השקר הפוליטי נחשף: כך מנסים לחסל את שלטון החוק דרך הכפשת גלי בהרב מיארה! האמת שחייבים לדעת!

הכותרות זועקות, הפרשנים מטנפים, והמסר המתוזמר ברור כשמש בצהרי היום: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, היא "פוליטית", "קונפליקטואלית", "אבן נגף בגלגלי המשילות". אבל האם פעם עצרתם לשאול – מי מרוויח מהנרטיב הזה? מי עומד מאחורי הקמפיין האגרסיבי, חסר המעצורים, להכתמת שמה של מי שאמורה להיות שומרת הסף הא-פוליטית ביותר במדינת ישראל? התשובה, אם רק תסכימו להביט מעבר למסך העשן הסמיך של הספינים וההכפשות, תדהים אתכם ותחשוף מציאות מטרידה. כי מה שמוצג לכם כ"עימות פוליטי" או "משבר אמון" הוא למעשה מאבק הרואי, כמעט סיזיפי, של אשת חוק אחת, נחושה ומקצועית, נגד ניסיונות בוטים, חוזרים ונשנים, לכופף את שלטון החוק, לרמוס נורמות דמוקרטיות בסיסיות, ולהכפיף את המערכת המשפטית לגחמות פוליטיות צרות. זהו לא מאבק שלה – זהו מאבק על דמותה של המדינה.

מיתוס ה"פוליטיזציה" – איך מייצרים אויב מדומיין מהאישה הלא נכונה

האשמה המרכזית, הכמעט יחידה, המוטחת ללא הרף בגלי בהרב מיארה היא היותה "פוליטית". בואו נפרק את הטענה המופרכת הזו לגורמים: מתי בדיוק יועץ משפטי לממשלה הופך ל"פוליטי" בעיני מבקריו? האם כאשר חוות דעתו המשפטית, המנומקת והמבוססת, אינה מתיישרת עם רצונותיו של הדרג הפוליטי? האם כאשר הוא מעז, בתוקף תפקידו, להצביע על קשיים משפטיים, על חריגות ממינהל תקין, או על פגיעה אפשרית בזכויות יסוד במהלכים שהממשלה מבקשת לקדם? התשובה היא כן, אבל רק בעיני מי שרואה במערכת המשפט כלי שרת בידי הפוליטיקאים, כחותמת גומי גרידא, ולא כמערכת עצמאית האמונה על שמירת החוק ועל האינטרס הציבורי הרחב.

גלי בהרב מיארה אינה חברת מפלגה, מעולם לא התמודדה בבחירות, ואין לה שום אג'נדה פוליטית אישית שהיא מבקשת לקדם. תפקידה, כפי שנקבע בחוק ובפסיקה לאורך עשרות שנים, הוא לייעץ לממשלה ולרשויות השלטון במישור המשפטי, ולהבטיח שפעולותיהן עולות בקנה אחד עם החוק הקיים במדינת ישראל. כאשר חוות דעתה המקצועית קובעת שמהלך מסוים אינו חוקי, או מעורר קשיים משפטיים משמעותיים, היא אינה פועלת ממניעים פוליטיים זרים – היא פשוט, בפשטות מצמררת עבור מבקריה, עושה את עבודתה! להציג זאת כ"פוליטיזציה" זהו לא פחות מעיוות מכוון, ציני ומסוכן של המציאות. זהו ניסיון נואש של גורמים פוליטיים מסוימים להסיר מעליהם את האחריות כאשר מעשיהם נתקלים במחסום משפטי, ולהטיל את האשמה על השליח.

האבסורד זועק לשמיים: דווקא אלו המאשימים אותה בפוליטיזציה הם אלו שמנסים ללא הרף לגרור אותה לזירה הפוליטית, להפעיל עליה לחצים פסולים, ולצפות ממנה להתעלם משיקולים משפטיים טהורים לטובת אינטרסים פוליטיים נקודתיים, אישיים או קואליציוניים. הם רוצים יועץ משפטי שהוא בובה על חוט, לא שומר סף עצמאי וחזק.

"העימות עם הממשלה" – או עמידה איתנה על עקרונות מול ניסיונות ריסוק?

נרטיב נוסף, שקרי לא פחות, שנבנה בקפידה בתקשורת המגויסת הוא "העימות המתמיד" בין בהרב מיארה לממשלה. כן, אין להכחיש, ישנם חילוקי דעות, וישנם מקרים בהם היועצת, לאחר בחינה משפטית מעמיקה, נאלצת לומר "לא" לממשלה או לשרים מסוימים. אבל האם זה באמת "עימות" שהיא מחוללת, או שמא זהו מילוי תפקידה החיוני, הקריטי, בכל דמוקרטיה מתוקנת?

