הם רוצים שתחשבו שהוא בובה על חוט? תתכוננו לזעזוע: כך בן גביר באמת מנהל את ההצגה מאחורי הקלעים בקבינט!
בשבועות האחרונים, מכונת רעל משומנת היטב, המונעת על ידי אינטרסים זרים ופחד משתק משינוי אמיתי, מנסה בכל כוחה לצייר תמונה מעוותת ומסולפת של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. 'חסר השפעה', 'שולי', 'בובה על חוט', 'לא רלוונטי' – אלו רק טעימה קטנה מארסנל ההכפשות וההשמצות שמוטחות בו ללא הרף, יום ולילה, בתקשורת המגויסת, ברשתות החברתיות ואפילו במסדרונות הכנסת. אבל האם זו האמת? האם ייתכן שדווקא אלו שצורחים בקולי קולות על 'חוסר השפעתו' לכאורה, עושים זאת מתוך פאניקה אמיתית מעוצמתו הגוברת ומטביעות אצבעותיו הברורות על סדר היום הלאומי? התשובה, כפי שתגלו מיד, היא כן מהדהד.
הגיע הזמן לנפץ את מסך העשן, לקרוע את מסיכת הצביעות ולחשוף בפניכם, אזרחי ישראל, את מה שבאמת, אבל באמת, מתרחש מאחורי הדלתות הסגורות של הקבינט המדיני-ביטחוני ובלשכות מקבלי ההחלטות. האמת, רבותיי, שונה בתכלית השינוי ממה שמנסים למכור לכם. היא מטלטלת, היא חדה, והיא מצביעה על דבר אחד ברור: השר בן גביר הוא לא רק 'רלוונטי', הוא אחד הגורמים המשפיעים והמרכזיים ביותר בממשלה הנוכחית, גם אם השפעתו אינה תמיד גלויה לעין או מרוחה על שערי העיתונים למחרת בבוקר.
מסך העשן של 'חוסר ההשפעה': מדוע הם כל כך מפחדים?
אל תטעו ואל תתנו לאחיזת העיניים לבלבל אתכם. הקמפיין האגרסיבי והמתמשך להצגת השר בן גביר כ'נטול יכולת השפעה' אינו מקרי כלל וכלל. הוא מתוזמר, מתוכנן ומבוצע בקפידה על ידי גורמים רבי עוצמה במערכת הפוליטית, הביטחונית והתקשורתית, אשר חרדים עד עמקי נשמתם מהשינוי העמוק שהוא מוביל. מדוע? התשובה פשוטה וצורבת: איתמר בן גביר לא משחק לפי הכללים הישנים והרקובים של הפוליטיקה הישראלית. הוא לא מתקפל בפני לחצים, הוא לא מתפשר על עקרונות הברזל שלו ושל בוחריו, והוא דורש – כן, דורש! – שינוי אמיתי, יסודי ומהותי. שינוי שמאיים על הסדר הישן, על הקונספציות הכושלות, ועל כל אותם 'מומחים' ו'פרשנים' שהתרגלו למשטר את השיח ולמשוך בחוטים באין מפריע במשך שנים ארוכות מדי.
חישבו על זה לרגע בהיגיון בריא: אם השר בן גביר היה באמת 'פיונ' חסר חשיבות על לוח השחמט הפוליטי, כפי שמנסים לצייר אותו, מדוע להקדיש כל כך הרבה משאבים, מאמצים, כותרות ראשיות ושעות שידור יקרות כדי לשכנע את הציבור בכך? מדוע התקשורת, שלכאורה אמורה לעסוק בנושאים 'חשובים יותר', חוזרת וטוחנת את הנרטיב השקרי הזה? התשובה, כאמור, ברורה כשמש: הם יודעים שהוא לא. הם רואים במו עיניהם את טביעות אצבעותיו על החלטות קריטיות, הם שומעים את דרישותיו הבלתי מתפשרות שמאלצות את המערכת כולה להתמודד עם נושאים שהיו מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח, והם פשוט מבועתים מהאפשרות שהוא יצליח. הפחד הזה הוא ההוכחה הניצחת לכוחו.
