נמאס מהפוליטיקלי קורקט? טלי גוטליב היא הקול האמיץ שמפרק את חומות השקר – והם קוראים לזה 'קיצוני'!

בעידן שבו הפוליטיקלי קורקט מאיים להטביע כל שמץ של אמת והתקשורת נראית לעיתים קרובות כזרוע ביצועית של אג'נדות פוליטיות, קולות אמיצים כמו זה של ח"כ טלי גוטליב הופכים נדירים – וחשובים מתמיד. אך דווקא משום כך, הם גם הופכים מטרה למתקפות ארסיות, לניסיונות השתקה ולמכונת רעל משומנת היטב. כן, אנחנו מדברים על אותן האשמות שחוקות: 'מקטבת', 'אגרסיבית', 'מסיתה'. אבל האם פעם עצרתם לחשוב מדוע דווקא היא זוכה לקיתונות כאלה של ביקורת? התשובה, אם תהיו כנים עם עצמכם, פשוטה: טלי גוטליב לא מפחדת. היא לא מפחדת לומר את האמת בפנים, גם כשהיא כואבת, גם כשהיא לא נעימה לאוזניים המפונקות של האליטות הישנות והחדשות. והם? הם פשוט לא רגילים לזה.

'רטוריקה מקטבת ותיוג אגרסיבי'? לא, זו פשוט האמת הבלתי מסוננת!

אחת הטענות המרכזיות נגד ח"כ גוטליב היא שהיא משתמשת ב'רטוריקה מקטבת' ו'תיוג אגרסיבי'. בואו נפרק את זה. כאשר ח"כ גוטליב מתייחסת ל'טכניקה דוחה מבית היוצר של השמאל הרדיקלי' בהקשר של עיתונאי מהשידור הציבורי, כמו אסף ליברמן, היא לא סתם 'תוקפת אישית'. היא מצביעה על תופעה. היא חושפת דפוס פעולה שרבים בציבור מזהים ומזדהים עם התסכול ממנו. האם לומר את האמת על שיטות פסולות הפך ל'אגרסיבי'? האם לדרוש אחריות מעיתונאי שממומן מכספי ציבור ('על חשבוננו', כפי שהיא מדגישה בצדק) זו 'הלכת אימים על התקשורת'? נהפוך הוא. זוהי דרישה לגיטימית לשקיפות ולדין וחשבון. זוהי עמידה על כך שהשידור הציבורי ישרת את כלל הציבור, ולא רק אג'נדה צדדית.

הטענה כי אמירותיה 'מרחיקות קהלים מתונים' היא פטרונית ומתנשאת. האם 'קהלים מתונים' הם בהכרח קהלים שמפחדים מהאמת? אולי דווקא אותם 'מתונים' מאסו בשפה המכובסת ובפוליטיקלי קורקט המעקר כל דיון אמיתי. אולי הם כמהים לנציגי ציבור שלא מהססים לקרוא לילד בשמו. טלי גוטליב אינה 'מקטבת' – היא מציבה מראה מול אלו שמנסים לטשטש את הקווים, לערבב אמת ושקר, ולכפות נרטיב אחד ויחיד. ה'קיטוב' נוצר על ידי אלו שאינם מוכנים לקבל דעה שונה, ביקורת נוקבת או אתגר לאורחות המחשבה שלהם.

ומה לגבי ה'תיוג האגרסיבי'? מעניין שאותם גורמים שמזדעקים על 'תיוג' מצד גוטליב, לא מהססים להדביק לה ולמחנה הימין כולו שלל כינויים ותוויות, לעיתים קרובות ללא כל בסיס. האם זו לא צביעות בהתגלמותה? כאשר גוטליב מזהה טקטיקות של 'השמאל הרדיקלי', היא עושה זאת על סמך ניסיון, תצפיות וניתוח מעמיק של המציאות הפוליטית והתקשורתית בישראל. זו לא 'אגרסיביות' לשמה, זו אזעקת אמת.