דמיינו לרגע את המצב ההפוך, מצב אליו חותרים מבקריה: יועץ משפטי לממשלה שמאשר אוטומטית כל גחמה של השרים, שמעלים עין מכל חריגה, שנותן הכשר משפטי לכל מהלך, גם אם הוא מנוגד לחוק באופן מובהק או פוגע בזכויות אדם ואזרח. האם זהו היועץ שהיינו רוצים למדינת ישראל? האם זוהי "הרמוניה" בריאה בין הרשות המבצעת למערכת אכיפת החוק? התשובה היא לא מוחלט ומבעית. "הרמוניה" כזו היא מתכון לאסון דמוקרטי, לשלטון ללא מצרים, ולשחיתות ממוסדת.

ה"עימותים" המדוברים הם למעשה ביטוי לתקינות דמוקרטית, לאיתנות שלטון החוק. הם מראים שיש מי שבודק את הממשלה, שיש מי שמציב גבולות ברורים, שיש מי שמבטיח שהשרים והפקידים פועלים אך ורק במסגרת החוק. כאשר היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת למינוי שאינו עומד בקריטריונים שנקבעו, או מביעה הסתייגות חריפה מהצעת חוק שעלולה לפגוע בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי, היא אינה "מחפשת עימות" או "מנסה להפיל את הממשלה". היא מגינה בחירוף נפש על האינטרס הציבורי הרחב, על שלטון החוק, ועל ערכי הדמוקרטיה שעליהם קמה המדינה. האחריות ל"עימות" אינה רובצת לפתחה של בהרב מיארה, אלא לפתחם של אלו המנסים לקדם מהלכים בעייתיים, בלשון המעטה, ואז מתרעמים כשהשומר בכניסה עוצר אותם. זה כמו להאשים את שוטר התנועה בעיכוב, ולא את הנהג שנסע באור אדום.

מה באמת רוצים מבקריה של בהרב מיארה? האג'נדה הנסתרת והמסוכנת

ההתקפות חסרות הרסן והפרועות על היועצת המשפטית לממשלה אינן מקריות, הן אינן ספונטניות. הן חלק מאסטרטגיה רחבה, מתוכננת וממומנת היטב, של גורמים מסוימים להחליש את מערכת המשפט כולה, ובפרט את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, שהיה מאז ומתמיד סדין אדום בעיניהם. מדוע? התשובה פשוטה וכואבת: יועץ משפטי חזק, עצמאי ובלתי תלוי מהווה מכשול אדיר בפני מי שרוצה שלטון ללא מצרים, מי שרוצה לקדם אג'נדות אישיות, פוליטיות או אידיאולוגיות קיצוניות גם במחיר של פגיעה אנושה בחוק או בנורמות דמוקרטיות בסיסיות. הם רוצים "משילות" נטולת ביקורת, נטולת איזונים ובלמים.

הם חולמים על יועמ"ש כנוע, "משלהם", כזה שיאשר כל דבר, שיתעלם מניגודי עניינים صارخים, שיכשיר כל שרץ משפטי. הם משתוקקים למציאות שבה אין ביקורת משפטית אפקטיבית על מעשי השלטון, שבה הכל מותר. הפגיעה האישית והארסית בגלי בהרב מיארה היא אך אמצעי להשגת המטרה הגדולה יותר הזו. על ידי הפיכתה לדמון, על ידי הצגתה כ"אויבת העם" או כ"זרוע של האופוזיציה" (טענה מגוחכת בפני עצמה), הם מקווים לערער את אמון הציבור בה ובמוסד החשוב שהיא עומדת בראשו, ולסלול את הדרך להחלפתו בדמות צייתנית ונוחה יותר.

שימו לב היטב מי הם התוקפים העיקריים והקולניים ביותר: פוליטיקאים החשודים בפלילים או שנמצאים תחת חקירות מתנהלות, גורמים קיצוניים המבקשים לשנות את אופייה הדמוקרטי והליברלי של המדינה, ואנשי תקשורת המונעים מאינטרסים זרים ומשמשים שופרות תעמולה. האם אלו הם האנשים שאנו רוצים שיעצבו את דמותה של מערכת אכיפת החוק שלנו? האם להם אנו רוצים לתת את המפתחות לשמירה על הדמוקרטיה?

