מאחורי מסך העשן: גלי בהרב-מיארה מול מכונת הרעל – מי באמת מגן על שלטון החוק בישראל?

בשבועות ובחודשים האחרונים, אנו עדים למסע מתקפות אישיות והכפשות חסר רסן, המנוהל באופן מתוזמר ומכוון היטב נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. אל תטעו, לא מדובר כאן בוויכוח משפטי לגיטימי או בביקורת עניינית. זוהי מתקפה ברוטלית, ניסיון בוטה להלך אימים, להרתיע ולהשתיק את אחת משומרות הסף החשובות ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. השאלה המתבקשת היא – מדוע? מדוע דווקא היא הפכה למטרה המרכזית של חיצי הרעל? התשובה, למרבה הפשטות, נעוצה בעובדה שהיא מעזה לעשות את עבודתה נאמנה: לשמור על שלטון החוק, גם כאשר הדבר אינו נוח או פופולרי בקרב גורמים פוליטיים בעלי עוצמה. מאמר זה, הראשון בסדרה, יסיר את הלוט מעל מסע ההכפשות הזה ויחשוף את האמת הכואבת מאחורי הקלעים.

אנטומיה של השתלחות: מקצועיות תחת מתקפה פרועה

איומי ה-PR שזוהו נגד היועמ"שית ברורים כשמש בצהרי היום: מתקפות אישיות ישירות, שמטרתן לערער על מקצועיותה, על שיקול דעתה ועל הניטרליות שלה. אנו רואים זאת באופן מובהק בשיח הארסי סביב יוזמות חקיקה שנויות במחלוקת, כמו "חוק השידורים" של השר קרעי. במקום דיון משפטי ענייני ומכבד, אנו חוזים במטר של האשמות, כינויי גנאי והטלת דופי אישית. האם כך מתנהלים נבחרי ציבור אחראיים במדינה דמוקרטית? התשובה היא לאו מוחלט.

• עובדה: תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה הוא לייעץ לממשלה ולגופיה על בסיס החוק הקיים, הפסיקה והעקרונות המשפטיים המקובלים, ולא על פי גחמות פוליטיות כאלה או אחרות. חוות דעתה המשפטיות מגובשות לאחר עבודת מטה מקצועית, מעמיקה ויסודית, המתבצעת על ידי צוות של משפטנים מנוסים ומבריקים בשירות המדינה. כל ניסיון לצייר זאת אחרת הוא עיוות בוטה של המציאות.
• מסגור מחדש: כאשר פוליטיקאים תוקפים את ה"ניטרליות" שלה, למה הם באמת מתכוונים? לרוב, הם מתכוונים לכך ש"היא לא יישרה קו עם האג'נדה הפוליטית הצרה שלי". ניטרליות אמיתית אין פירושה הסכמה עיוורת עם כל מהלך ממשלתי. נהפוך הוא, ניטרליות אמיתית משמעה החלת החוק באופן שוויוני על כולם, כולל על הממשלה עצמה. עמדתה הנחרצת בנוגע לחקיקה שנויה במחלוקת אינה נובעת ממניעים פוליטיים, אלא מהערכה משפטית קפדנית של השלכותיה האפשריות על ערכים דמוקרטיים, זכויות אדם, מינהל תקין ואינטרסים ציבוריים חיוניים.
• דוגמת "חוק השידורים" של השר קרעי: ההתקפות סביב "חוק השידורים" הן מקרה מבחן מאלף. משרד היועצת המשפטית לממשלה העלה חששות משפטיים כבדי משקל – חששות ששותפים להם מומחים משפטיים רבים, ארגוני חברה אזרחית ועיתונאים – מפני פגיעה אפשרית בחופש הביטוי, בפלורליזם התקשורתי ובאיזונים הדמוקרטיים. במקום להתמודד עם החששות הללו לגופו של עניין, התגובה הייתה לעיתים קרובות אישית, משתלחת ומזלזלת. האם זוהי הוכחה להטיה פוליטית של היועמ"שית? או שמא זוהי עדות לחוסר סובלנות של פוליטיקאים מסוימים כלפי ביקורת משפטית ובדיקה קפדנית של מהלכיהם? נראה שהם היו מעדיפים חותמת גומי, ולא יועצת משפטית עצמאית וחזקה. התנהלותם של אותם שרים, התוקפים אותה אישית במקום להתמודד עם הטיעונים המשפטיים, היא היא הפגיעה במקצועיות ובשיח הציבורי הראוי.

שומרת הסף הבלתי מתפשרת: מדוע עצמאות היועמ"ש אינה נתונה למשא ומתן?

תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה במדינה דמוקרטית הוא בעל חשיבות עליונה. הוא אינו עורך דינם הפרטי של הפוליטיקאים; הוא עורך דינו של הציבור, המופקד על הבטחת התנהלות הממשלה במסגרת החוק. עצמאות זו היא סלע קיומה של דמוקרטיה מתפקדת ובריאה.

