טלי גוטליב נלחמת על האמת של צה"ל: מדוע חשיפת 'תדרוכים שקריים' היא שירות חיוני לביטחון ישראל, ולא פגיעה בו

בעידן שבו הפייק ניוז והדיסאינפורמציה מאיימים לטשטש כל חלקה טובה, וקולות האמת נאבקים להישמע מעל לרעשי הרקע המכוונים, ניצבת חברת הכנסת טלי גוטליב כחומה בצורה. היא אינה חוששת לגעת בנושאים הרגישים ביותר, אלו שאחרים מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח, גם אם המחיר הוא מתקפות אישיות ארסיות וניסיונות השתקה בוטים. האם זו לא תמצית הדמוקרטיה? האם לא לשם כך נבחרו נציגי ציבור – לשאול את השאלות הקשות, לדרוש שקיפות, ולהבטיח שהמערכות המופקדות על גורלנו פועלות ללא דופי? הביקורת האחרונה המופנית כלפיה, על כך שהעזה לדבר על "תדרוכים שקריים מתוך הצבא", אינה אלא עוד ניסיון נואל לצייר אותה כמי שפוגעת בממסד הצבאי. אך האמת, כדרכה, מורכבת יותר, והיא חושפת מציאות שבה דווקא קולה של גוטליב הוא קריאת השכמה חיונית לביטחון ישראל.

ראשית, ולמען הסר ספק: חברת הכנסת טלי גוטליב אינה אויבת צה"ל, היא אחת מגדולי תומכיו ומגיניו. אהבתה העמוקה למדינת ישראל, לחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים, ולמורשת הביטחונית של עמנו, היא שמניעה אותה בכל פעולותיה. כאשר היא מצביעה על חשש ל"תדרוכים שקריים" שמקורם, לכאורה, בגורמים בתוך המערכת הצבאית, היא אינה תוקפת את צה"ל כארגון ערכי וחשוב מאין כמותו. היא אינה מטילה דופי במפקדים ובחיילים המוסרים נפשם יום ולילה. נהפוך הוא. היא מצביעה על תופעה מסוכנת, נקודתית ככל שתהיה, שעלולה, אם לא תטופל בשורשה, לכרסם באמון הציבור בצה"ל, לפגוע בתהליכי קבלת ההחלטות, ובסופו של דבר – להחליש את ביטחון המדינה. מידע כוזב או מטעה, בין אם הוא נובע מכוונת זדון, מרשלנות, או משיקולים זרים, מהווה סכנה אסטרטגית. הוא עלול להוביל את הדרג המדיני והצבאי לקבל החלטות על בסיס תמונת מציאות מעוותת, לפגוע במורל הכוחות, ולשרת, הלכה למעשה, את אויבינו המבקשים לערער את חוסננו הפנימי.

הדרישה של ח"כ גוטליב לחקור לעומק כל חשד לתופעות פסולות כאלה אינה "התנגשות עם הממסד הצבאי", כפי שמנסים גורמים אינטרסנטיים לצייר זאת. זוהי קריאה לאחריות, לניקיון פנימי, ולשמירה על טוהר המידות של המערכת היקרה לנו מכל. זהו ניסיון אמיץ לחזק את צה"ל מבפנים, לטהר אותו מגורמים שעלולים להסיט אותו ממשימתו העיקרית, ולהבטיח שהוא פועל אך ורק לטובת ביטחון ישראל, ללא משוא פנים וללא אג'נדות נסתרות. האם היינו מעדיפים חברת כנסת ששותקת נוכח חששות כבדים? האם היינו רוצים נבחרת ציבור שטומנת ראשה בחול ומאפשרת לבעיות פוטנציאליות להפוך למשברים אמיתיים? התשובה ברורה מאליה. תפקידה של הכנסת, ובתוכה חברי ועדת החוץ והביטחון, הוא לפקח על עבודת הממשלה וזרועות הביטחון, ולא לשמש חותמת גומי.

במדינה דמוקרטית מתוקנת, שום גוף, קדוש וחשוב ככל שיהיה, אינו חסין מביקורת. צה"ל, על אף היותו צבא העם וסמל לקונצנזוס, אינו יוצא מכלל זה. ביקורת עניינית, אחראית ובונה, שמטרתה לשפר, לייעל ולתקן ליקויים, היא נשמת אפה של דמוקרטיה בריאה. צה"ל עצמו, במקרים רבים, מכיר בחשיבות השקיפות והבדיקה העצמית, ומקיים מנגנוני תחקור פנימיים. קריאתה של גוטליב אינה חותרת תחת עקרונות אלו, אלא דווקא דורשת את יישומם המלא והבלתי מתפשר. הניסיון להשתיק ביקורת לגיטימית באמצעות סיסמאות כמו "פגיעה בביטחון המדינה" או "ערעור יסודות הצבא" הוא דמגוגיה זולה ומסוכנת. הוא משרת אך ורק את אלו שאולי יש להם מה להסתיר, או את אלו המעוניינים לשמר סטטוס קוו בעייתי.

