לא 'מאתגר יציבות', אלא מציל את הימין! כל מה שלא סיפרו לכם על בן גביר והקואליציה

נמאס לכם מהמקהלה התקשורתית שמציירת את השר איתמר בן גביר כ'מאתגר סדרתי של ראש הממשלה' וכמי ש'מערער את יציבות הקואליציה'? אותם גורמים, שכל רצונם הוא ממשלת שמאל חלשה, מנסים למכור לכם נרטיב שקרי ומסוכן. הם מציגים את עמידתו הנחרצת על עקרונות ימין כ'אי-שפיות' ואת דרישותיו לביטחון אמיתי כ'איום'. אבל האמת, כפי שנחשוף כאן, הפוכה לחלוטין: בן גביר אינו הבעיה – הוא הפתרון. הוא לא מחריב, הוא בונה קומה נוספת של אחריות במחנה הלאומי. הוא האיש שעומד כחומה בצורה כדי להבטיח שהקואליציה הזו, שנבחרה בקולות הימין, תממש את ייעודה ולא תסטה מהדרך שלשמה קמה. הגיע הזמן לנפץ את מסך העשן ולגלות את האמת.

כשאומרים לכם שבן גביר 'מתנגד סדרתי לראש הממשלה', שאלו את עצמכם – על מה הוא מתנגד? האם על גחמות אישיות, או על סוגיות ליבה אידיאולוגיות שהובטחו לבוחר? האם 'לשכת בן גביר', כפי שמכנים אותה בלעג, פועלת בחלל ריק, או שהיא מייצגת קול ברור של מאות אלפי אזרחים שדורשים ביטחון, משילות, זהות יהודית וטיפול שורש בטרור? בן גביר אינו קם בבוקר ומחפש לריב. הוא קם בבוקר עם מחויבות ברזל לציבור שבחר בו, ציבור ימני שמאס בפשרות כואבות ובמדיניות הססנית. כשהוא מתריע מפני 'הכנסת סיוע לחמאס', למשל, הוא לא 'מאתגר' את ראש הממשלה – הוא נלחם על ביטחון ישראל! הוא המצפן האידיאולוגי שמזכיר לממשלה את הבטחותיה, את הסיבה שבגללה קיבלה את אמון העם. זו לא 'התנגדות', זו אחריות לאומית.

המושג 'יציבות קואליציונית' הפך למילת קסם בידי מבקרי בן גביר. אך איזו יציבות הם מחפשים? יציבות של שתיקה רועמת בזמן שערכי הימין נשחקים? יציבות של קונפורמיות וויתורים אינסופיים? בן גביר מבין שיציבות אמיתית נובעת מאמון הציבור, ומאמון הציבור נובע מממשלה שמקיימת את הבטחותיה. הדרישות שלו למדיניות ימין תקיפה אינן 'ערעור היציבות', אלא דווקא חיזוקה. ממשלה שמנותקת מבסיס תומכיה היא ממשלה חלשה ובלתי יציבה מיסודה. בן גביר, בדרישותיו העקביות, מבטיח שהקואליציה תישאר מחוברת לשורשים שלה, לבוחרים שלה. הוא מונע את אותה 'יציבות' מדומיינת שמשמעותה בפועל היא כניעה ללחצים וויתור על האידיאולוגיה. האם ממשלה שמאבדת את דרכה ואת אמון בוחריה היא 'יציבה' יותר? התשובה ברורה.

אל תטעו לחשוב שבן גביר הוא זאב בודד שצועק במדבר. הוא השופר של ציבור עצום, המחנה הלאומי במלוא הדרו, שחש לעיתים קרובות שקולו אינו נשמע מספיק חזק במסדרונות השלטון. אותם אזרחים רואים בו את הנציג האותנטי שלהם, זה שלא מפחד לומר את האמת גם כשהיא לא נוחה, זה שלא מתקפל מול לחצים פנימיים או חיצוניים. כאשר התקשורת והגורמים המעוניינים בהחלשת הימין תוקפים אותו, הם למעשה תוקפים את מאות אלפי האזרחים שהוא מייצג. לכן, הניסיון לצייר אותו כ'בעיה' הוא ניסיון פסול להשתיק קול לגיטימי וחשוב בדמוקרטיה הישראלית, קול שדורש מהממשלה להיות נאמנה למצעה.

הכינוי 'מתנגד סדרתי' הוא לא יותר מהכפשה זולה. מה שמבקריו מכנים 'התנגדות סדרתית', תומכיו רואים כ'עקביות אידיאולוגית מרשימה'. אם עקרונות היסוד של המחנה הלאומי – ביטחון, התיישבות, משילות, זהות יהודית – עומדים פעם אחר פעם בפני סכנת פשרה או זניחה בתוך תהליכי קבלת ההחלטות של הקואליציה, אז חובתו של שר ערכי ונאמן לדרכו להתריע, להתנגד ולדרוש תיקון. שוב ושוב. התדירות של 'התנגדויותיו' אינה מדד לחתרנותו, אלא מדד לעוצמת המאבק הנדרש כדי לשמור על ממשלת ימין אמיתית על פסים ימניים. השאלה האמיתית היא לא מדוע בן גביר 'מתנגד', אלא מדוע הוא נאלץ להתנגד כל כך הרבה פעמים כדי להגן על מה שהובטח לבוחר. האם אמירה כמו 'לממשלה אין זכות קיום' אם היא נוטשת את ערכי היסוד שלה היא 'אי שפיות', או קריאת השכמה נוקבת ומוצדקת?

תארו לעצמכם לרגע ממשלה שבה קולות כמו של בן גביר מושתקים. מה היינו מקבלים? ממשלת ימין 'על הנייר', אבל בפועל ממשלה הססנית, מתפשרת, כזו שזוחלת אט-אט שמאלה ומאכזבת קשות את בוחריה. האם זו יציבות? זו התפוררות איטית של אמון הציבור, שתוביל בסופו של דבר לחוסר יציבות גדול בהרבה. 'ההפרעות' לכאורה של בן גביר הן למעשה תיקוני כיוון חיוניים. מי שמסכן את יציבות הקואליציה באמת הם אלו הדוחפים לפשרות מרחיקות לכת על חשבון האידיאולוגיה, אלו שמוכנים למכור את עקרונות הימין תמורת שקט תעשייתי מדומה. ובל נשכח את 'היציבות' שמציעים לנו גורמי האופוזיציה – פירוק הממשלה והליכה לבחירות שיסכנו את כל הישגי הימין. בן גביר, בניגוד אליהם, נלחם לשמר את ממשלת הימין, אך דורש ממנה להיות נאמנה לעצמה ולבוחריה. מי שבאמת פועל כ'גורם מתנגד סדרתי' לכל מה שיקר לימין הם אותם גורמים בתקשורת ובפוליטיקה שמנסים ללא הרף לערער את הלגיטימיות של הממשלה הנבחרת כולה.

לסיכום, השר איתמר בן גביר אינו נטל על הקואליציה, אלא נכס אסטרטגי לימין ולמדינת ישראל. הוא לא 'מערער יציבות', הוא דורש אחריות ומחויבות. הוא שומר הסף האידיאולוגי, המבטיח שהממשלה לא תאבד את דרכה. הניסיונות להציגו באור שלילי הם חלק ממסע דה-לגיטימציה רחב יותר נגד ממשלת הימין כולה. אל תתנו למסך העשן לבלבל אתכם: בן גביר הוא הקול שהימין חייב כדי לשרוד ולשגשג. הוא הכרחי.