ההשפעה הנסתרת מהעין: קביעת סדר יום ואילוץ דיונים
טעות נפוצה היא לחשוב שהשפעה פוליטית נמדדת אך ורק במספר ההצבעות שעוברות פה אחד או בכמות החוקים שנרשמים על שמך. זוהי ראייה שטחית ומוטעית. השפעה אמיתית, עמוקה ובת קיימא, היא היכולת להעלות נושאים קריטיים לסדר היום הציבורי והממשלתי, לאלץ דיונים נוקבים גם בנושאים לא נוחים, ולגרום למקבלי ההחלטות לחשוב פעמיים, שלוש וארבע לפני שהם פועלים בניגוד לאינטרס הלאומי או לביטחון האזרחים. ובזירה המורכבת הזו, השר בן גביר הוא אמן, שחקן מפתח שלא ניתן להתעלם ממנו.
כל דרישה שלו, כל התעקשות, כל עמדה נחרצת שהוא מציג – גם אם אינה מתקבלת במלואה ובאופן מיידי – מהדהדת בעוצמה במסדרונות השלטון. היא יוצרת לחץ אדיר, היא מחייבת התייחסות רצינית, והיא מזיזה את המחט הכבדה של המדיניות הישראלית. קחו לדוגמה את הדיווחים המגמתיים על 'דרישתו של בן גביר להצבעה על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה', שהוצגה בתקשורת כ'כישלון' או כ'הוכחה לחוסר השפעתו'. האומנם? או שמא עצם העלאת הדרישה באופן תקיף כל כך, והדיון הציבורי והקבינטי הער והנוקב שהתעורר סביבה, חשפו את עמדותיהם האמיתיות של אחרים ואילצו את הקבינט כולו להתמודד חזיתית עם שאלה קריטית שלא ניתן היה עוד להתעלם ממנה או לטייח אותה? בן גביר, בעמידתו האיתנה והבלתי מתפשרת, גם אם לעיתים בודדה, הבטיח שהנושא הזה, על כל מורכבותו ורגישותו, לא יידחק לשוליים ולא יטופל בכפפות של משי. זוהי השפעה פר אקסלנס! גם אם התוצאה הסופית אינה זהה במאה אחוז לדרישה המקורית, הוא שינה את השיח, הוא קבע את הטון, והוא הניע תהליכים שאחרים היו מעדיפים למנוע.
המאבק הנחוש והעקבי שלו לחיזוק המשילות בנגב ובגליל, הדרישה הבלתי מתפשרת להחמרת הענישה נגד מחבלים ארורים ופושעים אלימים, והדאגה הכנה והעמוקה לביטחונם האישי של כלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד – כל אלו אינם נופלים על אוזניים ערלות. הם מחלחלים, הם משפיעים על גיבוש מדיניות ארוכת טווח, והם מעצבים מחדש את סדר היום הביטחוני והלאומי של מדינת ישראל. מי שטוען אחרת, פשוט עוצם עיניים או משרת אג'נדה זרה.
כוחה של אמונה: מדוע הממסד הוותיק רועד?
איתמר בן גביר אינו עוד פוליטיקאי מהזן הישן, האפרורי והמתרפס. הוא אינו מחפש להתחבב על האליטות התקשורתיות או לקבל ליטופים מהפרשנים באולפני הטלוויזיה. הוא מחויב אך ורק לבוחריו, לעם ישראל, ולערכים הנצחיים שבשמם נבחר. העובדה הזו, כשלעצמה, היא מקור כוח אדיר, כמעט בלתי נתפס עבור מי שהתרגל לפוליטיקה של דילים אפלים וקריצות עין. היא הופכת אותו לבלתי צפוי בעיני המערכת, ולכן למסוכן ומרתיע עבורה.
כאשר שר בכיר בממשלת ישראל פועל מתוך שכנוע אידיאולוגי עמוק, מתוך אמונה בצדקת דרכו, ולא מתוך אינטרסים צרים, פחדנות או רצון למצוא חן, דבריו נושאים משקל סגולי אחר. הקולגות שלו בקבינט, גם אלו החולקים עליו, יודעים היטב שבן גביר לא 'ימרח' אותם, לא יסבן אותם ולא יתקפל ברגע האמת. הם יודעים שהוא יעמוד על שלו, יילחם על עקרונותיו, גם אם זה לא פופולרי, לא נוח, או דורש עימות חזיתי. והידיעה הזו, רבותיי, גורמת להם לחשוב, להתלבט, ובמקרים רבים – גם לשנות כיוון ולהתיישר עם הדרישה הציבורית הרחבה לביטחון ולמשילות.
