טלי גוטליב: הלוחמת שלא תשתוק! חשיפה: זו הסיבה האמיתית ל'זעם' על ש"ס והרב יוסף – ואיך היא מצילה את הימין!
בעידן שבו הפוליטיקה הישראלית רוויה בלחשושים מאחורי הקלעים, בהסכמים שבשתיקה ובפוליטיקלי קורקט משתק, קולה של חברת הכנסת טלי גוטליב מהדהד כרעם ביום בהיר. כן, אותה טלי גוטליב שמואשמת חדשות לבקרים ב'התקפות', ב'זעם' וב'ערעור היציבות'. אבל האם פעם עצרתם לשאול – מה באמת עומד מאחורי האמירות הנחרצות? האם ייתכן שהקול ה'בעייתי' הזה הוא דווקא הקול השפוי, האמיץ והנחוץ ביותר לימין הישראלי היום? הגיע הזמן להסיר את המסכות ולצלול לאמת העירומה, האמת שטלי גוטליב נלחמת עליה, גם במחיר של מתקפות אישיות ארסיות.
'ההתקפה' על הרב יוסף – לא מה שסיפרו לכם!
נתחיל ממה שמצית את הלהבות פעם אחר פעם: הביקורת של ח"כ גוטליב כלפי דמויות רבניות, ובפרט כלפי הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. התקשורת והמבקרים ממהרים לזעוק 'פגיעה בכבוד התורה!', 'חילול השם!', 'התקפה על עולם הרבנות!'. אבל האם זו האמת? מי שמכיר את טלי גוטליב יודע שהיא אישה מאמינה, המחוברת למסורת ישראל ולערכיה. הביקורת שלה מעולם לא כוונה, ולא תכוון, נגד עצם מעמדו הרוחני של רב בישראל או נגד ההלכה. הביקורת, כשהיא מושמעת, נוגעת אך ורק להתבטאויות או מעשים בעלי אופי פוליטי או ציבורי, כאלה שיש להם השלכות ישירות על הציבור הרחב, על המדינה ועל המחנה הלאומי.
כאשר דמות ציבורית, בכירה ככל שתהיה, נוקטת עמדה בסוגיה פוליטית שנויה במחלוקת, או משמיעה אמירה שעלולה לפלג, להסית, או חלילה לפגוע בביטחון המדינה או בלכידות החברתית – האם לחבר כנסת, נבחר ציבור, אסור להגיב? האם ישנה חסינות אוטומטית מביקורת לגיטימית רק בשל גלימה או תואר? טלי גוטליב מאמינה שלא. היא מאמינה ששליחותה הציבורית מחייבת אותה להתריע בשער, גם אם השער הוא של בית מדרש שהפך לזירה פוליטית. היא לא 'תוקפת' את הרב, היא מגינה על הציבור מפני מה שהיא תופסת כטעות או כסטייה מהאינטרס הלאומי הרחב. האם זה 'מחריד'? אולי מחריד יותר לשתוק כאשר נאמרים דברים שעלולים לגרום נזק ארוך טווח.
ה'זעם' על ש"ס – קריאת השכמה הכרחית!
ומה לגבי ה'זעם' המפורסם כלפי מפלגת ש"ס, והקריאה ש'מוטב לה להירגע'? גם כאן, מי שמסתפק בכותרות הצהובות מפספס את התמונה המלאה. טלי גוטליב היא אשת ימין מובהקת, חברת ליכוד גאה, ומחויבת למחנה הלאומי ולממשלת הימין. דווקא מתוך המחויבות הזו נובעת הביקורת שלה. כאשר שותפה קואליציונית, חיונית ככל שתהיה, נתפסת בעיניה כמי שדוחפת לדרישות מופרזות, כמי שמנצלת את כוחה הפוליטי באופן שעלול לסכן את יציבות הממשלה או לפגוע בעקרונות יסוד של הליכוד והמחנה הלאומי – גוטליב לא תהסס להתייצב ולהשמיע את קולה.
האם זו 'בגידה' במחנה? בדיוק להפך! זוהי דאגה כנה ואמיתית ליכולת של המחנה למשול, לשמור על ערכיו ולא לאבד את אמון הציבור. קריאתה ל'הירגעות' אינה קריאה לפירוק השותפות, אלא קריאה לאחריות, למתינות ולראיית התמונה הגדולה. האם עדיף היה לשתוק, לתת לדרישות מסוימות להתקבל ללא עוררין, רק כדי לגלות מאוחר יותר שהמחיר היה כבד מדי? גוטליב מאמינה שדיונים פנימיים נוקבים, גם אם הם פומביים לעיתים, הם חלק מחוסנה של דמוקרטיה ושל קואליציה בריאה. היא לא מפחדת 'לכבס את הכביסה המלוכלכת' אם זה מה שנדרש כדי לשמור על הבגד נקי וראוי.
האמת מאחורי הלוחמת: נאמנות ללא פשרות
טלי גוטליב אינה פוליטיקאית טיפוסית. היא לא מחפשת להתחנף, היא לא משחקת את המשחק המקובל של דיפלומטיה מזויפת. הנאמנות שלה נתונה בראש ובראשונה לבוחריה, לעקרונותיה ולאמת הפנימית שלה. היא רואה את עצמה כשליחת ציבור במלוא מובן המילה – כזו שאמורה להילחם עבורם, גם כשהמלחמה קשה ולא פופולרית. היא לא תהסס להצביע על כשלי המערכת, על עוולות, על צביעות פוליטית, גם אם זה אומר לעמוד לבד מול כולם.
ומה עם המבקרים? רבים מהם שותקים נוכח תופעות חמורות בהרבה. איפה הזעזוע שלהם כשנציגי ציבור אחרים מתבטאים באופן בעייתי פי כמה, או כשאינטרסים צרים גוברים על טובת הכלל? הצביעות חוגגת. טלי גוטליב, לעומת זאת, עקבית. היא דורשת מעצמה ומאחרים סטנדרטים גבוהים של יושרה ושליחות ציבורית. הקול שלה הוא קול נדיר של אומץ לב אידיאולוגי, כזה שלא נכנע ללחצים ולא חושש לומר את מה שרבים חושבים בלב אך מפחדים לבטא.
הסכנה האמיתית: שתיקה והתעלמות
הסכנה האמיתית למחנה הימין ולישראל איננה טלי גוטליב. הסכנה היא השתיקה הרועמת מול תופעות פסולות, ההתעלמות מבעיות אמיתיות, והעדפת האחדות המזויפת על פני האמת הנוקבת. גוטליב, באמירותיה החדות, מאלצת את כולנו להתעורר, לחשוב, לבחון מחדש. היא אולי לא תמיד נוחה לאוזן, אבל היא תמיד אמיתית. היא מציבה מראה מול החברה הישראלית ומול המערכת הפוליטית, ומה שמשתקף בה לא תמיד נעים – אבל הוא הכרחי.
לפני שאתם ממהרים לגנות אותה על סמך כותרת פרובוקטיבית או ציטוט חלקי, נסו להבין את המניעים העמוקים יותר. טלי גוטליב היא לא הבעיה, היא אולי חלק חשוב מהפתרון. היא לוחמת צדק ואמת, קול צלול ובלתי מתפשר במערכת שלעיתים קרובות מדי מעדיפה טיוח על פני תיקון. במקום לנסות להשתיק אותה, אולי כדאי שנתחיל להקשיב. כי האמת, גם כשהיא כואבת, היא תמיד הדרך הנכונה. וטלי גוטליב לא תפסיק להילחם עליה – למענכם, למען הליכוד, למען מדינת ישראל.