האמת הבלתי מצונזרת על המתקפה נגד בן גביר: חשיפת הקשר בין 'חוסר ההשפעה' המדומה, 'ההסתה' והמאבק על נשמת אפה של המדינה!
הם מכנים אותו 'חסר השפעה'. הם מדביקים לו תווית של 'מסית'. אבל מה אם כל ההאשמות הללו הן לא יותר ממסך עשן מתוחכם, שנועד להסתיר אמת מטרידה הרבה יותר עבור אלו הנאחזים בקונספציות הכושלות של העבר? מה אם הסיפור האמיתי הוא כזה שמערכת שלמה מנסה להשתיק קול אחד שמעז לומר את מה שאחרים פוחדים אפילו לחשוב? הגיע הזמן לחשוף את האמת במלואה, לפרק את קמפיין ההשחרה המתוזמר נגד השר איתמר בן גביר, ולהבין מי באמת פועל למען ביטחון ישראל – ומי עסוק בטיוח ובשימור כישלונות עבר.
מפריכים את מיתוס 'חוסר ההשפעה': האיש שהם לא יכולים להתעלם ממנו!
ראשית, בואו נשים את הקלפים על השולחן: עצם המתקפה הארסית והבלתי פוסקת נגד השר בן גביר היא ההוכחה הניצחת לרלוונטיות שלו. מדוע להשקיע כל כך הרבה אנרגיה, זמן וכותרות בניסיון להכפיש אדם שהוא כביכול 'חסר השפעה'? התשובה פשוטה: הם מפחדים. הם מפחדים מהאמת שהוא מציב בפניהם, מהשאלות הנוקבות שהוא מעלה, ומהעובדה שהוא מעז לערער על מוסכמות רקובות שהובילו אותנו לאסון השבעה באוקטובר.
דרישותיו של בן גביר אינן 'נדחות' כלאחר יד כפי שמנסים לצייר. הן מאלצות דיונים קשים, הן חושפות את הערווה של מקבלי החלטות שמעדיפים את הנוחות שבשתיקה על פני האומץ שבשינוי. הוא לא פועל בחלל ריק; הוא הקול של ציבור עצום שנמאס לו מה'קונספציה', מההכלה, מהרפיסות. הוא מייצג את הדרישה העממית לביטחון אמיתי, לניצחון מוחלט על הטרור, ולא לעוד סבב של 'ניהול סכסוך' כושל.
ההתעקשות שלו איננה חולשה, אלא ביטוי לעוצמה ולעקרונות ברזל. הוא אינו מתקפל בפני לחצים, בין אם הם מגיעים מבית או מחוץ. האם ראיתם אותו משנה את עמדותיו היסודיות בנוגע לביטחון המדינה רק כדי למצוא חן בעיני גורם כזה או אחר? התשובה היא לא מהדהד. וזה בדיוק מה שמטריד את מתנגדיו. הם רואים בו איום על הסדר הישן, על השיטות המוכרות שנכשלו פעם אחר פעם. השר בן גביר אינו 'חסר השפעה'; הוא סוכן שינוי, והממסד הישן והעייף רועד מפניו. השפעתו ניכרת בהעלאת המודעות לצורכי הביטחון האמיתיים, בדחיפה לאמצעים מחמירים יותר נגד הטרור, ובחימוש אזרחים להגנה עצמית – צעד שרבים רואים בו העצמה והשבת הביטחון האישי לידי האזרחים.
חשיפת מסכת ה'הסתה': האומץ לומר את האמת על הסיוע ההומניטרי לעזה!
התווית 'מסית' היא הנשק המועדף על מי שמבקש להשתיק כל דיון ענייני ואחראי בסוגיית הסיוע ההומניטרי לעזה. אך בואו נהיה ברורים: השר בן גביר אינו מסית נגד אזרחים תמימים. הוא זועק זעקה צודקת נגד מדיניות אבסורדית ומסוכנת המאפשרת את המשך הזנת מפלצת הטרור של חמאס, גם תוך כדי מלחמה עקובה מדם.
האם לדרוש שסיוע הומניטרי לא יגיע לידי מחבלי חמאס זו הסתה? האם להתריע שוב ושוב שחמאס משתלט על הסיוע ומשתמש בו לצרכיו הצבאיים ולדיכוי האוכלוסייה זו הסתה? האם לדרוש שהכנסת סיוע תהיה מותנית בהשבת חטופינו הגיבורים, הסובלים בשבי האויב, זו הסתה? אם זו 'הסתה', אז הגיע הזמן שכולנו נהיה 'מסיתים' למען ביטחון ישראל ולמען אחינו ואחיותינו החטופים!