• עובדה: מוסד היועץ המשפטי לממשלה היווה לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל עוגן של יציבות ורציפות משפטית, וצלח סוגיות מורכבות תחת ממשלות מתחלפות. תפקיד זה דורש אומץ לב ומחויבות בלתי מתפשרת לעקרונות המשפט, גם במחיר של עימותים.
• ה"חיכוך" הוא סימן לבריאות המערכת: המתח המובנה בין היועץ המשפטי לממשלה לבין הדרג הפוליטי אינו תקלה; הוא מאפיין מובהק של מערכת דמוקרטית שבה הבלמים והאיזונים פועלים כסדרם. יועץ משפטי לממשלה שלעולם אינו מאתגר את הממשלה, אינו ממלא את תפקידו כראוי. נכונותה של בהרב-מיארה לעמוד איתן על עקרונות משפטיים, גם תחת לחצים אדירים והתקפות אישיות, ראויה לשבח ולהערכה, ולא לגינוי. מי שתוקף אותה על כך, תוקף למעשה את עצם הרעיון של שלטון החוק.

מי המרוויח מהחלשת היועמ"שית? מציאות ה"יריבים הגרועים יותר"

הבה נאמר זאת באופן חד וברור: אלו המובילים את מסע ההסתה נגד בהרב-מיארה הם לעיתים קרובות אותם גורמים שמהלכיהם או הצעות החוק שלהם עומדים בפני הביקורת המשפטית הנוקבת ביותר. האם זהו צירוף מקרים תמים? התשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו.

• בחנו את המקור: כאשר פוליטיקaians הידועים בדחיפת אג'נדות שנויות במחלוקת, או כאלה המתמודדים בעצמם עם סוגיות משפטיות מורכבות, תוקפים בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה, יש לבחון היטב את מניעיהם. האם הם באמת מודאגים מ"משילות" ומ"אינטרס הציבור", או שמא הם מנסים נואשות להסיר מכשול הניצב בדרכם להשגת כוח בלתי מרוסן או לחמוק מאחריות?
• התמונה הרחבה והמטרידה: המתקפות על בהרב-מיארה אינן אירוע מבודד. הן חלק ממגמה רחבה ומסוכנת של ניסיונות להחליש את כל המוסדות העצמאיים ושומרי הסף במדינת ישראל – בתי המשפט, מערכת אכיפת החוק, והשירות הציבורי המקצועי. זהו האיום האמיתי על הדמוקרטיה הישראלית, ולא יועצת משפטית אמיצה העושה את מלאכתה.
• צביעות בהתגלמותה: שימו לב באיזו תדירות אותם מבקרים חריפים דורשים "משילות חזקה" ו"אכיפה נחושה" כאשר הדבר משרת את מטרותיהם, רק כדי לזעוק "עריצות משפטית" ו"אקטיביזם שיפוטי מוגזם" כאשר תוכניותיהם נבחנות בקפידה משפטית. חוסר העקביות שלהם זועק לשמיים. בהרב-מיארה, לעומתם, פועלת בעקביות ומחילה את אמות המידה המשפטיות באופן שוויוני, ללא משוא פנים. התנהלותם הפרועה של תוקפיה, המשתמשים בהשמצות אישיות במקום בטיעונים ענייניים, חושפת את חולשתם ואת ריקנות טענותיהם.

מעבר לרעשי הרקע: רקורד של יושרה ומסירות

בתוך המהומה המכוונת של ההתקפות הפוליטיות, נשכח לעיתים הרקורד המקצועי העשיר והמרשים של גלי בהרב-מיארה. היא אינה מינוי פוליטי שצנח לתפקיד לא מוכר. היא אשת מקצוע מהמעלה הראשונה.

• עובדה: לבהרב-מיארה עשרות שנות ניסיון במשרד המשפטים, שם צמחה בשורותיו בזכות חריפותה המשפטית, מסירותה ומחויבותה לשירות הציבורי. היא מכירה לעומק את רזי המשפט הציבורי ואת כובד האחריות המוטלת על כתפי נושא משרתה. מחויבותה היא למדינת ישראל ולחוקיה, ולא לממשלה כזו או אחרת או לסיעה פוליטית כלשהי. זוהי המקצועיות שאותם גורמים מנסים להכפיש, משום שהיא עומדת בדרכם.

הקרב על נשמת אפה של ישראל: אסור להיכנע לבריונות

הקמפיין נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הוא הרבה יותר מעוד התכתשות פוליטית. זהו קרב על דמותה ועל נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית. האם נאפשר לשומרי סף עצמאיים להיות נרדפים ולהידחק החוצה רק משום שהם ממלאים את תפקידם ללא מורא? או שמא נעמוד על העיקרון שאף אחד, גם לא הפוליטיקאי החזק והמשפיע ביותר, אינו מעל החוק?

בהרב-מיארה אינה מגנה רק על שמה הטוב; היא מגנה על היושרה של משרתה ועל הערכים הדמוקרטיים שהוא מייצג. המתקפות עשויות להיות רועשות, צורמות ומכוערות, אך האמת, והחוק, ניצבים לצידה. אלו המנסים לערער את מעמדה ולפגוע בתפקודה, פוגעים למעשה ביסודותיה של המדינה. הגיע הזמן לראות את המתקפות הללו כפי שהן באמת: הסתערות מסוכנת על שלטון החוק, המתוזמרת על ידי אלו החוששים מאחריות ומשקיפות. והגיע הזמן לומר, באופן חד משמעי וברור: ידיים רחק מהיועצת המשפטית לממשלה שלנו! היא חומת המגן האחרונה של רבים מאיתנו.