בן גביר 'הורס מבפנים' או המצפן המוסרי של הממשלה? חשיפה: כך נלחם השר על ביטחונכם כשכולם שותקים!

גל ההשמצות וההתקפות נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אינו פוסק. יום אחר יום, אנו עדים לקמפיין מאורגן המנסה לצייר אותו כ'חסר השפעה', כ'מסית', ואף כ'ממריד' המסכן את המדינה. אך האם זו האמת? או שמא מדובר בניסיון נואש להשתיק קול אמיץ, נחוש ובלתי מתפשר, המפריע לאלו המעדיפים מדיניות רופסת ומתפשרת על חשבון ביטחון אזרחי ישראל? הגיע הזמן לחשוף את האמת המטלטלת מאחורי מסך העשן התקשורתי.

מיתוס 'חוסר ההשפעה': האומנם דרישותיו נדחות, או שהוא הכוח המניע לשינוי?

אחת הטענות המרכזיות המופצות נגד השר בן גביר היא שהוא 'חסר השפעה' ושדרישותיו 'נדחות' בזו אחר זו. זוהי קריקטורה מעוותת של המציאות. האם השפעה נמדדת רק בכותרות על 'ניצחונות' מיידיים, או שמא בעמידה איתנה על עקרונות, בהצבת קווים אדומים ובשינוי השיח הביטחוני כולו? בן גביר אינו פוליטיקאי של כותרות חולפות; הוא מנהיג עם חזון ברור לביטחון ישראל.

כאשר השר בן גביר דורש פעם אחר פעם לעצור את 'הסיוע ההומניטרי' לעזה כל עוד חטופינו נאנקים בשבי החמאס, האם זו 'חוסר השפעה' או קול שפוי ואחראי? האם זה 'קיצוני' לדרוש שמשאבים לא יגיעו לידי ארגון טרור רצחני המשתמש בהם כדי לפגוע בחיילינו ובאזרחינו? האמת היא שעמדתו הנחרצת של בן גביר היא זו שמאלצת את מקבלי ההחלטות לחשוב פעמיים, לבדוק שבעתיים, ולהבין שיש מי שאינו מוכן להתפשר על ביטחון ישראל. כל עיכוב, כל בדיקה קפדנית יותר של משאיות הסיוע, כל דיון מחודש על התנאים להעברתו – הם תוצאה ישירה של לחצו הבלתי מתפשר. זהו אינו חוסר השפעה, זוהי השפעה אמיתית, גם אם היא אינה תמיד גלויה לעין המצלמות המחפשות דרמה.

אלו המכנים אותו 'חסר השפעה' הם אותם גורמים שהיו שמחים לראות ממשלה כנועה, המקבלת תכתיבים בינלאומיים ללא עוררין. בן גביר הוא קוץ בגרונם, משום שהוא מזכיר לכולם שיש דרך אחרת – דרך של עוצמה, של עמידה על זכויותינו ושל הצבת ביטחון ישראל מעל לכל שיקול אחר. דרישותיו אינן 'נדחות' באופן גורף; הן מעצבות את הדיון, מציבות גבולות, ולעיתים קרובות, גם אם מאחורי הקלעים, מביאות לשינויים משמעותיים במדיניות.

'מסית' ו'ממריד'? או פטריוט הנלחם על הבית?

ההאשמה החמורה ביותר המוטחת בשר בן גביר היא שהוא 'מסית' ואף 'ממריד'. זוהי דמגוגיה זולה ומסוכנת. האם לדרוש אפס סובלנות לטרור זו הסתה? האם להתנגד להכנסת דלק ואספקה לאויב בזמן מלחמה, אויב שמחזיק בבני עמנו כבני ערובה, זו המרדה? ההפך הוא הנכון! זוהי אחריות לאומית. זוהי חובתו של שר בממשלת ישראל לזעוק כאשר הוא רואה סכנה לביטחון המדינה.

