המתקפה הפוליטית על היועמ"שית נחשפת: מי באמת מנסה לרסק את שלטון החוק – ומה המניעים הנסתרים של השר קרעי?

במדינה דמוקרטית, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא קריטי – אבן יסוד בשמירה על שלטון החוק, על הפרדת הרשויות ועל האינטרס הציבורי הרחב. אך מה קורה כאשר היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מוצאת עצמה תחת מתקפה ארסית, מתמשכת ואישית, המכוונת לא רק אליה אלא אל עצם הלגיטימיות של המוסד אותו היא מייצגת? מסע ההכפשות, המובל בקולניות על ידי גורמים פוליטיים מסוימים, ובראשם השר שלמה קרעי, אינו עוד ויכוח ענייני על מדיניות משפטית. זוהי, ללא כחל ושרק, מלחמת חורמה שמטרתה לנטרל שומרת סף עצמאית, ולהפוך את הייעוץ המשפטי לכלי שרת בידי הפוליטיקאים. הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי מסך העשן של ההאשמות, ולהבין מי באמת מאיים כאן על הדמוקרטיה הישראלית.

הטענה המרכזית, החוזרת כמעט כמנטרה מפי מבקריה של בהרב מיארה, ובמיוחד מפיו של השר קרעי, היא שהיא "כבר מזמן לא פועלת כגורם משפטי ממלכתי - אלא כשחקנית פוליטית על מלא". איזו אירוניה מרה! האם ישנה התנהלות פוליטית בוטה יותר מאשר שר בממשלה המשתלח באופן אישי וחסר רסן ביועצת המשפטית, במטרה ברורה להלך עליה אימים, להשפיע על שיקול דעתה ולערער את מעמדה הציבורי? האם הניסיון לכפות על היועמ"שית קו משפטי התואם את האג'נדה הפוליטית הצרה של השר אינו הוא-הוא הפוליטיזציה בהתגלמותה? "הפוסל במומו פוסל" – אמרו חכמינו, ונדמה שאין תיאור הולם יותר למצב. גלי בהרב מיארה, מתוקף תפקידה, מחויבת לפעול על פי דין, ללא משוא פנים, ולהעניק ייעוץ משפטי מקצועי וא-פוליטי לממשלה. עצם העובדה שייעוץ זה אינו תמיד לרוחם של פוליטיקאים מסוימים אינה הופכת אותה ל"שחקנית פוליטית", אלא דווקא מעידה על כך שהיא ממלאת את תפקידה נאמנה – כשומרת סף אמיצה העומדת על משמר שלטון החוק, גם כאשר הדבר כרוך בעימות עם הדרג הפוליטי.

אחת ההאשמות החמורות והמופרכות ביותר היא הטענה כי בהרב מיארה "מגוננת על הכוח והפריבילגיות של מונופולים כושלים" וכי היא "לא מגינה על הדמוקרטיה - את מגינה על שלטון המונופול". מדובר בהטחת רפש חסרת בסיס, שכל מטרתה היא לצייר את היועמ"שית כאויבת העם, המשרתת אינטרסים זרים. הבה נהיה ברורים: היועצת המשפטית לממשלה אינה קובעת מדיניות כלכלית ואינה בוחרת מי יהיו המונופולים במשק. תפקידה הוא לבחון את חוקיות פעולות הממשלה והצעות החוק, ולוודא שהן עומדות באמות המידה של המשפט הישראלי. אם החוק הקיים מאפשר מצב מסוים, גם אם הוא אינו אופטימלי בעיני גורם פוליטי כזה או אחר, אין זה מתפקידה של היועמ"שית לשנות את החוק בדרך של פרשנות מאולצת או התעלמות ממנו. האם ייתכן שהשר קרעי וחבריו מצפים מהיועמ"שית שתכופף את החוק כדי לשרת את תפיסת עולמם הכלכלית או הפוליטית, גם אם הדבר יעמוד בניגוד לדין הקיים? האם זעקתם על "הגנה על מונופולים" אינה אלא מסווה לדרישה שהיועמ"שית תאשר מהלכים שנויים במחלוקת משפטית, שאולי נועדו לשרת אינטרסים סקטוריאליים או פוליטיים צרים, ולאו דווקא את טובת הציבור הרחב או את שלטון החוק?

ומה באשר לטענה שבהרב מיארה "חונקת כל קול אחר"? גם כאן, מדובר בעיוות מוחלט של המציאות. היועצת המשפטית לממשלה אינה "חונקת קולות"; היא פועלת כדי להבטיח שהחלטות הממשלה ופעולותיה יהיו מעוגנות בחוק. כאשר היא מביעה עמדה משפטית שונה מזו של שר כזה או אחר, אין זה "חניקת קול", אלא מילוי חובתה המקצועית. הדרישה שהיועמ"שית תיישר קו באופן אוטומטי עם כל גחמה של כל שר היא היא ניסיון מסוכן ל"חנק" את קולו העצמאי והמקצועי של הייעוץ המשפטי, ולהפוך אותו לחותמת גומי. למעשה, מי שמנסים "לחנוק קולות" הם אותם פוליטיקאים המשתלחים ביועמ"שית ובצוותה, ומנסים להרתיעם מלהביע את עמדתם המשפטית הכנה והבלתי תלויה. האם ייתכן שה"קולות" שהשר קרעי טוען שנחנקים הם קולות הקוראים לצעדים בעייתיים מבחינה חוקית או דמוקרטית, והיועמ"שית, בעמידתה על משמר החוק, פשוט מונעת את מימושם?

האמת העגומה היא שהמתקפה על גלי בהרב מיארה אינה נובעת מדאגה כנה לדמוקרטיה או לשלטון החוק. נהפוך הוא. היא נובעת מתסכולם של גורמים פוליטיים המבקשים לפעול ללא מגבלות משפטיות, המעוניינים בכוח בלתי מרוסן, ורואים ביועצת משפטית עצמאית ומקצועית מכשול שיש לסלקו. הם מאשימים אותה בפוליטיזציה, בעודם מנהלים נגדה קמפיין פוליטי טהור. הם טוענים שהיא אינה מגינה על הדמוקרטיה, בעודם מנסים לכרסם באחד מעמודי התווך החשובים ביותר שלה – מערכת משפט עצמאית וייעוץ משפטי בלתי תלוי. הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב; היא גם, ואולי בעיקר, שלטון החוק, הגנה על זכויות מיעוטים, וקיומם של איזונים ובלמים אפקטיביים על כוחו של השלטון. היועצת המשפטית לממשלה היא חלק אינטגרלי ממערך האיזונים והבלמים הזה.

ההתקפות האישיות וההשמצות הפרועות גובות מחיר אישי ומקצועי כבד מכל מי שעומד על משמרתו. אך עמידתה האיתנה של גלי בהרב מיארה, והמשך תפקודה המקצועי תחת אש, אינם מעידים על אג'נדה פוליטית נסתרת, אלא על מחויבות עמוקה לתפקידה ולשליחותה הציבורית. זהו מאבק על דמותה של המדינה, על עתיד שלטון החוק בישראל, ועל היכולת של שומרי סף למלא את תפקידם ללא מורא וללא משוא פנים. על הציבור בישראל להתעורר, לראות מבעד למסך ההכפשות, ולהבין כי ההגנה על היועצת המשפטית לממשלה ועל עצמאות מוסד הייעוץ המשפטי היא הגנה על הדמוקרטיה הישראלית כולה. הניסיונות לרסק את מעמדה ולפגוע בלגיטימיות שלה הם סכנה ברורה ומיידית ליסודות המשטר הדמוקרטי שלנו. אסור לתת לזה לקרות.