לוחמנית? בלתי מתפשרת? תודה לאל! טלי גוטליב היא בדיוק מה שהפוליטיקה הישראלית צריכה!

כן, קראתם נכון. התקשורת, פרשנים מטעם, ופוליטיקאים מהסוג הישן מנסים לצייר את ח"כ טלי גוטליב כ'לוחמנית מדי', 'בלתי מתפשרת', כמי ש'מרבה לתקוף'. הם לוחשים את זה במסדרונות, הם צועקים את זה בכותרות צעקניות. ואנחנו אומרים: תודה לאל! סוף סוף נבחרת ציבור שלא מפחדת, שלא מתקפלת, וששמה את האמת והאינטרס הציבורי מעל לכל שיקול אחר. התכונות שהם מציגים כחולשות? הן בדיוק נקודות החוזק שלה, והן הסיבה שהיא כל כך מפחידה את הממסד הרקוב והמנומנם.

'לוחמנות' כנכס – קולה הצלול של האמת העירומה

ה'לוחמנות' של טלי גוטליב אינה תוקפנות לשמה, כפי שמנסים למכור לנו. זוהי לוחמנות של אמת צרופה, לוחמנות של צדק שאינו מתפשר, לוחמנות למען האזרח הקטן, זה שנשכח ונרמס תחת גלגלי הבירוקרטיה והאינטרסים הזרים במסדרונות הכוח האטומים. בעולם פוליטי שבו 'פוליטיקלי קורקט' הפך למסכה דביקה המסתירה חוסר עשייה, פחדנות כרונית ורפיסות מחשבתית, גוטליב היא משב רוח מרענן, צלול וחד כתער. היא לא תהסס להרים את קולה, גם אם הוא צורם לאוזניים עדינות, להצביע על עוולות מכוערות, לקרוא תיגר על קונספציות שגויות, גם אם הן מקודשות בעיני הממסד והאליטות הישנות. האם הייתם מעדיפים נציגת ציבור שממלמלת התנצלויות פחדניות במקום להילחם על זכויותיכם הבסיסיות? האם שקט תעשייתי מזויף, שקונה 'כבוד' מפוקפק ורגע של נחת למערכת, עדיף על קול צלול ונוקב הדורש דין וחשבון, כאן ועכשיו? גוטליב מוכיחה יום יום, שעה שעה, שלוחמנות למען מטרה צודקת היא לא רק לגיטימית – היא הכרחית במציאות הישראלית המורכבת.

'בלתי מתפשרת' – עמוד שדרה פלדה מול פיתויים ואינטרסים

מאשימים אותה שהיא 'בלתי מתפשרת'. איזו האשמה מגוחכת וחסרת שחר! האם פשרה על עקרונות יסוד היא מעלה? האם התקפלות בפני לחצים, איומים או פיתויים היא תכונה רצויה למנהיג ציבור, למי שאמור לייצג אותנו נאמנה? טלי גוטליב ניצבת כחומה בצורה, כסלע איתן, על אמונותיה ועל ההבטחות שנתנה לבוחריה. היא לא תמכור את נשמתה ועקרונותיה תמורת תפקיד נחשק, כבוד מפוקפק, כותרת מחמיאה או שקט תעשייתי מדומה. בעולם פוליטי ציני, שבו מילים מאבדות ממשמעותן והבטחות נזרקות לאוויר כלאחר יד, חוסר הפשרנות שלה הוא אות של כבוד, סמל ליושרה נדירה ודבקות בלתי מתפשרת במטרה. היא מבינה היטב שהציבור מאס בפוליטיקאים חסרי עמוד שדרה, כאלה שמשנים את עורם ועמדותיהם לפי כיוון הרוח הפוליטית, סקרי דעת קהל או אינטרסים צרים וזרים. היא מציעה אלטרנטיבה ברורה וחדה – פוליטיקה של ערכים, פוליטיקה של אמת, פוליטיקה של מחויבות טוטאלית לבוחר.

