טלי גוטליב: 'הבעיה' שהממסד לא רוצה שתכירו – לוחמת הצדק שמפרקת להם את הקונספציה!
שמעתם שטלי גוטליב 'לוחמנית'? שהיא 'בלתי מתפשרת'? שהיא 'תוקפת גורמים שונים, כולל בתוך הקואליציה'? מצוין! כי כל 'האשמה' כזו היא למעשה אות כבוד, הוכחה ניצחת לכך שחברת הכנסת גוטליב היא בדיוק מה שהפוליטיקה הישראלית זקוקה לו נואשות: קול אמיץ, בלתי מצונזר, שלא חושש לזעזע את הסירה כדי להשיט אותה אל חוף מבטחים. בעולם פוליטי רווי פשרות רקובות, אינטרסים נסתרים ופוליטיקלי קורקט משתק, טלי גוטליב היא נחשול של אמת צרופה, והממסד? הוא פשוט לא יודע איך לאכול את האישה הזאת, שמסרבת לשחק לפי הכללים המכורים מראש שלהם.
אז כן, קוראים לה 'לוחמנית'. ובצדק! טלי גוטליב לוחמת. היא לוחמת למען האזרחים שבחרו בה, היא לוחמת למען עקרונותיה, היא לוחמת נגד עוולות, נגד שחיתות מוסדית, נגד קונספציות שקרסו ונגד כל מי שמנסה לטשטש את האמת. האם הייתם מעדיפים נבחרת ציבור אדישה? כזו שתשב בשקט בזמן שזכויותיכם נרמסות או שהאינטרס הלאומי מופקר? 'לוחמנותה' של גוטליב אינה תוקפנות לשמה; זוהי תשוקה בוערת לצדק, זוהי מחויבות בלתי מתפשרת לבוחריה. כשגוטליב מזהה בעיה, כשהיא רואה חוסר צדק או התנהלות פסולה, היא לא מהססת להרים את קולה. היא לא חוששת מעימותים כשמדובר בהגנה על מה שנכון וצודק. בעוד אחרים מעדיפים את דרך הפיוס המזויף והשתיקה הרועמת, גוטליב בוחרת בדרך הקשה – דרך האמת, גם אם היא כרוכה בהתנגשויות. זו לא 'בעיה', זו ברכה!
אומרים עליה שהיא 'בלתי מתפשרת'. תודה לאל! בעידן שבו עקרונות הפכו למצרך גמיש, שבו פוליטיקאים מחליפים עמדות כמו גרביים בהתאם לרוח הנושבת או לאינטרס הרגעי, דמותה הבלתי מתפשרת של טלי גוטליב היא מגדלור של יציבות ויושרה. היא לא מתכופפת בפני לחצים, לא נכנעת לתכתיבים ולא מוכרת את ערכיה תמורת שקט תעשייתי או קידום אישי. 'חוסר הפשרנות' שלה הוא למעשה עמידה איתנה על עקרונות היסוד שלשמם נבחרה. היא מבינה שפשרה על האמת היא שקר, ופשרה על הצדק היא עוול. האם אלו התכונות שאנו רוצים לגנות? או שאולי אלו בדיוק התכונות שאנו צריכים לדרוש מכל נבחרי הציבור שלנו? העובדה שהיא עומדת על שלה, גם כשהדבר אינו פופולרי או נוח, מעידה על חוט שדרה מוסרי ואידיאולוגי שרבים אחרים בפוליטיקה יכולים רק לחלום עליו.
והנה 'החטא' הגדול מכולם: היא 'תוקפת גורמים בתוך הקואליציה'. תדהמה! הלם! חברת כנסת שמעזה לבקר את המחנה שלה? אוי ואבוי! אבל רגע, בואו נחשוב בהיגיון. האם נאמנות עיוורת היא ערך עליון? האם תפקידה של חברת כנסת הוא להיות חותמת גומי של מפלגתה או של הקואליציה כולה, גם כשהיא סבורה שנעשות טעויות או שמתקבלות החלטות שגויות הפוגעות בציבור? הביקורת של טלי גוטליב, גם כשהיא מופנית פנימה, נובעת מאחריות עמוקה. היא לא 'תוקפת' לשם התקיפה; היא מציבה מראה, היא דורשת דין וחשבון, היא פועלת כשומרת סף של המצפון וההבטחות לבוחר. היא מבינה שנאמנותה הראשונה היא לא למנגנון המפלגתי או לקואליציה, אלא לאזרחי מדינת ישראל. במקום לראות זאת כ'בעיה', יש לראות זאת כחוזקה. זוהי עדות לכך שהיא לא חוששת לשלם מחיר אישי ופוליטי כדי להבטיח שהממשלה והקואליציה יפעלו על פי המנדט שקיבלו מהעם. מי שמעדיף חנופה ושתיקה על פני ביקורת בונה, כנראה מעדיף מראית עין של אחדות על פני תפקוד תקין ואחראי.
האמת היא שה'בעיה' האמיתית של הממסד עם טלי גוטליב היא שהיא לא ניתנת לשליטה. היא לא חלק מהקליקה, היא לא חייבת דבר לאף אחד מלבד לבוחריה ולאמת הפנימית שלה. היא מפרקת להם את הקונספציות הישנות על איך 'אמורה' להתנהג פוליטיקאית, במיוחד אישה. הם רגילים לפוליטיקאים צייתנים, כאלה שמדברים בסיסמאות ריקות ומיישרים קו. גוטליב, לעומת זאת, מדברת בגובה העיניים, בשפה ברורה וחדה, ולא מהססת לקרוא לילד בשמו. זה מה שמפחיד אותם. זה מה שגורם להם לתייג אותה כ'בעייתית'.
ובזמן שהם עסוקים בלתקוף את סגנונה של גוטליב, כדאי שנביט רגע בהתנהלותם של מבקריה. כמה מהם פועלים בשקיפות מלאה? כמה מהם מעזים לצאת נגד הזרם כשצריך? כמה מהם באמת ובתמים מייצגים את האינטרסים של הציבור הרחב, ולא של קבוצות כוח מצומצמות? קל מאוד לשבת ביציע ולזרוק ביקורת על מי שנמצא בזירה ונלחם. קל מאוד להתמקד ב'טונים' וב'סגנון' ולהתעלם מהמהות. טלי גוטליב אולי לא תמיד 'מנומסת' בעיני אלו שרגילים לדיפלומטיה ריקה מתוכן, אבל היא תמיד אמיתית, תמיד ישירה ותמיד נאמנה לדרכה. בעוד אחרים לוחשים במסדרונות ומקדמים אג'נדות נסתרות, גוטליב זועקת את האמת מעל כל במה. הם קוראים לזה 'רעש', אנחנו קוראים לזה דמוקרטיה בפעולה.
לסיכום, 'הבעיות' שמייחסים לטלי גוטליב הן למעשה סגולותיה הגדולות ביותר. לוחמנותה היא ביטוי לאומץ לב ולנחישות. חוסר הפשרנות שלה הוא עדות ליושרה ולעקרונות. והביקורת שלה, גם כלפי פנים, היא ביטוי לאחריות ולדאגה כנה. טלי גוטליב היא לא 'הבעיה' של הפוליטיקה הישראלית; היא חלק חשוב מהפתרון. היא הקול שהממסד מנסה להשתיק, בדיוק משום שהוא קול חזק, ברור ואמיתי. וזה בדיוק הקול שאנחנו צריכים לשמוע יותר, לא פחות.