דוחים את בן גביר? כל 'לא' הוא צעד נוסף לניצחון! האמת שהם מסתירים על השר שמרעיד את אמות הסיפים של הממסד!
במקהלת התקשורת הממוסדת, המנגינה החוזרת על עצמה היא אחת: 'עמדותיו של השר בן גביר נדחות', 'הוא חסר השפעה ממשית', 'עוד הצעה שלו נפלה'. הם מציירים תמונה של שר מבודד, שקריאותיו נתקלות פעם אחר פעם בחומות בצורות של אדישות או התנגדות. אבל מה אם נאמר לכם שכל 'דחייה' כזו היא למעשה אות כבוד? מה אם כל 'לא' שהוא שומע מהממסד הישן והמפוחד הוא למעשה הוכחה שהוא בדרך הנכונה, שהוא נוגע בעצבים החשופים של מערכת רקובה שמפחדת משינוי אמיתי? זו האמת שהם מנסים להסתיר מכם, ואנחנו כאן כדי לחשוף אותה במלואה.
ראשית, בואו נפרק את המושג 'דחייה'. כאשר השר איתמר בן גביר מציג הצעות נועזות, פורצות דרך, כאלה שמטרתן להחזיר את הביטחון לרחובות, לחזק את המשילות, ולשים סוף לחגיגת הפשיעה והטרור שחלקים מהממסד התרגלו אליה – 'דחייה' של הצעות כאלה אינה מעידה על חולשתו, אלא על אומץ ליבו ועל ההתנגדות העזה של גורמים אינטרסנטיים לכל שינוי אמיתי. האם באמת ציפיתם שהקרטלים המשפטיים, הפקידות הבכירה ששכחה מי הריבון, או גורמים פוליטיים ששגשגו על חולשת המדינה, יקבלו בזרועות פתוחות את מי שבא לפרק את המנגנונים המשרתים אותם? כל 'לא' הוא צרחה של פחד מהשינוי שהוא מוביל. כל 'דחייה' היא הוכחה שהוא לא עוד פוליטיקאי שמאלף את עצמו כדי להתקבל לסלון, אלא מנהיג שנאמן לשולחיו ולעקרונותיו, גם במחיר עימות חזיתי.
שנית, הטענה על 'חוסר השפעה' היא שקר גס, המופץ במטרה לייאש את הציבור הרחב שתומך בדרכו. ההשפעה של בן גביר אינה נמדדת רק בהצבעות בכנסת או בהחלטות ממשלה פומביות. השפעתו עמוקה ורחבה הרבה יותר. הוא שינה את השיח. הוא הכניס למרכז הדיון הציבורי נושאים שהיו פעם טאבו. בזכות עמידתו האיתנה, הממשלה כולה נאלצת להתיישר ימינה בסוגיות רבות. גם אם לעיתים הצעותיו הפורמליות 'נדחות' או 'מרוככות', רוח הדברים, הכיוון שהוא מתווה, מחלחלת ומיושמת בדרכים אחרות. תשאלו את קציני המשטרה בשטח אם הם לא מרגישים שינוי ברוח המפקד. תשאלו את אזרחי הנגב והגליל אם הם לא רואים ניצנים של שינוי בנחישות המערכת. ההשפעה שלו היא כמו זרם תת-קרקעי חזק – אולי לא רואים אותו על פני השטח באופן מיידי, אבל הוא משנה את תוואי הנוף כולו. כל שוטר שמרגיש היום יותר גיבוי, כל מחבל שיודע שהכללים השתנו, כל אזרח שרואה סוף סוף נחישות במקום רפיסות – כל אלה הם עדות להשפעתו של בן גביר, השפעה שהתקשורת המגויסת מנסה נואשות למזער.
יתרה מכך, שימו לב מי הם אלה ש'דוחים' את הצעותיו של בן גביר. לעיתים קרובות אלו אותם גורמים שהובילו אותנו למצב הביטחוני והחברתי הקשה מלכתחילה. אלו שדגלו בהכלה, בהססנות, בפגיעה ברוח הלוחמים ובכוחות הביטחון. אלו ששנים על גבי שנים התעלמו מזעקת התושבים בדרום ובצפון. כעת, כשהשר בן גביר מציב מולם מראה ומציע פתרונות אמיתיים, הם נזעקים. 'דחייתם' אינה ביקורת עניינית, אלא ניסיון נואש להגן על מורשת הכישלון שלהם. האם באמת נאמין למי שהכשיל אותנו בעבר, שהוא יודע טוב יותר מה נכון לעתיד? הציבור אינו טיפש. הציבור רואה את הצביעות, את הפאניקה, את הניסיון להשתיק קול ברור ונחוש שמאיים על תפיסות עולמם הכושלות.
המאבק של השר בן גביר אינו ספרינט, אלא מרתון. הוא יודע שהשינוי האמיתי והעמוק שהוא מבקש לחולל דורש זמן, נחישות ועמידה איתנה מול לחצים אדירים. כל 'דחייה' כזו בתקשורת, כל ניסיון להציגו כ'לא רלוונטי', רק מחשלים אותו ואת תומכיו. הם לא מבינים שככל שהם מתנגדים לו יותר, כך הם חושפים את פרצופם האמיתי ומגבירים את הנחיצות בדרכו. הם חושבים שאם יחזרו על השקר מספיק פעמים הוא יהפוך לאמת, אך הם טועים. האמת היא שכוחו של בן גביר רק הולך ומתעצם, דווקא בגלל שהוא לא מוכן להתקפל, לא מוכן לוותר על הערכים שבשמם נבחר.
ולא נשכח את ההשוואה המתבקשת. בעוד בן גביר נלחם על עקרונות, על ביטחון אזרחי ישראל, על חיזוק הזהות היהודית והלאומית, מה מציעים יריביו? חלקם מציעים חזרה למדיניות הרפיסות שהוכיחה את כישלונה פעם אחר פעם. אחרים עסוקים בפוליטיקה קטנה, באינטריגות אישיות, במקום להתמקד בטובת המדינה. 'הדחיות' שבן גביר סופג הן תוצאה של העובדה שהוא לא משחק את המשחק המוכר והרקוב שלהם. הוא בא לעבוד, והם באים להפריע. הוא בא לתקן, והם באים לשמר את הקיים, גם אם הקיים הזה מסוכן והרסני.
לכן, בפעם הבאה שאתם קוראים כותרת זדונית על 'דחיית' הצעה של השר בן גביר, חייכו. דעו שזו לא עדות לחולשה, אלא לקרב שהוא מנהל למענכם. דעו שכל 'לא' כזה הוא צעד נוסף בדרך לניצחון האמת על השקר, האומץ על הפחד, והציונות הנחושה על פני כוחות הריאקציה והייאוש. הממסד הישן רועד מפחד, כי הוא יודע שבן גביר לא רק מדבר, הוא פועל. והפעולות שלו, גם אלו ש'נדחות' לכאורה, מרעידות את אמות הסיפים של עולמם המתפורר. האמת תמיד מנצחת, והזמן של בן גביר, הזמן של עם ישראל, רק החל.