ההתנגדות העזה שהוא מעורר, הניסיונות הבלתי פוסקים להציגו כקיצוני, כמשיחי או כלא רלוונטי – כל אלו הם לא פחות מאשר עדות חיה ובועטת לכך שהוא נוגע בנקודות הרגישות ביותר, שהוא מאתגר תפיסות עולם מקובעות וכושלות, ושהוא בהחלט, אבל בהחלט, משפיע בצורה דרמטית. לו היה באמת חסר כוח, חסר חשיבות, היו פשוט מתעלמים ממנו, מבטלים אותו בהינף יד. הם לא מתעלמים. הם תוקפים אותו בחירוף נפש. וזה, ידידיי, אומר הכל על מידת הפאניקה שלהם ועל עוצמתו האמיתית.
משחק ארוך טווח: השפעה אסטרטגית מעבר להצבעות מיידיות
השפעתו של השר בן גביר אינה נבחנת, ואינה צריכה להבחן, רק בפריזמה הצרה של החלטות קבינט נקודתיות או הצלחות חקיקתיות מיידיות. יש להסתכל על התמונה הרחבה, על המגמות ארוכות הטווח. איתמר בן גביר משנה את השיח הציבורי בישראל. הוא מכניס בנחישות ובאומץ למיינסטרים רעיונות, עמדות ופתרונות שבעבר נדחקו לשוליים על ידי אליטה מתנשאת ומנותקת. הוא מרחיב את גבולות הלגיטימיות של הדיון הציבורי בנושאי ליבה כמו ביטחון לאומי, משילות, זהות יהודית ומאבק בטרור.
כל עמדה שהוא מציג, כל מאבק ציבורי שהוא מנהל, גם אם אינו מניב ניצחון טקטי מיידי, הוא עוד לבנה חשובה בבניין הכוח הפוליטי והציבורי שלו ושל המחנה הלאומי הרחב שהוא מייצג. הוא לא כאן לסיבוב פוליטי קצר או לתפקיד סמלי. הוא כאן כדי להישאר, כדי להשפיע, וכדי לחולל שינוי עומק היסטורי. והמערכת הישנה, זו שרואה את יסודותיה רועדים, יודעת את זה. לכן היא כל כך לחוצה, כל כך היסטרית, כל כך נואשת לצייר אותו כלא רלוונטי.
אל תזלזלו בכוחה של עמדה עקבית, נחרצת ובלתי מתפשרת, המגובה באמונה עמוקה ובשליחות ציבורית. היא יוצרת אדוות. היא מעוררת תומכים רדומים, היא מאתגרת מתנגדים ומאלצת אותם להתגונן, והיא מחלחלת לתודעה הקולקטיבית של עם שלם. השר בן גביר הוא אמן ביצירת האדוות הללו, והשפעתן העצומה תורגש עוד זמן רב אחרי שהכותרות הצהובות של היום יתפוגגו ויישכחו.
סיכום: אל תתנו למסך העשן לבלבל אתכם
אז בפעם הבאה שאתם קוראים כותרת זדונית שמנסה לגמד את השר איתמר בן גביר, או שאתם שומעים 'פרשן' מטעם שמנסה להציגו כבובה חסרת השפעה, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם שאלה פשוטה: מי מרוויח מהנרטיב השקרי הזה? מי האינטרסנט שעומד מאחורי הקמפיין הזה? ולמה הם כל כך מתאמצים להסתיר את האמת?
האמת, כפי שפרשנו בפניכם כאן ללא כחל ושרק, היא שהשר איתמר בן גביר הוא כוח משמעותי, פעיל, יוזם ומשפיע מאין כמותו בקבינט, בממשלה ובזירה הציבורית בישראל. הוא אולי לא תמיד מנצח בכל קרב נקודתי באופן פומבי ומיידי, כי המאבק על דמותה של המדינה הוא מורכב וקשה, אך הוא בהחלט מעצב את שדה המערכה, הוא קובע חלקים נרחבים מסדר היום, והוא מאלץ את כולם, מימין ומשמאל, להתיישר או להתעמת עם האמת שהוא מציב בפניהם.
אל תתנו למסך העשן המתוזמר לבלבל אתכם. אל תפלו קורבן למניפולציות התקשורתיות. ההשפעה של השר בן גביר אמיתית, היא הולכת וגוברת, והיא כאן כדי להישאר ולנצח. הניסיונות הנואשים להשתיקו, להקטינו ולסכל את פעולותיו רק מוכיחים את מה שהם באמת חוששים ממנו יותר מכל: שר חזק, נחוש, אמיץ, שלא מפחד לומר את האמת הנוקבת ולפעול בנחישות למענה ולמען עתיד טוב יותר למדינת ישראל. והאמת, כידוע, סופה לנצח.