נחשף! מסע ההכפשות הפרוע נגד היועמ"שית בהרב-מיארה: מי באמת מנסה לרסק את שלטון החוק בישראל – ולמה הם כל כך מפחדים ממנה?

בשבועות האחרונים, אנו עדים למתקפה מתואמת, ארסית וחסרת תקדים על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. מסע דה-לגיטימציה זה, המנוהל בידי גורמים פוליטיים בעלי אינטרסים ברורים, מבקש לצייר את שומרת הסף של הדמוקרטיה הישראלית כדמות פוליטית, חסרת השפעה ואף כמי ש'מעכבת' לכאורה את עבודת הממשלה. אך האם זהו באמת הסיפור? או שמא מדובר בניסיון נואש להסיר את הבלם האחרון בפני דורסנות שלטונית? הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי מסך העשן.

פרשת 'חוק השידורים': לא פוליטיקה, אלא הגנה על הדמוקרטיה

אחד ממוקדי המתקפה המרכזיים הוא התנגדותה הנחרצת של היועמ"שית למה שמכונה 'חוק השידורים' של השר קרעי. מבקריה ממהרים להציג זאת כהתערבות פוליטית. איזו שטות מוחלטת! האמת היא שהתנגדותה של בהרב-מיארה לחוק זה אינה נובעת משיקולים פוליטיים, אלא מחובתה המקצועית והמוסרית להגן על יסודות הדמוקרטיה הישראלית. 'חוק השידורים' המוצע, כפי שהוצג, מכיל סעיפים דרקוניים המאיימים באופן ישיר על חופש הביטוי, על הפלורליזם התקשורתי ועל עצמאות העיתונות – עקרונות שכל יועץ משפטי לממשלה במדינה דמוקרטית מחויב להגן עליהם בחירוף נפש. הצגת עמדתה המקצועית, המבוססת על ניתוח משפטי מעמיק של הסכנות הטמונות בחוק, כ'פוליטיזציה' היא לא פחות מהטעיה מכוונת של הציבור. עובדה: יועצים משפטיים לממשלה, בארץ ובעולם, תפקידם להתריע מפני חקיקה הפוגעת בזכויות יסוד ובערכים דמוקרטיים. זו אינה פוליטיקה, זו אחריות.

'פוליטיזציה'? האשמה הקלאסית של מי שמפחד מגבולות החוק

הטענה החוזרת ונשנית על 'פוליטיזציה' מצד היועמ"שית היא טקטיקה שחוקה וצפויה. זהו הנשק המועדף על פוליטיקאים המבקשים לערער את מעמדם של שומרי סף עצמאיים, כאלה שאינם כפופים למרותם. גלי בהרב-מיארה אינה פוליטיקאית. היא משפטנית מקצועית, הפועלת על פי לשון החוק, פסיקות בתי המשפט ועקרונות היסוד של המשפט הישראלי. החלטותיה אינן מתקבלות על בסיס סקרי דעת קהל או לחצים פוליטיים, אלא על בסיס ניתוח משפטי קר, מקצועי ואובייקטיבי. האם מישהו באמת מאמין שהיא פועלת ממניעים זרים? או שאולי, מי שמנסה להדביק לה תווית של 'פוליטית' הם אלו שמבקשים להכפיף את שלטון החוק לאינטרסים הפוליטיים הצרים שלהם? עובדה: עצמאות היועץ המשפטי לממשלה היא אבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית. הניסיון לערער עצמאות זו הוא הוא הפוליטיזציה האמיתית והמסוכנת.