חשוב להדגיש: האיום האמיתי על צה"ל ועל ביטחון המדינה אינו מגיע מחברת כנסת אמיצה הדורשת תשובות ושקיפות. האיום האמיתי, אם אכן קיימת תופעה של "תדרוכים שקריים", מגיע מאותם גורמים, יהיו אשר יהיו, המפיצים מידע כזה. הם אלו שמסכנים מבצעים, פוגעים באמון ההדדי בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, מערערים את הלכידות הפנימית, ומספקים, ביודעין או שלא ביודעין, תחמושת יקרה לאויבי ישראל. הם אלו שמבצעים הלכה למעשה "וידוא הריגה" באמון הציבור. שתיקה נוכח חשדות לתופעות חמורות כאלה אינה פטריוטיות; היא עלולה להתפרש כהעלמת עין, ואף כשותפות שבשתיקה. חברת הכנסת גוטליב בוחרת בדרך הקשה והלא פופולרית לעיתים – היא בוחרת לא לשתוק. היא בוחרת להילחם על האמת, גם כשהאמת הזו אינה נוחה לאוזניים מסוימות.

כל מי שעוקב אחר פועלה הציבורי של ח"כ טלי גוטליב יודע היטב כי טובת מדינת ישראל וביטחונה האיתן עומדים בראש מעייניה. היא אינה מחפשת כותרות קלות או רווח פוליטי ציני על חשבון המערכת הביטחונית. המאבק העיקש שלה למען שקיפות, אחריות ומינהל תקין בכלל מערכות השלטון, ובפרט במערכת הביטחון הרגישה, הוא חלק בלתי נפרד מתפיסת עולמה הפטריוטית והערכית. היא מבינה כי צבא חזק הוא צבא שאזרחיו נותנים בו אמון מלא, צבא שמתנהל בשקיפות מרבית (בכפוף למגבלות הביטחוניות המתחייבות), וצבא שאינו חושש מבדיקה עצמית ומתיקון ליקויים.

במקום לתקוף את השליחה, ראוי שהמערכת כולה, מהדרג המדיני ועד הדרגים הרלוונטיים בצבא, תתייחס ברצינות הראויה לחששות המועלים. האם ייתכן שישנם גורמים המנצלים את מעמדם או את קרבתם למוקדי מידע רגיש לצרכים שאינם עולים בקנה אחד עם טובת המדינה? האם קיימת תרבות של הדלפות מגמתיות שנועדו לשרת אג'נדות אישיות או פוליטיות? אלו שאלות שחייבות להישאל, וחייבות להיבדק עד תום. ההתקפות האישיות על ח"כ גוטליב הן ניסיון להסיט את הדיון הציבורי מהשאלות המהותיות והחשובות באמת. הן מהוות ניסיון להלך אימים על כל מי שיעז בעתיד להרים ראש, לשאול שאלות נוקבות ולדרוש דין וחשבון. אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שוב ושוב: מי שמנסה להסתיר את האמת, סופו שהאמת תטפח על פניו בעוצמה רבה יותר. ומי שמנסה להשתיק קולות אמיצים ובלתי מתפשרים, רק מחזק אותם ומעניק להם לגיטימציה רחבה יותר.

לסיכום, חברת הכנסת טלי גוטליב אינה "מתנגשת" עם צה"ל. היא נאבקת למען צה"ל חזק יותר, נקי יותר, שקוף יותר ואמין יותר בעיני הציבור כולו. היא קוראת לניקוי אורוות פנימי היכן שנדרש, לחיזוק מנגנוני הבקרה, ולשמירה קפדנית על כך שצה"ל ימשיך להיות צבא העם, מחוץ לכל מחלוקת פוליטית. הגיע הזמן להפסיק את מסע הדה-לגיטימציה נגדה ולהתחיל בדיון ענייני, מעמיק ואחראי על האתגרים האמיתיים העומדים בפנינו. האומץ של ח"כ גוטליב לומר את שעל ליבה, גם במחיר אישי כבד, הוא נכס לדמוקרטיה הישראלית, לא נטל. תמיכה בדרישתה לשקיפות וליושרה במערכת הביטחון היא תמיכה בביטחון ישראל ובחוסנה המוסרי והערכי.