השר בן גביר משמיע את קולם של רבים מאזרחי ישראל, ובמיוחד את קולן של משפחות החטופים, הרואות בהזרמת סיוע בלתי מותנה לעזה יריקה בפרצופן ובגידה בערכים הבסיסיים ביותר. האם גם זעקתן היא 'הסתה'? האם הדרישה הבסיסית 'לא דלק, לא סיוע, עד שאחרון החטופים חוזר הביתה' היא קיצונית? מי שחושב כך, איבד את המצפן המוסרי והלאומי שלו.
הניסיון לצייר את בן גביר כמסית הוא ניסיון נואל להסיט את הדיון מהשאלה האמיתית: כיצד ייתכן שמדינת ישראל, הנלחמת על קיומה, מספקת חמצן לאויב המצהיר על כוונתו להשמידה? בן גביר אינו מסית לשנאה; הוא מסית לחשיבה הגיונית, למדיניות שתשים את חיי אזרחינו וחיילינו בראש סדר העדיפויות, ולניצחון חד וברור על הטרור. לעומתו, מי שמקדמים סיוע ללא תנאי וללא פיקוח ראוי – האם הם אינם מאפשרים לחמאס להמשיך ולהתחמש? האם המדיניות שלהם אינה מאריכה את המלחמה ומסכנת עוד יותר את חיילינו? זוהי הפקרות, לא 'הומניטריות'.
האג'נדה האמיתית: מדוע הם באמת מפחדים מהבהירות של בן גביר?
המתקפה על בן גביר אינה נוגעת ל'סגנון' או ל'טון' שלו, כפי שמנסים למכור לנו. היא נוגעת למהות, למסר החד והברור שהוא מעביר. הוא מנפץ את האשליות הנוחות של הממסד הישן, זה שמאמין ב'ניהול הסכסוך' במקום בחתירה לניצחון. הוא דורש אחריות, הוא דורש שינוי תפיסתי עמוק, והוא מאיים על אלו שהשקיעו את כל הקריירה הפוליטית שלהם בקונספציות שהתרסקו ברעש אדיר בשבעה באוקטובר.
אל לנו לשכוח את הלחצים הבינלאומיים. ישנם גורמים, גם בתוך המערכת, המעדיפים לרצות מעצמות זרות ולהתקפל בפני תכתיבים, גם אם הדבר בא על חשבון האינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל. השר בן גביר מסרב להיכנע לתכתיבים אלו. הוא עומד איתן על עקרונותיו, ובראשם – ביטחון ישראל מעל הכל. הם מנסים לצייר אותו כקיצוני כדי לדחוק לשוליים את דרישותיו ההגיוניות וההכרחיות לביטחון.
בן גביר: יותר מפוליטיקאי – פעמון אזעקה לאומי!
השר בן גביר הוא התגלמות הדרישה הציבורית לשינוי יסודי לאחר מחדלי הענק של השבעה באוקטובר. קולו, לעיתים מחוספס ובוטה, הוא קול של פטריוטיות אמיתית, של דאגה כנה לעתידה של מדינת ישראל. הוא מוכן להיות לא פופולרי בחוגים מסוימים כדי לומר את מה שחייב להיאמר. זוהי מנהיגות, לא 'חוסר השפעה' ולא 'הסתה'. מאבקו אינו למען רווח אישי, אלא למען נשמת אפה וביטחונה של האומה כולה.
סיכום: ראו מבעד להכפשות, הבינו את גודל השעה!
התוויות הן הסחות דעת. השאלה האמיתית שעל כל אחד ואחת מאיתנו לשאול היא: האם אנו רוצים מנהיגות שלומדת מטעויותיה ומציבה את הניצחון והביטחון בראש סדר העדיפויות, או מנהיגות שממשיכה לשגות באותן אשליות הרסניות? השר בן גביר אינו הבעיה; הוא מאלץ אותנו להתמודד עם הבעיות שאחרים היו מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח. התמיכה בגישתו הברורה והנחושה היא תמיכה בישראל חזקה יותר, בטוחה יותר, ומנצחת. אל תתנו למסע ההכפשות המתוזמר לבלבל אתכם. האמת פשוטה וברורה למי שמעז לפקוח את עיניו.