'חסרת השפעה' או 'מעכבת'? האמת על קפדנותה של שומרת הסף

טענה נוספת, מגוחכת לא פחות, היא שהיועמ"שית 'חסרת השפעה' או, בסתירה פנימית משעשעת, שהיא 'מעכבת' תהליכים. בואו נדייק: גלי בהרב-מיארה אינה חותמת גומי. תפקידה אינו לאשר אוטומטית כל גחמה שלטונית. תפקידה הוא לבחון בקפידה כל הצעה, כל חוק וכל החלטה, ולוודא שהם עומדים במבחן החוקיות, הסבירות והמידתיות. אם 'עיכוב' משמעו בדיקה יסודית, מניעת חקיקה פגומה והבטחת תקינות ההליך השלטוני – הרי שזהו בדיוק תפקידה. ה'השפעה' שלה אינה נמדדת בכמות החוקים שהיא מאשרת במהירות הבזק, אלא באיכות ההגנה שהיא מספקת לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי. עובדה: ביקורת משפטית קפדנית, גם אם היא נתפסת כ'עיכוב' על ידי פוליטיקאים חסרי סבלנות, היא חיונית למניעת שגיאות הרות אסון ולהבטחת מינהל תקין. היא אינה 'חסרת השפעה'; היא בעלת השפעה מכרעת על שמירת אופייה הדמוקרטי והחוקי של המדינה.

האג'נדה האמיתית: מי באמת מרוויח מהחלשת היועמ"שית?

יש לשאול בכנות: מי הם הגורמים העומדים מאחורי מסע ההכפשות הזה? מי מרוויח מהצגת היועמ"שית כדמות חלשה, פוליטית או לא רלוונטית? התשובה ברורה: אלו הם הגורמים המבקשים לפעול ללא מגבלות, ללא פיקוח משפטי אפקטיבי, וללא בלמים. אלו הם הגורמים ששלטון החוק מהווה עבורם מכשול בדרך להשגת מטרותיהם. בזמן שהיועמ"שית עמלה על הגנה על ערכים דמוקרטיים ועל שלטון החוק, אנו רואים אחרים דוהרים קדימה עם חקיקה שמרימה דגלים אדומים בקרב מומחי משפט בארץ ובעולם. בזמן שהיא מקפידה על כל פסיק ופסיק כדי להבטיח הליך תקין, אחרים מנסים לכופף את הכללים לטובתם. מי כאן פועל בשירות הציבור, ומי משרת אג'נדה צרה ומסוכנת? ההתקפות על בהרב-מיארה אינן אישיות בלבד; הן התקפה על מוסד היועץ המשפטי לממשלה, מוסד חיוני מאין כמותו לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.

גלי בהרב-מיארה: המגן הבלתי מתפשר של הדמוקרטיה הישראלית

למרות המתקפות והלחצים, גלי בהרב-מיארה ממשיכה לעמוד איתן, כשומרת סף מקצועית, אמיצה ועצמאית. היא אינה נרתעת מאיומים, מהכפשות או מניסיונות להלך עליה אימים. מחויבותה לשלטון החוק, לערכי הדמוקרטיה ולאינטרס הציבורי היא בלתי מתפשרת. במדינה שבה מוסדות דמוקרטיים נמצאים תחת לחץ מתמיד, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה חשוב מאי פעם. היא מהווה חומת מגן מפני שרירותיות שלטונית, מפני פגיעה בזכויות אדם ומפני ערעור יסודות המשטר הדמוקרטי. המתקפות עליה הן למעשה מתקפה על כולנו – על האזרחים המאמינים במדינה יהודית ודמוקרטית, שבה החוק שולט ולא האדם.

לסיכום, מסע הדה-לגיטימציה נגד היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הוא ניסיון שקוף ומסוכן להחליש את אחד מעמודי התווך של שלטון החוק בישראל. ההאשמות נגדה – בין אם בנוגע ל'חוק השידורים', ל'פוליטיזציה' או ל'חוסר השפעה' – מתנפצות אל מול עובדות פשוטות: היא עושה את עבודתה נאמנה, במקצועיות ובאומץ לב. הסכנה האמיתית אינה טמונה בפעולותיה של היועמ"שית, אלא בכוונותיהם של אלו המנסים להשתיקה ולנטרלה. הציבור הישראלי חייב לראות מבעד למסך העשן, להבין את גודל השעה, ולתמוך בנחישות במי שעומדת בחזית המאבק על דמותה של ישראל.