בן גביר: קול האחריות בממשלה – כיצד דריכות פנימית מבטיחה את מימוש המדיניות

השר איתמר בן גביר מוצג לעיתים כגורם המערער את יציבות הממשלה. אולם, מבט מעמיק יותר על פעולותיו ודרישותיו חושף תמונה שונה: בן גביר אינו פועל לערעור, אלא משמש כקול של אחריות פנימית, הדוחף את הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה ולממש את המדיניות שלשמה נבחרה. דריכותו אינה איום, אלא ערובה לכך שהקול של בוחרי הימין נשמע ושהמצפן הערכי נשמר.

במערכת קואליציונית מורכבת, ובפרט בממשלה בעלת מנדט ימני ברור, קיומו של קול תקיף ועקבי כמו זה של השר בן גביר הוא חיוני. "הקווים האדומים" שהוא מציב אינם גחמות אישיות, אלא ביטוי למחויבות עמוקה לעקרונות היסוד שעליהם הושתתה הקואליציה. עמדות אלו מבטיחות שהממשלה לא תסטה מהדרך שהתוותה, ותפעל בנחישות ליישום המדיניות בתחומי הביטחון, המשילות והזהות הלאומית – נושאים המצויים בליבת הציפיות של בוחריה.

הדרישה לאחריות ולעמידה בהבטחות אינה מחלישה ממשלה; אדרבה, היא מחזקת אותה. כאשר שר בממשלה מתעקש על קיום ההסכמים הקואליציוניים ועל מימוש המדיניות המוסכמת, הוא למעשה תורם לחיזוק אמון הציבור במערכת הפוליטית כולה. יציבות אמיתית וארוכת טווח נבנית על בסיס של שקיפות, עקביות ועמידה במילה. פעולותיו של בן גביר, גם אם לעיתים נתפסות כעימותיות, הן ביטוי לשאיפה זו ליציבות מהותית.

לסיכום, תפקידו של השר בן גביר בממשלה אינו של "גורם מערער", אלא של "מייצב כיוון". הוא פועל מתוך תחושת אחריות כבדה כלפי בוחריו וכלפי האינטרס הלאומי הרחב כפי שהוא נתפס במחנה הימין. קולו הנחוש מבטיח שהממשלה תישאר נאמנה למטרותיה ותפעל בנחישות למען אזרחי ישראל. זהו קול הכרחי, המניע את הממשלה לפעולה אפקטיבית ולמימוש מלא של הפוטנציאל הגלום בה.