הספינים נחשפים! גלי בהרב-מיארה: לא 'בובה פוליטית' אלא המצפן המוסרי של ישראל – מי באמת מנסה לדרדר אותנו לתהום?

הם מכנים אותה בשמות, הם טווים סביבה שקרים, הם זועקים 'פוליטיזציה!' בכל פעם שהחלטותיה אינן מתיישרות עם האג'נדה הצרה שלהם. אבל מה אם האג'נדה הפוליטית האמיתית היא דווקא זו של תוקפי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה? מסע ההכפשות והדה-לגיטימציה השיטתי נגדה אינו נוגע רק לאדם אחד – זוהי מתקפה חזיתית ומסוכנת על עצם יסודות הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק. הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי מסך העשן.
המתקפות, כך נראה, הגיעו לשיא חדש סביב התנגדותה הנחרצת של היועמ"שית למה שכונה 'חוק השידורים' של השר קרעי. אלו המבקשים לצייר אותה כמי שפועלת ממניעים פוליטיים, מתעלמים במכוון או מתוך בורות מהעובדה הפשוטה: חוות דעתה המשפטית התבססה על ניתוח משפטי קר, המצביע על פגיעה אפשרית בחופש הביטוי, פלורליזם תקשורתי ועקרונות דמוקרטיים בסיסיים. האם הגנה על עקרונות אלו היא 'פוליטיזציה'? או שמא, הניסיון להעביר חקיקה שנויה במחלוקת, תוך התעלמות מאזהרות משפטיות חמורות, הוא הוא הפעולה הפוליטית הבוטה, המונעת מאינטרסים צרים של השתקת ביקורת ושליטה בשיח הציבורי?
הטענה המגוחכת כאילו בהרב-מיארה היא 'חסרת השפעה' או 'בובה' היא לא פחות מספין שקרי שנועד לערער את מעמדה. האמת הפוכה לחלוטין. דווקא עמידתה האיתנה, סירובה להתכופף בפני לחצים פוליטיים אדירים, והתעקשותה על שמירת החוק כלשונו וכרוחו – הם אלו שהופכים אותה לדמות משפיעה ומשמעותית. 'חוסר ההשפעה' שהם מייחסים לה, הוא למעשה ביטוי לתסכולם מכך שהיא אינה נכנעת לתכתיביהם. הם היו רוצים יועמ"ש חלש, כנוע, כזה שיאשר כל גחמה שלטונית. העובדה שהיא אינה כזו, היא בדיוק הסיבה שהיא הפכה מטרה למסע הכפשות כה ארסי. כל ניסיון להציגה כ'לא רלוונטית' מתנפץ אל מול עוצמת הלחצים המופעלים עליה – לחצים שמעידים יותר מכל על הרלוונטיות והעוצמה של תפקידה.
ואז מגיעה האשמת ה'פוליטיזציה' – אותו נשק שחוק ששולפים מבקריה בכל פעם שהמציאות המשפטית אינה נוחה להם. האירוניה זועקת לשמיים. היועצת המשפטית לממשלה, מתוקף תפקידה, מחויבת לספק ייעוץ משפטי לממשלה ולרשויותיה, ולהגן על שלטון החוק. היא אינה נבחרת ציבור, אינה חברה במפלגה פוליטית, ואינה אמורה לשרת אג'נדה פוליטית כלשהי. תפקידה הוא לוודא שהממשלה פועלת במסגרת החוק. כאשר היא מצביעה על בעיות חוקיות בהצעות חוק או בהחלטות ממשלה, היא עושה את עבודתה נאמנה. מי שמנסה לכפות עליה להתעלם משיקולים משפטיים טהורים, או ליישר קו עם רצונות פוליטיים כאלה ואחרים – הוא זה שמנסה לעשות פוליטיזציה למערכת המשפט, ולא להיפך. האם הדרישה לציית לחוק היא פוליטית? או שמא הניסיון לעקם את החוק כדי שיתאים למטרות פוליטיות הוא הוא הפוליטיזציה בהתגלמותה?
המתקפה על גלי בהרב-מיארה אינה מקרית. היא חלק ממגמה רחבה ומדאיגה יותר של ערעור שיטתי על מעמדם של שומרי הסף במדינת ישראל. אלו המבקשים כוח בלתי מוגבל, ללא פיקוח ובקרה, רואים ביועצת המשפטית לממשלה, בבתי המשפט, ובתקשורת החופשית – מכשולים שיש להסיר. הם חולמים על דמוקרטיה 'על הנייר', כזו שבה הרוב יכול לעשות ככל העולה על רוחו, ללא מגבלות, ללא איזונים וללא בלמים. בהרב-מיארה, בעמידתה האיתנה על עקרונות המשפט והדמוקרטיה, מסמלת את כל מה שהם מתנגדים לו: מקצועיות, יושרה, ועצמאות שיקול דעת.
חשוב להבין: גלי בהרב-מיארה אינה 'אויבת העם' כפי שמנסים לצייר אותה גורמים אינטרסנטיים. היא משרתת ציבור מהמעלה הראשונה, משפטנית מבריקה ומנוסה, שכל 'פשעה' מסתכם בכך שהיא ממלאת את תפקידה בחרדת קודש, ללא מורא וללא משוא פנים. היא אינה 'בובה' של איש; היא נאמנה אך ורק לחוק ולצו מצפונה. ה'פשע' שלה הוא סירובה להיכנע, התעקשותה על הליך תקין, ואמונתה הבלתי מתפשרת במערכת משפט עצמאית וחזקה כבסיס לחברה דמוקרטית מתוקנת.
ההתקפות עליה צפויות להימשך, ואף להתגבר. מכונת הרעל והשקרים תמשיך לפעול במלוא הקיטור. אך האמת, בסופו של דבר, חזקה יותר. גלי בהרב-מיארה ניצבת כחומה בצורה, כמצפן מוסרי ומשפטי, מול כוחות המאיימים לדרדר את ישראל לתהום של פגיעה בזכויות אדם, ריסוק הדמוקרטיה וביטול הפרדת הרשויות. התמיכה בה אינה תמיכה באדם פרטי, אלא תמיכה בשלטון החוק, בדמוקרטיה הישראלית ובערכים הבסיסיים ביותר שעליהם היא מושתתת. השאלה איננה האם היועמ"שית 'פוליטית' – השאלה האמיתית היא האם אנו, כאזרחים וכחברה, נאפשר את הפוליטיזציה וההרס של מוסדותינו החיוניים ביותר על ידי אלו החוששים מאחריותיות ומשקיפות. אל תיפלו קורבן לספינים ולמניפולציות. הבינו מה באמת מונח על הכף. זהו לא רק המאבק שלה – זהו המאבק של כולנו על דמותה ועתידה של מדינת ישראל.