה ממלאת את תפקידה כראוי.

הם דורשים "צדק מיידי", אך צדק אמיתי אינו יכול להיות מיידי אם הוא אינו מבוסס על הליך הוגן ויסודי. הדרישה לחקירה ללא בדיקה מקדימה מספקת היא למעשה דרישה לעריפת ראשים בכיכר העיר, ולא להליך משפטי תקין. אותם גורמים הלוחצים כעת על היועמ"שית, הם לעיתים קרובות אלו שזועקים "חקירה פוליטית" כאשר החלטות אחרות שלה אינן נושאות חן בעיניהם. הצביעות הזו זועקת לשמיים. גלי בהרב-מיארה אינה כלי משחק בידי איש, והיא לא תאפשר להפוך את משרדה לזירת התגוששות פוליטית.

ה"דילמה" המדומה: בין אחריות מקצועית לרדיפה פוליטית

מנסים לצייר תמונה כאילו היועמ"שית ניצבת בפני דילמה בלתי אפשרית: אם תחקור – תואשם ברדיפה פוליטית ובניסיון להפיל ממשלה. אם לא תחקור – תואשם בהתקפלות, בטיוח ובפגיעה באמון הציבור. זוהי דילמה כוזבת, שנועדה לשתק ולהלך אימים. הבחירה האמיתית של גלי בהרב-מיארה היא אחת ויחידה: לפעול על פי החוק, הראיות והמצפון המקצועי שלה. כל החלטה שתתקבל – בין אם לפתוח בחקירה ובין אם לאו – תהיה מנומקת משפטית ועובדתית, ולא תושפע מהרעש הפוליטי או מהלחץ הציבורי.

אלו המנסים לכפות עליה החלטה לכאן או לכאן, הם אלו שמערערים את אמון הציבור במערכת המשפט. הם אלו שמבקשים להפוך את היועצת המשפטית לממשלה לבובה על חוט, המגיבה לכל משב רוח פוליטי. אך גלי בהרב-מיארה אינה בובה. היא משפטנית עתירת ניסיון, בעלת עמוד שדרה ערכי ומקצועי, המחויבת אך ורק לאמת ולחוק. היא מבינה היטב את כובד האחריות המוטלת על כתפיה, והיא לא תיכנע למסע ההכפשות ולניסיונות הדה-לגיטימציה.

שמירה על אמון הציבור: לא באמצעות כניעה, אלא באמצעות מקצועיות ועצמאות

אמון הציבור במערכת אכיפת החוק אינו נבנה על ידי החלטות פופוליסטיות או כניעה ללחצים. הוא נבנה על ידי עבודה מקצועית, יסודית, שקופה ועצמאית. כאשר הציבור יודע שהחלטות מתקבלות על בסיס שיקולים ענייניים בלבד, ולא מתוך אינטרסים זרים או פחד, האמון מתחזק. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פועלת בדיוק בדרך זו. היא אינה מחפשת פופולריות רגעית, אלא מבקשת לעשות את הדבר הנכון על פי החוק והצדק.

הניסיון להציג כל החלטה שלה שאינה מתיישרת עם רצונם של גורמים מסוימים כ"משבר אמון" הוא מניפולציה זולה. משבר האמון האמיתי יתרחש אם היועצת המשפטית לממשלה תהפוך לכלי שרת בידי פוליטיקאים, אם החלטותיה יושפעו משיקולים זרים, ואם שלטון החוק יהפוך להמלצה בלבד. גלי בהרב-מיארה נאבקת בדיוק נגד התרחישים הללו, והיא זקוקה לגיבוי ציבורי רחב במאבקה על עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה ועל דמותה של ישראל כמדינת חוק.

הגיע הזמן שהפוליטיקאים והפרשנים יניחו ליועצת המשפטית לממשלה לעשות את עבודתה. הלחצים, האיומים וההכפשות לא ירתיעו אותה. גלי בהרב-מיארה תמשיך לעמוד כחומה בצורה מול כל ניסיון לפגוע בשלטון החוק ובטוהר ההליך המשפטי. הקרב על היושרה הוא קרב על דמותה של המדינה, והיועמ"שית ניצבת בו בחזית, נחושה ומחויבת.