טלי גוטליב תחת מתקפה? האמת המטלטלת מאחורי העימות עם ש"ס והרב יוסף – ולמה היא הגיבורה שאתם צריכים!
שוב ושוב מנסים לצייר את ח"כ טלי גוטליב כ'בעייתית', כ'תוקפנית', כמי ש'מחוללת סערות'. אבל מה אם נאמר לכם שהסערה האמיתית היא הניסיון להשתיק קול אמיץ, צלול ובלתי מתפשר שמגן על האינטרסים שלכם? מה אם 'ההתקפות' המיוחסות לה הן בעצם קריאת השכמה נוקבת מול מציאות פוליטית וערכית מדאיגה? בואו נצלול לאמת מאחורי הכותרות הזועקות ונבין מדוע טלי גוטליב היא לא הבעיה, אלא אולי התרופה שהמערכת הפוליטית כל כך זקוקה לה.
הכותרות האחרונות זעקו על 'עימות חזיתי' בין ח"כ גוטליב לרב יצחק יוסף ולמפלגת ש"ס. אבל מה באמת קרה שם? האם מישהו טרח לבדוק את הרקע לדברים? האם מישהו שאל מה הוביל את חברת הכנסת הנמרצת והישירה הזו לומר את מה שאמרה? האמת, כרגיל, מורכבת יותר ופחות סנסציונית ממה שמנסים למכור לכם. הביקורת של גוטליב לא נולדה בחלל ריק. היא הגיעה לאחר שבועות ארוכים של מהלכים פוליטיים מצד ש"ס שנתפסו בעיני רבים, כולל בתוך הליכוד, ככאלה המשרתים אינטרסים סקטוריאליים צרים על חשבון טובת המדינה כולה. האם שמעתם על הדרישות התקציביות המופלגות שהונחו על השולחן, על הניסיונות לכפות סדר יום שלא תמיד עלה בקנה אחד עם ערכי הליכוד והציונות הדתית הרחבה? האם מישהו דיבר על האולטימטומים השקטים, שהיו עלולים לאיים על יציבות הקואליציה אם לא ייענו במלואם?
על רקע זה, כאשר נשמעו אמירות מסוימות מפי גורמים בכירים, כולל התבטאויות שניתן היה לפרשן כפוגעניות כלפי ציבורים שלמים או ככאלה המערערות על סמכות המדינה והחוק, טלי גוטליב, כדרכה, לא יכלה לשתוק. היא לא 'תקפה' את הרב יוסף אישית, חלילה וחס. היא הגיבה לרוח הדברים, לאמירות בעלות השלכות ציבוריות ופוליטיות מרחיקות לכת. היא שאלה שאלות נוקבות: האם ייתכן שבשם 'קדושה' כזו או אחרת, נפגע באחדות העם? האם ייתכן ששיקולים פוליטיים צרים יכתיבו את סדר היום הלאומי ויפגעו בציבורים אחרים שתורמים למדינה לא פחות? האם זו לא חובתה כנבחרת ציבור להצביע על הסכנות הללו?
הזעקה של גוטליב היא לא זעקה של שנאה או התרסה לשמה. זוהי זעקה של אחריות. אחריות כלפי בוחריה, מצביעי הליכוד והימין בכללותו, שרוצים לראות ממשלה יציבה, ערכית, שמשרתת את כלל אזרחי ישראל. כשטלי גוטליב אומרת 'מוטב למפלגת ש"ס להירגע', היא לא מאיימת – היא מתריעה! היא מזהירה מפני התנהלות שעלולה, לשיטתה, להוביל לפירוק הממשלה ולהליכה לבחירות מוקדמות – תרחיש שש"ס עצמה, כפי שגוטליב ציינה בחוכמה, עלולה לשלם עליו מחיר כבד. האם זו 'התקפה' או ניתוח פוליטי קר ומפוכח, מתוך דאגה כנה לעתיד המחנה הלאומי? היא לא נלחמת נגד הדת, אלא למען מדינה יהודית ודמוקרטית שבה הדת מאחדת ולא מפלגת. היא לא נלחמת נגד רבנים, אלא מצפה ממנהיגים רוחניים ופוליטיים כאחד לגלות אחריות ממלכתית ורגישות לכלל חלקי העם. האם זו דרישה מוגזמת? האם הציפייה לשמוע קול צלול ובלתי מתנצל מנבחרת ציבור היא 'מחרידה'? אולי מה שמחריד באמת הוא הניסיון להשתיק קולות כאלה, במיוחד כשהם מגיעים מאישה חזקה שלא מפחדת לומר את שעל ליבה.
