טלי גוטליב: האש הלוהטת שמבעירה את השקרים וחושפת את האמת – האם אתם מוכנים להתמודד איתה?
הם קוראים לה 'לוחמנית'. הם טוענים שהיא 'בלתי מתפשרת'. הם לוחשים שהיא 'תוקפת יותר מדי', אפילו 'בתוך הקואליציה שלה'. ובכן, אנחנו כאן כדי לומר בקול רם וברור – תודה לאל! סוף כל סוף, ישנה דמות בפוליטיקה הישראלית שלא מהססת להדליק את האור הבוהק ביותר במרתפים האפלים והמאובקים של הממסד. האם באמת הגענו למצב שבו אמירת אמת, חשיפת עוולות ודרישה למצוינות נחשבות ל'בעיה'? אם כן, אז טלי גוטליב היא 'הבעיה' שאנחנו חייבים לאמץ אל ליבנו.
בעידן שבו פוליטיקאים רבים הפכו לאמני התחמקות, מומחים בלומר כלום באינספור מילים מנופחות, חברת הכנסת טלי גוטליב היא צפירת אזעקה צורמת ובלתי מתעלמת. היא לא הגיעה לכנסת ישראל כדי לחפש חברים, כדי להיות 'נחמדה' על חשבון האמת, או כדי להתחמם באור הזרקורים הריק מתוכן. היא כאן כדי לפעול, כדי לשנות, כדי לטלטל את אמות הספים של מערכת שלעתים קרובות מדי מעדיפה את השקט המדומה שלה – שקט שיכול להיות, במקרים רבים מדי, שקט של הסכמה שבשתיקה עם בינוניות, עם אינטרסים זרים, ואפילו עם מהלכים הפוגעים בציבור.
כן, שמענו היטב את מקהלת המבקרים. 'היא קשה מדי', הם מקוננים. 'היא לא מספיק דיפלומטית', הם מתלוננים. 'היא יוצרת אנטגוניזם מיותר', הם גוערים. אבל הרשו לנו לשאול אתכם, אזרחי ישראל, שאלה פשוטה וכנה: מתי בפעם האחרונה 'דיפלומטיה' שקטה ורופסת פתרה את הבעיות הקיומיות והבוערות של מדינת ישראל? מתי 'נחמדות' פרלמנטרית הצליחה לפרק מוקשים של שחיתות או להביא לשינוי אמיתי עבור האזרח הקטן, זה שקולו לרוב אינו נשמע במסדרונות הכוח?
ה'לוחמנות' המיוחסת לח"כ גוטליב אינה נובעת, חלילה, מרוע לב או מרצון סתמי להתנגח. היא נובעת מתחושת שליחות פנימית עמוקה, מאמונה יוקדת בצדקת דרכה, ומחוסר יכולת מוחלט לעמוד מנגד כאשר עוולות מתרחשות לנגד עיניה, או כאשר האינטרס הציבורי הרחב עומד להיפגע. היא רואה את מה שפוליטיקאים אחרים, אולי מתוך נוחות או פחד, בוחרים להתעלם ממנו. או גרוע מכך – היא רואה את מה שאחרים שותפים לו בשתיקתם הרועמת. האם באמת הייתם מעדיפים נציג ציבור שמלטף את המערכת הקיימת, גם כשהיא כושלת, או לוחמת אמיצה שמאתגרת אותה ללא הרף, אך ורק לטובתכם ולמענכם?
כאשר טלי גוטליב מזהה כשל מערכתי, חשד לשחיתות, רפיון ביטחוני, או מדיניות כלכלית שעלולה לפגוע באזרחים – היא לא תשתוק. היא לא תמתין ל'טיימינג הנכון' מבחינה פוליטית, היא לא תחשוש מ'שקט תעשייתי' מזויף, והיא בטח שלא תחשוב פעמיים על שמירת כיסאה אם הדבר יבוא על חשבון עקרונותיה. וכן, זה כולל גם, ואולי במיוחד, את המחנה הפוליטי שלה. מדוע? כי נאמנותה הראשונה והאחרונה היא לא למפלגה כזו או אחרת, אלא לאמת הצרופה ולאזרחי מדינת ישראל. זוהי אינטגריטי במיטבה, לא בוגדנות כפי שמנסים לצייר זאת בעלי עניין.