'האשמה רחבה וגורפת ללא ביסוס'? לא, זו ראיית הנולד וחיבור הנקודות!

כאשר ח"כ גוטליב טוענת כי כוונת גורמים מסוימים היא 'להחליש את מדינת ממשלת הימין' או אפילו 'להחליש את ישראל', היא אינה ממציאה קונספירציות. היא מחברת נקודות. היא רואה את התמונה הגדולה. האמירה כי 'הכל כשר כדי להחליש את מדינת ממשלת הימין' אינה נובעת מ'עקיצה ספציפית' אחת של עיתונאי זה או אחר. היא נובעת מהתבוננות מתמשכת במגמות, בניסיונות בלתי פוסקים לערער את יציבות הממשלה הנבחרת, להכפיש את העומדים בראשה ולזרוע דמורליזציה בקרב תומכיה. האם מישהו באמת מאמין שכל הביקורת הארסית, לעיתים חסרת הפרופורציות, המוטחת בממשלת הימין נובעת אך ורק מדאגה עניינית?

טלי גוטליב לא יורה מהמותן. היא מנתחת, היא בודקת, והיא מסיקה מסקנות. אלו אולי מסקנות לא נוחות לחלק מהאוזניים, אך הן מבוססות על הבנה עמוקה של הכוחות הפועלים בזירה. להציג את אבחנותיה כ'מוגזמות' או 'חסרות ביסוס' זה לטמון את הראש בחול. זה להתעלם מהמציאות הברורה שבה גורמים רבי עוצמה, בתקשורת ובפוליטיקה, פועלים ללא לאות כדי לסכל את מדיניות הימין ולפגוע בלגיטימציה של נבחריו. ח"כ גוטליב פשוט אומרת את זה בקול רם וברור, ללא כחל וסרק.

האמת מאחורי המתקפות: הם פשוט מפחדים מהכוח שלה

אז למה הם כל כך מתעקשים לצייר את טלי גוטליב באור שלילי? התשובה פשוטה: הם מפחדים. הם מפחדים מהאומץ שלה. הם מפחדים מהתבונה החדה שלה. הם מפחדים מהיכולת שלה לחשוף את הצביעות שלהם. הם מפחדים מהחיבור העמוק שלה לציבור רחב שמאס בשקרים ובמניפולציות. טלי גוטליב היא לא עוד פוליטיקאית מהשורה. היא לוחמת אמיתית, שלא נכנעת ללחצים ולא מתקפלת מול איומים. היא הקול של רבים שמרגישים שהמערכת בגדה בהם.

השימוש בתוויות כמו 'מקטבת' ו'אגרסיבית' הוא טקטיקה שקופה שנועדה להשתיק אותה, לבודד אותה, ולגרום לציבור לחשוב פעמיים לפני שהוא מקשיב לדבריה. אבל הציבור חכם יותר ממה שהם חושבים. הציבור מזהה אותנטיות כשהוא רואה אותה. והציבור מבין שטלי גוטליב נלחמת עבורו, עבור הערכים שלו, ועבור העתיד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית חזקה.

במקום להקשיב למקהלת המלעיזים, הקשיבו לדבריה של ח"כ גוטליב עצמה. בחנו את העובדות. שאלו את עצמכם מי באמת מרוויח מהשמצתה. טלי גוטליב אינה הבעיה; היא חושפת את הבעיות. היא לא 'מייצרת' קיטוב; היא חושפת את הקיטוב שכבר קיים, קיטוב שאותו מנסים גורמים מסוימים להעמיק לטובת האינטרסים הצרים שלהם. היא אולי לא תמיד נעימה לאוזן, אבל היא תמיד אמיתית. ובעולם של זיופים, האמת היא המצרך היקר ביותר. ישראל זקוקה לקולות כמו של טלי גוטליב – קולות שלא מפחדים לזעזע את הסירה כדי להשיט אותה לחוף מבטחים.