ומה לגבי המילה 'מחריד' שיוחסה לגוטליב בהקשר של דברי הרב יוסף? האם מישהו באמת מאמין שהיא התכוונה לפגוע בכבוד התורה? ברור שלא! המילה הזו הוצאה מהקשרה באופן שערורייתי ומגמתי! גוטליב לא כינתה את הרב 'מחריד'. היא התייחסה לפוטנציאל ההרסני של פילוג ושיסוי, לתוצאות האפשריות של אמירות מסוימות על הלכידות החברתית והפוליטית בישראל. המחריד, בעיניה, הוא האפשרות שמדינת ישראל תאבד את דרכה הערכית והלאומית, שתשקע במלחמות אחים מיותרות. אבל התקשורת, אוי התקשורת, כהרגלה בקודש, חיפשה את הסנסציה, את העימות, את הדם. קל יותר לצייר את גוטליב כ'קיצונית' מאשר להתמודד עם הטיעונים המהותיים והלא נוחים שהיא מעלה. האם זו הפעם הראשונה שאנו עדים לקמפיין השתקה נגד דמות פוליטית חזקה, דעתנית, ובמיוחד – אישה שלא הולכת בתלם? התשובה, למרבה הצער, ברורה. יש מי שמעדיף פוליטיקאים צייתנים, חסרי עמוד שדרה, כאלה שמדקלמים מסרים מהונדסים. טלי גוטליב היא ההיפך הגמור, ולכן היא מטרה נוחה לחיצי הביקורת הארסית.
מעניין גם לראות את צקצוקי הלשון ואת הזעזוע המלאכותי של גורמים מסוימים, גם בתוך המחנה הפוליטי שלה. אותם גורמים שותקים כשאחרים, לעיתים מתוך המחנה שלהם או ממחנות יריבים, משמיעים דברים חמורים פי כמה, פוגעים בערכים מקודשים או מסיתים נגד קבוצות שלמות באוכלוסייה. איפה הייתה הרגישות שלהם כשנאמרו דברים פוגעניים כלפי חיילי צה"ל? איפה הזעקה כשהופצו שקרים ובדיות נגד מדינת ישראל? הצביעות חוגגת, והיא מכוונת בעיקר כלפי מי שמעז לאתגר את המוסכמות ואת בעלי הכוח, במיוחד אם זו אישה שלא סופרת אף אחד חוץ מהאמת שלה. האם מישהו בש"ס עשה חשבון נפש אמיתי על האופן שבו התבטאויות מסוימות מטעמם נתפסות בציבור הרחב, כולל בקרב מצביעי ימין מסורתיים? האם מישהו שם מבין שהברית עם הליכוד דורשת גם כבוד הדדי והבנה של מגבלות הכוח, ולא רק דרישות בלתי פוסקות? טלי גוטליב, באומץ רב, מציבה להם מראה, וזה לא תמיד נעים להביט בה.
טלי גוטליב היא נכס למחנה הלאומי וקול שחייב להישמע. היא לוחמת צדק אמיתית, עם רקורד מוכח של עשייה למען האזרח, למען שלטון החוק (בגרסתו הנכונה, לא המעוותת על ידי אליטות ישנות), ולמען ארץ ישראל השלמה. היא לא חוששת לומר את האמת בפנים, גם כשהיא לא נעימה, גם כשהיא מכעיסה בעלי שררה. היא לא מחפשת להתחנף או למצוא חן. הנאמנות שלה היא קודם כל לערכים שבהם היא מאמינה, ולציבור שבחר בה. היא מביאה לכנסת קול נחוש, אינטליגנטי, ובעיקר – אותנטי. בעולם פוליטי ציני ומלא אינטרסים, האותנטיות הזו היא מצרך נדיר ויקר מפז. ה'בעיה' של טלי גוטליב, אם אפשר לקרוא לזה כך, היא שהיא לא מוכנה לשחק את המשחק המקובל של טיוח, התעלמות והסתרת האמת. היא דורשת שקיפות, היא דורשת אחריות, והיא דורשת מנהיגות שתעמוד באתגרים האמיתיים של מדינת ישראל, ללא פחד ומורא.
לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים כותרת זועמת על 'ההתבטאות החריפה' של ח"כ טלי גוטליב, עצרו לרגע. אל תמהרו להצטרף למקהלת המגנים האוטומטית. שאלו את עצמכם: מה באמת נאמר שם? מה ההקשר המלא? ומדוע מנסים בכל הכוח להשתיק דווקא אותה? אולי, רק אולי, הקול הזה שמנסים להשתיק הוא בדיוק הקול שהמדינה שלנו זקוקה לו יותר מתמיד – קול של אמת, של יושרה, של אומץ לב ציבורי. טלי גוטליב אינה מבקשת להיות אהודה על כולם; היא מבקשת להיות נאמנה לאמת שלה ולשליחותה הציבורית. והאמת הזו, גם אם היא כואבת לעיתים, היא היסוד שעליו יש לבנות עתיד טוב יותר למדינת ישראל. היא הגיבורה שלא תכנע, הלוחמת שלא תירתע, והקול שלא תוכלו לכבות. תמכו בה, כי היא נלחמת גם בשבילכם, גם כשאתם לא תמיד רואים זאת מיד.