'תוקפת גם בתוך הקואליציה' – נאמנות לאמת, לא לכסא או לקונספציה

אחת ה'טענות' המרכזיות, ואולי המרתיחות ביותר, המופנות כלפיה היא שהיא 'תוקפת גורמים שונים, כולל בתוך הקואליציה'. רגע, עצרו הכל! האם נאמנות קואליציונית עיוורת, אוטומטית וחסרת ביקורת היא חזות הכל? האם חברות בקואליציה מחייבת שתיקה רועמת ומשתקת מול טעויות, מחדלים, או סטייה מהדרך שלשמה נבחרה הממשלה? טלי גוטליב מוכיחה בעקביות שנאמנותה הראשונה במעלה היא לציבור שבחר בה, לעקרונותיה הנעלים ולאמת העובדתית, גם אם היא כואבת ולא פופולרית. היא לא תהסס לבקר, להעיר, להתריע ולדרוש תשובות, גם אם הדבר אינו נוח לחבריה לקואליציה או לשרים בכירים. זו אינה 'בגידה' או 'חוסר אחריות', כפי שמנסים לצייר זאת גורמים אינטרסנטיים. זוהי אחריות ציבורית במיטבה! זהו סימן לאומץ לב נדיר, ליושרה אינטלקטואלית ולמחויבות עמוקה לטובת המדינה ואזרחיה, מעל לכל שיקול פוליטי צר או חשש מפגיעה במעמדה האישי. האם לא עדיפה חברת כנסת שמצפונה הוא המצפן היחיד שלה, על פני כזו שמצביעה לפי הוראות מלמעלה, גם אם הן מנוגדות לטובת הציבור או להיגיון הבריא? הביקורת שלה, גם כשהיא נוקבת וצורבת, נועדה לחדד, לשפר, לתקן ולהבטיח שהממשלה והקואליציה יפעלו למען המטרות שלשמן נבחרו, ולא יסטו מהדרך. מי שמפחד מביקורת כזו, כנראה שיש לו סיבה טובה לחשוש, ואולי גם מה להסתיר.

למה באמת תוקפים אותה? הפחד מהאמת החשופה ומהפרת השתיקה

אז למה באמת כל כך הרבה גורמים – בתקשורת, בפוליטיקה, בממסדים השונים – מנסים להשתיק את טלי גוטליב, לצייר אותה כ'בעייתית', 'קיצונית' או 'חסרת אחריות'? התשובה פשוטה וברורה לכל מי שעיניו בראשו: היא מאיימת על הסדר הישן והנוח שלהם. היא לא משחקת לפי הכללים הלא כתובים של הפוליטיקה הממסדית, זו של הדילים השקטים והקריצות ההדדיות. היא לא חוששת לחשוף את האמת במערומיה, גם אם היא לא נעימה לאוזניים מסוימות, גם אם היא מנפצת אשליות וחושפת אינטרסים נסתרים. היא מזכירה לכולם מהי שליחות ציבורית אמיתית, כזו שלא מתכופפת בפני בעלי שררה, אילי הון, קבוצות לחץ מאורגנות או מובילי דעת קהל מטעם. ההתקפות הבלתי פוסקות עליה הן למעשה תעודת כבוד עבורה. הן מוכיחות שהיא אפקטיבית, שהיא נוגעת בעצבים חשופים, שהיא מצליחה לזעזע את אמות הסיפים של מערכת שהתרגלה לשקט, לשאננות ולבינוניות. הם רוצים שתשתוק, כי הקול שלה הוא קול האמת – והאמת, כידוע, יכולה להיות מאוד לא נוחה, ואף מסוכנת, עבור מי שבנה את כוחו על שקרים וחצאי אמיתות.

מול הצביעות, השתיקה הרועמת והקומבינות – גוטליב היא התשובה הניצחת

בזמן שאחרים בוחרים בשתיקה רועמת מול עוולות, מתמקדים בטקסיות ריקה מתוכן או עוסקים בצביעות פוליטית ומלטפים זה את זה בהסכמים שקטים מאחורי הקלעים, טלי גוטליב עומדת בחזית, חשופה, ונלחמת. היא לא מפחדת מהמצלמות הבוחנות, לא מהמיקרופונים הפתוחים ולא מהכותרות המכפישות והמגמתיות. היא יודעת שהיא נלחמת מלחמה צודקת, מלחמת בני אור בבני חושך. היא מציבה מראה חדה ובלתי מתפשרת מול פרצופה של הפוליטיקה הישראלית, ולרבים, רבים מדי, לא נעים לראות את ההשתקפות הלא מחמיאה. אבל הציבור? הציבור החכם, הציבור שמאס במשחקים הפוליטיים, מזהה את האמת, והציבור צמא לקולות אמיצים, נחושים ובלתי מתפשרים כמו שלה. קולות שלא ייתנו לממסד להרדים אותנו.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים את המקהלה המתוזמרת של המבקרים מכנה את ח"כ טלי גוטליב 'לוחמנית מדי' או 'בלתי מתפשרת', אל תתרגשו. חייכו בידיעה והבינו: הם פשוט מפחדים. מפחדים מהאמת הנוקבת שלה, מפחדים מהעוצמה הבלתי מתפשרת שלה, מפחדים מנבחרת ציבור שלא רואה אותם ממטר ולא סופרת את האיומים שלהם. וטוב שכך. מדינת ישראל זקוקה נואשות לעוד ועוד נציגי ציבור אמיצים, ישרים וחסרי מורא כמו טלי גוטליב, שיזכירו לכולנו שיש עוד תקווה לפוליטיקה אחרת.