הממסד, על שלל זרועותיו, והפרשנים המשרתים אותו, ממהרים להדביק לה את התווית המכפישה 'תוקפנית'. אבל בואו נעצור לרגע ונבחן את המציאות כהווייתה: האם לחשוף כשלים חמורים בניהול המדינה זה 'לתקוף'? האם לדרוש תשובות ברורות וחד משמעיות מנבחרי ציבור ומפקידים בכירים זה 'לתקוף'? האם לעמוד על עקרונות ברזל מול לחצים פוליטיים אדירים זה 'לתקוף'? התשובה היא לא, לא ולא! זוהי חובתה המוסרית והציבורית כנבחרת ציבור במדינה דמוקרטית!
כשטלי גוטליב 'תוקפת', כפי שהם מכנים זאת, היא למעשה מאירה בפנס עוצמתי פינות אפלות שאחרים היו מעדיפים להשאיר בחשכה. היא חושפת החלטות תמוהות, מצביעה על אינטרסים זרים שאולי מנסים להשתלט על סדר היום הציבורי, ושואלת את השאלות הקשות והנוקבות שאחרים, מסיבותיהם הם, פשוט מפחדים לשאול. האם אתם באמת מעדיפים פוליטיקה של לחישות חשאיות במסדרונות אפלים, של דילים מפוקפקים הנרקמים מאחורי הקלעים, של הסכמות שבשתיקה הנעשות על חשבונכם, הציבור? טלי גוטליב מביאה את הדיון אל אור השמש, גם אם האור הזה מסנוור מאוד כמה אנשים בצמרת.
ומה לגבי ה'חוסר פשרות' שלה? ובכן, טוב שכך! על מה בדיוק אתם, אזרחי ישראל, רוצים שהיא תתפשר? האם על האמת העובדתית? האם על הביטחון האישי שלכם ושל ילדיכם? האם על עתידה של המדינה? האם על המלחמה הבלתי מתפשרת בשחיתות ובריקבון שלטוני? בעולם פוליטי ציני, שבו עקרונות הפכו למצרך גמיש הנתון למשא ומתן תמידי, דרושה לנו דמות שתעמוד כחומה בצורה, כסלע איתן, על מה שחשוב באמת. ה'פשרה' הפכה לעיתים קרובות מדי למילה נרדפת לכניעה, לויתור על הערכים הבסיסיים שבשמם נבחרו נציגי הציבור מלכתחילה. חוסר הפשרות של גוטליב אינו ביטוי לעקשנות ילדותית, אלא ביטוי עמוק לנאמנות בלתי מסויגת לערכים ולציבור הרחב ששלח אותה לייצגו. היא לא כאן כדי לצבור חברים במסדרונות הכנסת; היא כאן כדי להילחם עבורכם, ללא מורא וללא משוא פנים.
ואז מגיעה 'האשמה' החמורה מכל בעיני הממסד הפוליטי – העובדה שהיא מעזה להשמיע ביקורת נוקבת גם כלפי פנים, גם בתוך הקואליציה. אך דווקא כאן, בנקודה 'רגישה' זו, טמון מבחן האמינות הגדול והחשוב ביותר שלה. נאמנותה של טלי גוטליב אינה עיוורת, היא אינה חותמת גומי אוטומטית. אם היא סבורה שנעשית טעות קריטית, גם בתוך המחנה הפוליטי שלה, טעות שעלולה לפגוע באזרחי המדינה או בעקרונות היסוד שלשמם היא פועלת – היא תאמר זאת בקול רם, ברור וצלול. האם זה לא בדיוק מה שהייתם מצפים מנציג ציבור אמיתי, ישר והגון?
