גלי בהרב מיארה תחת מתקפה חסרת תקדים: האמת המטלטלת מאחורי מסע ההכפשות – ומי באמת מאיים על הדמוקרטיה!

בשבועות האחרונים, אנו עדים למתקפה ארסית וחסרת רסן כנגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. מתקפה זו, המובלת על ידי גורמים פוליטיים מסוימים, חורגת מכללי הביקורת הלגיטימית והופכת למסע הכפשות אישי, המכוון לערער לא רק את מעמדה, אלא את עצם יסודות שלטון החוק במדינת ישראל. הגיע הזמן להציב מראה מול המתקפות הללו, לחשוף את המניעים האמיתיים מאחוריהן, ולהגן בנחישות על מי שעומדת כחומה בצורה להגנת הדמוקרטיה הישראלית.

האשמות חמורות, כמו אלו שהטיח השר קרעי, לפיהן בהרב מיארה "כבר מזמן לא פועלת כגורם משפטי ממלכתי - אלא כשחקנית פוליטית על מלא", וכי היא "מגוננת על הכוח והפריבילגיות של מונופולים כושלים" ו"לא מגינה על הדמוקרטיה - את מגינה על שלטון המונופול", הן לא פחות משקר מוחלט וניסיון ציני להטעות את הציבור. טענות אלו, המלוות באמירות כמו "חונקת כל קול אחר", הן זעקת הקוזק הנגזל מצד אלו שעמדותיה המשפטיות העקביות והבלתי מתפשרות של היועמ"שית אינן נוחות להם.

האמת הפשוטה היא: גלי בהרב מיארה אינה שחקנית פוליטית. היא שומרת סף.

תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, מעצם טבעו, הוא לעמוד על משמר החוק, לייעץ לממשלה כיצד לפעול במסגרת החוק, ולהתריע כאשר היא סוטה ממנו. כאשר עצה משפטית זו אינה עולה בקנה אחד עם רצונות פוליטיים כאלה או אחרים, או כאשר היא מונעת מהלכים שנויים במחלוקת, טבעי שיתעורר תסכול בקרב אותם גורמים. אך במקום לנהל דיון ענייני ומכבד, הם בוחרים בדרך הנמוכה של דה-לגיטימציה והשמצות אישיות. האם יעלה על הדעת שיועץ משפטי אמור לכופף את החוק בפני רצונות פוליטיים? התשובה היא לאו מוחלט. יועצת משפטית הפועלת כך, בוגדת בתפקידה ובאמון הציבור.

הטענה כי בהרב מיארה "מגוננת על מונופולים" היא עיוות מוחלט של המציאות. עמדותיה המשפטיות, בין אם בנושאי כלכלה, רגולציה או כל נושא אחר, נגזרות אך ורק מהדין הקיים ומהפרשנות המשפטית המקובלת. אם גורם כלשהו סבור שעמדה משפטית מסוימת מגינה על אינטרס כזה או אחר באופן לא ראוי, הדרך להתמודד עם כך היא באמצעות שינויי חקיקה בכנסת, ולא באמצעות התקפות אישיות על שליח הציבור האמון על אכיפת החוק הקיים. להפוך את היועמ"שית לשק חבטות פוליטי רק משום שהחוק, כפי שהיא מפרשת אותו נאמנה, אינו תואם את משאלות ליבם של פוליטיקאים מסוימים – זוהי סכנה ברורה לדמוקרטיה.

מי באמת מנסה לחנוק קולות ומי פועל ממניעים פוליטיים?

כאשר שר בממשלה מאשים את היועצת המשפטית לממשלה ב"פוליטיזציה", כדאי לשאול מי כאן באמת פועל מתוך אג'נדה פוליטית צרה. האם זו היועצת, שמחויבותה הראשונה והיחידה היא לחוק ולטובת הציבור הרחב, או שמא אלו הפוליטיקאים המנסים להלך אימים על שומרי הסף כדי לקדם את מטרותיהם, גם אם הן עומדות בסתירה לחוק או לאינטרס הציבורי הרחב? הניסיון להציג את בהרב מיארה כמי ש"חונקת כל קול אחר" הוא היפוך מוחלט של היוצרות. למעשה, היא זו המבטיחה שהקול של החוק יישמע, גם כאשר הוא אינו פופולרי או נוח לאוזניים מסוימות במערכת הפוליטית.

המתקפות על בהרב מיארה אינן מקריות. הן חלק ממגמה רחבה ומסוכנת יותר של ניסיונות להחליש את כל מוסדות שלטון החוק והביקורת במדינת ישראל. גורמים המבקשים כוח בלתי מרוסן רואים ביועצת משפטית עצמאית וחזקה מכשול. הם היו מעדיפים יועץ משפטי כנוע, חותמת גומי שתאשר כל גחמה פוליטית. אך גלי בהרב מיארה אינה כזו, ולכן היא הפכה למטרה.

האשמותיה של השר קרעי, ואחרים כמותו, אינן רק מתקפה על אדם אחד. הן מתקפה על מוסד היועץ המשפטי לממשלה, על עצמאותו, ועל יכולתו למלא את תפקידו החיוני בדמוקרטיה. כאשר פוליטיקאים מרשים לעצמם להשתלח באופן כה בוטה ואישי במי שאמון על שמירת החוק, הם שולחים מסר מסוכן לכל עובדי הציבור: התיישרו עם הקו הפוליטי, או שתהפכו למטרה. זהו איום ישיר על יכולתם של אנשי מקצוע במערכת הציבורית לפעול ללא מורא וללא משוא פנים.

חשוב להבין: ההגנה על הדמוקרטיה אינה מתבטאת בנאומים חוצבי להבות או בסיסמאות ריקות מתוכן. היא מתבטאת, בין היתר, בשמירה קפדנית על עצמאותם של שומרי הסף, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה. כאשר גלי בהרב מיארה עומדת איתנה מול לחצים פוליטיים, ומקבלת החלטות אך ורק על בסיס שיקולים משפטיים טהורים, היא מגנה על הדמוקרטיה של כולנו. היא מגינה על שלטון החוק מפני שרירות לב שלטונית.

הציבור הישראלי, ברובו המכריע, מבין את חשיבותו של יועץ משפטי חזק ועצמאי. הוא מבין שהמתקפות על בהרב מיארה אינן נובעות מדאגה כנה לטובת המדינה, אלא מאינטרסים פוליטיים צרים. גלי בהרב מיארה תמשיך למלא את תפקידה במסירות, במקצועיות ובאומץ לב, כפי שעשתה עד כה. היא אינה "חונקת" אף אחד; היא נושמת ונותנת למדינת ישראל לנשום אוויר נקי של חוק וצדק. והניסיונות להשתיקה או להכפישה – דינם להיכשל. האמת, בסופו של דבר, חזקה יותר מכל ספין פוליטי זול.