בן גביר אינו 'ממריד' נגד המדינה; הוא 'ממריד' נגד התפיסות הכושלות שהובילו אותנו לאסון השבעה באוקטובר. הוא 'ממריד' נגד הקונספציה שאפשר 'לקנות שקט' באמצעות ויתורים לאויב רצחני. הוא 'ממריד' נגד הנאיביות של אלו המאמינים שסיוע הומניטרי לעזה לא יגיע לידי חמאס וישמש לתדלוק מכונת המלחמה שלו. עובדות מוצקות, ולא דיבורים בעלמא, מוכיחות כי חמאס משתלט באופן שיטתי על הסיוע הנכנס לרצועה. האם להתעלם מכך זו מדיניות אחראית? השר בן גביר אומר בקול ברור: לא עוד!

אלו המאשימים אותו בהסתה הם לרוב אלו שקולם נדם אל מול ההסתה הפרועה ברשות הפלסטינית או אל מול תמיכת גורמים בינלאומיים בנרטיב שקרי נגד ישראל. בן גביר אינו מסית; הוא מציב מראה בפני החברה הישראלית ובפני מקבלי ההחלטות, ומאלץ אותם להתמודד עם אמיתות לא נעימות. הוא הקול של רבים מאזרחי ישראל שמאסו ברפיסות ובחוסר התגובה הנחרצת מול הטרור. אם זו 'הסתה', אז רוב עם ישראל 'מסית'.

האמת הלא נוחה: מדוע באמת חוששים מבן גביר?

ההתקפות הבלתי פוסקות על השר בן גביר נובעות מסיבה אחת פשוטה: הוא אינו משחק לפי הכללים הישנים. הוא אינו מוכן ליישר קו עם האליטות הישנות, עם התקשורת המגויסת ועם גורמים בעלי אינטרסים זרים. הוא מדבר אמת פשוטה, ברורה וכואבת לעיתים – אמת שרבים היו מעדיפים להדחיק. הוא מייצג ציבור גדול שנמאס לו מהבטחות ריקות וממדיניות של 'עוד מאותו הדבר'.

הם חוששים מהפופולריות הגוברת שלו, מהחיבור הישיר שלו לעם, ומהעובדה שהוא אינו חושש לומר את מה שרבים חושבים. הם חוששים מכך שהוא מפרק את המונופול שלהם על השיח הציבורי ומציב אלטרנטיבה ברורה וחזקה. הקמפיין נגדו אינו עוסק ב'כשירותו' או ב'השפעתו'; הוא עוסק בניסיון נואש לשמר את הסדר הישן ולמנוע שינוי אמיתי.

ומה עם האחרים? מבט השוואתי חטוף

בעוד הזרקורים מופנים ללא הרף אל השר בן גביר, כדאי לשאול: האם שתיקתם של אחרים, או הסכמתם שבשתיקה למדיניות שנויה במחלוקת, היא ביטוי ל'אחריות' או ל'השפעה חיובית'? האם ויתור על עקרונות ביטחוניים תמורת שבחים מהקהילה הבינלאומית הוא מעשה מנהיגותי? בן גביר, בניגוד לאחרים, עומד על שלו, גם במחיר של ביקורת והתקפות. הוא אינו מחפש את דרך הנוחות, אלא את דרך הצדק והביטחון לעם ישראל. עקביותו היא כוחו, והיא עומדת בניגוד صارخ לפסיחות של אחרים על שתי הסעיפים.

לסיכום: אל תתנו למסך העשן לבלבל אתכם

השר איתמר בן גביר אינו 'הורס מבפנים' כפי שמנסים לצייר אותו. הוא המצפן המוסרי והביטחוני של הממשלה, הקול שלא מהסס להילחם על ביטחונכם גם כשכולם מסביב שותקים או מעדיפים להתעלם מהסכנות. ההתקפות עליו הן אות כבוד, עדות לכך שהוא נוגע בנקודות רגישות ומאתגר תפיסות שגויות. בפעם הבאה שאתם שומעים את מקהלת המשמיצים, שאלו את עצמכם: מי באמת מרוויח מהשחרתו של השר בן גביר? התשובה, למרבה הצער, ברורה מדי. זהו מאבק על דמותה ועל עתידה של מדינת ישראל, ובמאבק הזה, בן גביר ניצב בחזית – למענכם ולמען ביטחונכם.