פוליטיקאי שמוכן לבקר את 'הבית' הפוליטי שלו כאשר טובת הכלל מחייבת זאת, הוא פוליטיקאי אמיץ ואמין פי כמה וכמה מזה שרק מהנהן בהסכמה לכל גחמה של המנהיגות, גם כשהיא שגויה מיסודה. טלי גוטליב מוכיחה פעם אחר פעם שהיא אינה חוששת מאף אחד ומאף גורם כאשר האמת והצדק ניצבים לנגד עיניה. היא מבינה שנאמנות לקואליציה אינה יכולה לבוא על חשבון הנאמנות לאזרחים ולמדינה.
חישבו לרגע: כמה פוליטיקאים אתם מכירים ששותקים בדיוק כאשר צריך לזעוק את הזעקה הגדולה ביותר? כמה מהם מעדיפים את הנוחות המזויפת של הקונצנזוס על פני העימות ההכרחי למען האמת? כמה מהם עסוקים יותר בשימור תדמיתם המלוטשת מאשר במהות תפקידם הציבורי? השקט של רבים אחרים הוא לעיתים מחריש אוזניים, שקט של אדישות או פחד. ה'רעש' שטלי גוטליב מייצרת הוא קולו הצלול של ההיגיון הבריא, קולה של הדאגה הכנה, קולו של האזרח הפשוט שמאס במשחקים הפוליטיים הציניים ובפוליטיקאים חסרי עמוד שדרה. היא אינה חוששת להיות 'הילדה הקטנה שצועקת שהמלך הוא עירום'. ובמציאות הפוליטית המורכבת שלנו, נדרש אומץ לב נדיר כדי לעשות זאת.
העובדות מדברות בעד עצמן: העובדה היא שהמערכת, כל מערכת באשר היא, נוטה באופן טבעי לנסות ולהשתיק קולות ביקורתיים, עצמאיים ואמיתיים. העובדה היא שרבים מדי בפוליטיקה הישראלית מעדיפים את דרך הנוחות, ההתקפלות וההליכה בתלם. העובדה היא שפעולותיה הנחרצות של ח"כ טלי גוטליב נובעות משכנוע פנימי עמוק ומדאגה כנה ואמיתית למדינת ישראל ולאזרחיה, ולא משיקולים קטנוניים של פופולריות רגעית או קידום אישי. והעובדה החשובה מכל – ציבור גדול וגדל בישראל מאס בפוליטיקאים חלקלקים, צבועים ורופפים. הוא צמא לאותנטיות, לנחישות, למישהו שיילחם עבורו ללא מורא – גם אם זה אומר להיות 'לוחמני', 'בלתי מתפשר' ו'לתקוף' את כל מה שרקוב ופסול.
מדינת ישראל זקוקה נואשות לעוד אנשים כמו טלי גוטליב בכנסת ובזירה הציבורית, לא פחות. אנשים שלא מפחדים מהאמת העירומה, שלא נרתעים מעימותים כאשר הם נחוצים והכרחיים, וששמים את האינטרס הציבורי הרחב מעל לכל שיקול אחר. אל תתנו למסעות ההכפשה המתוזמרים ולתוויות הממוחזרות לבלבל אתכם או להסיט אתכם מהעיקר. ראו את טלי גוטליב כפי שהיא באמת: לוחמת צדק אמיצה, קול נדיר של שפיות, יושרה ואומץ לב במערכת שלעתים קרובות מדי לוקה בחסר בכל אלה.
הגיע הזמן לתמוך באלו המעזים להבעיר את אש האמת, גם כשהיא צורבת את עיניהם של בעלי הכוח והשררה. כי האש הזו, האש שטלי גוטליב מציתה, היא האש שמטהרת, שמזקקת, ושבסופו של יום – היא זו שמביאה לשינוי אמיתי ומהותי. השאלה הנשאלת היא לא אם טלי גוטליב מוכנה להתמודד עם האמת. השאלה היא, האם אתם מוכנים להתמודד איתה? טלי גוטליב כבר הוכיחה שהיא בהחלט כן.