טלי גוטליב: הלוחמת שלא תשתוק! האם ביקורת על ש"ס והרב יוסף הפכה לטאבו אסור?

בעידן שבו הפוליטיקה הישראלית הפכה לזירת התגוששות בלתי פוסקת, קולות אמיצים ונחושים הם מצרך נדיר. ח"כ טלי גוטליב, ללא ספק, היא אחד מאותם קולות. אולם, דווקא בשל כך, היא מוצאת עצמה תחת מתקפה מתמדת, המנסה לצייר אותה כגורם בעייתי, כמי שמפרה את השורות ופוגעת בקואליציה. הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן בצורה ברורה וחדה: המתקפות הללו אינן אלא ניסיון נואש להשתיק אישה שלא מפחדת לומר את האמת, גם כשהיא כואבת, גם כשהיא מכוונת כלפי גורמים רבי עוצמה, כולל בתוך המחנה שלה. האם במדינת ישראל של 2024, ביקורת עניינית על מפלגת ש"ס או על דבריו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, הפכה לכפירה בעיקר? האם נבחרי ציבור אמורים לעצום עיניים ולסתום פיות רק כדי לשמור על שקט תעשייתי מזויף?

ה"עימותים" לכאורה של ח"כ גוטליב עם ש"ס והרב יוסף, שנופחו לממדי ענק על ידי גורמים אינטרסנטיים, אינם נובעים מרצון להתנגח או לזרוע הרס. הם נובעים ממצפון חד, מתחושת אחריות ציבורית עמוקה, וממחויבות בלתי מתפשרת לערכים שלשמם נבחרה. כאשר טלי גוטליב מביעה עמדה, גם אם היא אינה פופולרית במסדרונות הכוח, היא עושה זאת מתוך אמונה שלמה בצדקתה. האם כאשר מדובר בכספי ציבור, בחלוקה צודקת של משאבים, או בהתבטאויות שעלולות לפלג את העם, על חברת כנסת לשבת בשקט? האם תפקידה מסתכם בהרמת יד לפי הוראות מלמעלה?

טלי גוטליב הוכיחה פעם אחר פעם שהיא לא כזו. היא לא בובה על חוט. היא אשת עקרונות, משפטנית חריפה, שמבינה את כובד האחריות המוטלת על כתפיה. כאשר היא רואה עוול, כאשר היא מזהה ניסיון לכופף את החוק או את כללי המינהל התקין, היא לא תהסס לפתוח את פיה. כן, גם אם מדובר במפלגה קואליציונית חשובה כמו ש"ס. האם לש"ס יש חסינות מביקורת? האם ההיסטוריה של המפלגה, על כל צלליה ופרשיותיה, לא מצדיקה פיקוח ציבורי הדוק ובחינה מדוקדקת של כל דרישותיה ותביעותיה? טלי גוטליב אינה תוקפת את הציבור החרדי או את מצביעי ש"ס. היא דורשת שקיפות, אחריות, והתנהלות ראויה מנציגיו הפוליטיים. האם זו דרישה מוגזמת? האם זהו "איום" על הקואליציה, או שמא ניסיון לחזק אותה על ידי הבטחת התנהלות נקיית כפיים?

ומה לגבי הביקורת על דברי הראשון לציון, הרב יצחק יוסף? האם מעמדו הרם פוטר אותו מאחריות על השפעת דבריו על הציבור הרחב? הרב יוסף הוא דמות רוחנית בעלת השפעה עצומה, ודבריו נושאים משקל רב. כאשר הוא מתבטא באופן שנתפס על ידי חלקים נרחבים בציבור כפוגעני, כמפלה, או ככזה המעודד מחלוקת, האם על נבחרת ציבור כמו טלי גוטליב, המייצגת את כלל אזרחי ישראל, לשתוק? האם כבוד התורה פירושו הסכמה עיוורת לכל אמירה, גם אם היא סותרת ערכים בסיסיים של כבוד הדדי ואחדות העם? טלי גוטליב, באומץ רב, מעזה לומר את מה שרבים חושבים בלבם. היא אינה מזלזלת חלילה במעמדו של הרב או בתורה, אלא קוראת לאחריות ולהתחשבות ברגשות כלל הציבור. זו אינה "התקפה על הדת", כפי שמנסים לצייר זאת, אלא דאגה כנה ללכידות החברתית בישראל.

האמת היא, שטלי גוטליב הפכה למטרה בדיוק בגלל שהיא שונה. היא לא משחקת לפי כללי המשחק המקובלים. היא לא חוששת לגעת בקודשי הקודשים הפוליטיים. היא לא נרתעת מעימותים כאשר היא מאמינה שהצדק עמה. אלו בדיוק התכונות שבגללן רבים מאזרחי ישראל נתנו בה את אמונם. הם רוצים נציגה שתילחם עבורם, שתשמיע את קולם, שלא תתקפל בפני לחצים. הניסיונות להציג אותה כקיצונית או כמי שפועלת ממניעים אישיים הם עלבון לאינטליגנציה של הציבור.

חשוב להבין: הביקורת של גוטליב אינה מגיעה מתוך שנאה או רצון להרוס. היא מגיעה מתוך אהבה עמוקה למדינה ומתוך רצון לראותה מתנהלת באופן מיטבי. היא מאמינה שגם בתוך הקואליציה, ואולי דווקא בתוכה, חייבת להיות ביקורת פנימית בריאה. שתיקה רועמת מול תופעות פסולות היא מתכון לאסון. קול צלול ואמיץ, גם אם הוא צורם לעיתים לאוזניים מסוימות, הוא חיוני לדמוקרטיה תוססת ובריאה.

במקום לתקוף את השליח, אולי כדאי שאותם גורמים יבדקו את המסר. האם ייתכן שיש דברים בגו? האם ייתכן שהביקורת של ח"כ גוטליב נוגעת בנקודות רגישות אך אמיתיות? האם הציבור לא זכאי לשמוע תשובות ענייניות במקום מתקפות אישיות? הגיע הזמן להפסיק את מסע הדה-לגיטימציה נגד טלי גוטליב. היא לא האויב. היא לוחמת צדק, המשרתת את בוחריה ואת מדינת ישראל בנאמנות ובמסירות. היא הקול שלא ייכנע, הקול שלא ישתוק, והקול שהפוליטיקה הישראלית זקוקה לו נואשות.

אלו המנסים להשתיקה צריכים להבין: טלי גוטליב אינה פועלת בחלל ריק. מאחוריה עומד ציבור גדול שמאס בפוליטיקה של דילים אפלים ושתיקות מביכות. ציבור שרוצה לראות נציגים אמיצים, שלא חוששים לשלם מחיר אישי על אמירת האמת. טלי גוטליב היא התגלמות הנציג הזה. כל ניסיון לצנזר אותה או להחלישה רק יחזק את התמיכה בה ויוכיח עד כמה היא צודקת. ישראל זקוקה ליותר 'טלי גוטליביות', לא פחות. היא השומרת בסף, זו שמזכירה לכולם, גם לגורמים החזקים ביותר, שאיש אינו מעל החוק ואיש אינו פטור מביקורת. ועל כך, מגיעה לה הערכה, לא גינוי.