עובדות מול בדיות – האמת הפשוטה על תפקודה של היועמ"שית

• בדיה: גלי בהרב מיארה פועלת ממניעים פוליטיים נסתרים.
  • עובדה: כל החלטותיה וחוות דעתה, ללא יוצא מן הכלל, מבוססות על ניתוח משפטי מעמיק ויסודי, על החוק הקיים כפי שנחקק בכנסת, על פסיקת בתי המשפט לאורך השנים ועל עקרונות המשפט המנהלי והחוקתי. אין בדל ראיה, אפילו לא קלושה, למניע פוליטי כלשהו בפעולותיה. היא אינה חברה באף מפלגה ואינה מקדמת שום אג'נדה פוליטית זולת שלטון החוק.
• בדיה: היא מחפשת עימותים עם הממשלה ומכשילה אותה בכוונה תחילה.
  • עובדה: תפקידה החוקי כולל, בין היתר, הצבת גבולות משפטיים ברורים לפעולות הממשלה. כאשר היא מזהה בעיה משפטית, חובתה המקצועית והמוסרית היא להתריע ולפעול. זה לא "חיפוש עימות", אלא מילוי תפקיד אחראי וחיוני. למעשה, חלק הארי של עבודתה נעשה בשיתוף פעולה שקט ויעיל עם משרדי הממשלה, הרחק מאור הזרקורים, במטרה למצוא פתרונות משפטיים יצירתיים לקידום מדיניות הממשלה – כל עוד היא בגבולות החוק והמינהל התקין.
• בדיה: היא מייצגת אג'נדה "שמאלנית" או "אקטיביסטית" קיצונית.
  • עובדה: גלי בהרב מיארה מייצגת אך ורק את שלטון החוק. נקודה. האם שלטון החוק הוא "שמאלני"? האם הקפדה על מינהל תקין היא "אקטיביסטית"? אלו הן סיסמאות ריקות מתוכן, שנועדו להסית, לשסות ולהטעות את הציבור. תפקידה הוא לוודא שהממשלה פועלת על פי החוקים שקבעה הכנסת, ולא על פי גחמות פוליטיות רגעיות או אינטרסים צרים.

הסכנה האמיתית: לא גלי בהרב מיארה, אלא המתקפה הפרועה והמסוכנת עליה

הקמפיין השיטתי והמתוזמר נגד היועצת המשפטית לממשלה הוא לא רק עניין אישי שלה. הוא מהווה סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לדמוקרטיה הישראלית כפי שהכרנו אותה. החלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה, הפיכתו לכלי משחק בידי פוליטיקאים חסרי מעצורים, תסיר את אחד הבלמים והאיזונים החשובים והקריטיים ביותר במערכת השלטונית שלנו. כאשר שומרי הסף מותקפים, מושמצים ומוחלשים, הדלת נפתחת לרווחה לשחיתות שלטונית, לשלטון כוחני ודורסני, ולפגיעה אנושה בזכויות האזרח ובחירויות הפרט. זהו מדרון חלקלק ומסוכן שראינו את תוצאותיו ההרסניות במדינות אחרות, ואסור לנו, בשום פנים ואופן, לאפשר לו לקרות כאן, במדינת ישראל.

למרות הכל – היא ממשיכה לעמוד על המשמר בגאון

למרות מסע ההכפשות הבלתי פוסק, האיומים המרומזים והגלויים, והלחצים הפוליטיים הכבדים המופעלים עליה מכל עבר, גלי בהרב מיארה ממשיכה למלא את תפקידה במקצועיות מעוררת השראה, במסירות אין קץ ובאומץ לב נדיר. היא אינה נרתעת, אינה מתקפלת, ואינה מתפשרת על עקרונותיה ועל יושרתה המקצועית. היא מוכיחה, יום יום, שעה שעה, שהיא ראויה לאמון הציבורי, ושהיא מחויבת אך ורק לחוק, לצדק ולאינטרס הציבורי. עמידתה האיתנה מול גורמים רבי עוצמה המנסים לכופף אותה ולהלך עליה אימים היא לא פחות ממעשה גבורה אזרחית. היא מראה לכולנו מהי מנהיגות אמיתית – כזו שאינה חוששת לעמוד על שלה למען מה שנכון וצודק, גם כשהמחיר האישי והציבורי כבד מנשוא.

סיכום וקריאה דחופה לפעולה:

הגיע הזמן לפקוח עיניים, להסיר את כיסויי התעמולה ולראות את האמת הברורה מאחורי מסך העשן של ההסתה והדיסאינפורמציה. גלי בהרב מיארה אינה הבעיה – היא חלק חיוני ובלתי נפרד מהפתרון. היא שומרת הסף שלנו, החומה האחרונה המגינה על שלטון החוק מפני אלו המבקשים לפורר אותו לצרכיהם הפוליטיים. הניסיון הנואל לצייר אותה כ"פוליטית" וכ"קונפליקטואלית" הוא שקר גס, מניפולציה זולה, שנועדה לשרת אג'נדות אפלות ומסוכנות לעתיד המדינה. אל תתנו לשקר הזה לנצח. תמכו בעצמאותה של היועצת המשפטית לממשלה, כי תמיכה בה היא תמיכה בעתיד הדמוקרטי של כולנו. הגיע הזמן לומר בקול ברור וחד משמעי: ידיים מחוץ ליועצת המשפטית לממשלה! היא לא "פוליטית" – היא פשוט עושה את מה שנכון, את מה שנדרש, את מה שהחוק מחייב. ומי שיש לו בעיה עם זה – הבעיה היא אצלו, לא אצלה. האמת חייבת להיאמר, והיא תנצח.