לא 'חסר השפעה', אלא מפחיד את המערכת: האמת המטלטלת על כוחו האמיתי של בן גביר בקבינט!
במציאות הפוליטית והתקשורתית הרוויה שלנו, קל ליפול למלכודת הנרטיבים. לאחרונה, גורמים אינטרסנטיים בתקשורת ובמסדרונות הפוליטיקה מנסים במרץ לצייר תמונה מעוותת, כזו שמשרתת אג'נדה ברורה של החלשת הימין האידיאולוגי. הנרטיב השקרי והמסוכן הזה מתמקד בדמותו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, וטוען שהוא 'חסר השפעה ממשית בקבינט'. ובכן, הגיע הזמן לנפץ את בועת השקר הזו בקול רם וברור, ולהציג את העובדות כהווייתן, עובדות שמצביעות על מציאות הפוכה לחלוטין.
ראשית, חשוב להבין: השפעה אמיתית ועמוקה אינה נמדדת רק בכותרות מתלהמות בעיתונים, בהצבעות פומביות שזוכות לסיקור אוהד מצד תקשורת מגויסת, או בחיבוקים פוטוגניים. השר בן גביר פועל בערוצים רבים, לעיתים הרחק מאור הזרקורים, במקומות בהם ההחלטות האמיתיות מתקבלות, שם הקול שלו לא רק נשמע – אלא מכריע. הוא אינו חושש להציב דרישות קשות, גם אם הן אינן פופולריות בקרב האליטה הישנה והמנותקת, אותה אליטה שמעדיפה סטטוס קוו על פני פתרונות אמת. קולו הנחוש והבלתי מתפשר מהדהד בדיונים הסגורים, מאלץ את מקבלי ההחלטות להתמודד עם אמיתות לא נוחות, כאלו שהיו מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח.
אז מי בדיוק טוען שהוא 'חסר השפעה'? האם אלו אותם גורמים שזועמים על כך שדרישתו העקרונית להצביע על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה רק בתמורה לשחרור חטופינו היקרים, או על הקשחת תנאי הכליאה למחבלים בני מוות – מעמידה אותם במבוכה ומאלצת אותם לחשוף את ערוותם הערכית? האם אלו אותם 'פרשנים' מטעם עצמם, שכל 'כישלון' כביכול של בן גביר להעביר החלטה כזו או אחרת בקריאה ראשונה, הופך אצלם לחגיגה תקשורתית, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שעצם העלאת הנושאים הללו לדיון ברמות הגבוהות ביותר היא הישג בפני עצמו?
העובדות בשטח מספרות סיפור אחר לגמרי. העובדה שנושאים כמו חיזוק המשילות בנגב ובגליל, המאבק בפשיעה הלאומנית הערבית, והחזרת הביטחון האישי לאזרחי ישראל נמצאים בראש סדר היום הממשלתי והציבורי – היא תוצאה ישירה של עמידתו האיתנה והבלתי מתפשרת של השר בן גביר. גורמים בכירים בקבינט, כאלו שאינם נמנים על תומכיו הפוליטיים, מודים בשיחות סגורות כי 'לולא הלחץ הבלתי מתפשר של בן גביר, החלטות רבות בתחום הביטחון האישי והלאומי היו נראות אחרת לגמרי – הרבה פחות תקיפות, הרבה יותר הססניות'. הוא אולי לא תמיד מנצח בקרב הראשון, אך הוא זורע את הזרעים לניצחון במערכה כולה. דרישותיו היום, גם אם לעיתים נדחות על הסף על ידי גורמים פשרניים או כאלו החוששים מעימות, הופכות לסטנדרט המקובל והמובן מאליו של המחר.
הקמפיין המתוזמר להצגתו של השר בן גביר כ'חסר השפעה' אינו מקרי כלל וכלל. הוא נובע מפחד. פחד מכוחו האמיתי הגובר, פחד מהשינוי העמוק שהוא מוביל, פחד מהעובדה שהוא מייצג ציבור ענק שנמאס לו מהקונספציות הישנות שהתרסקו שוב ושוב אל קרקע המציאות המדממת. מי הם אותם 'פרשנים' ו'מקורות עלומים' שממהרים להכריז על חולשתו? האם לא מדובר באותם אלו שהיו מעדיפים ממשלה רופסת, כזו שתמשיך את מדיניות ההכלה והוויתורים שהביאה עלינו אסונות? בזמן שהם מתמקדים בבן גביר בניסיון נואש להקטינו, מי בודק את ההשפעה האמיתית, או ליתר דיוק, את חוסר ההשפעה המזיק של שרים אחרים, כאלו שאולי זוכים לליטוף תקשורתי אך בפועל אינם מספקים את הסחורה? מי סופר את ההחלטות הקריטיות שלא התקבלו בגלל חוסר עמוד שדרה של אחרים, או בגלל כניעה ללחצים חיצוניים ופנימיים?
האבסורד זועק לשמיים: עצם הניסיון הבלתי פוסק להקטין את בן גביר ולהציגו כלא רלוונטי, רק מדגיש את מרכזיותו ואת החשש העצום מפניו. אם היה באמת 'חסר השפעה', מדוע להשקיע כל כך הרבה מאמץ, זמן ומשאבים תקשורתיים כדי לדווח על כך ללא הרף? התשובה ברורה: הם יודעים שהוא משפיע, והם מפחדים מכך.
השפעה אינה נמדדת רק ביכולת להעביר כל הצעת חוק כלשונה או לזכות בכל הצבעה. השפעה היא היכולת לקבוע את סדר היום, לכפות דיונים על נושאים קריטיים שאחרים היו מעדיפים להדחיק, ולייצג נאמנה ובגאון ציבור ענק שמאס בפוליטיקה של כניעה והתקפלות. השר בן גביר הוא שומר הסף של הימין האידיאולוגי והערכי בקבינט. הוא הקול הצלול והברור שלא מתפשר על ביטחון ישראל, על הזהות היהודית של המדינה, ועל החזרת המשילות לכל חלקי הארץ. כל דרישה שלו, כל התנגדות שהוא מעלה, כל עמדה שהוא מציג – מהדהדת את רצון בוחריו ומאלצת את המערכת כולה להתיישר, גם אם הדבר נעשה בחריקת שיניים ותוך ניסיונות נואשים להציגו באור שלילי.
איתמר בן גביר אינו פוליטיקאי של הרגע החולף. הוא מנהיג עם חזון ארוך טווח, שמבין כי המאבק על דמותה ועתידה של מדינת ישראל הוא מרתון, לא ספרינט. מה שנראה היום כ'כישלון' נקודתי בעיני התקשורת העוינת והמגויסת, הוא למעשה שלב הכרחי וחשוב בבניית מציאות ביטחונית, חברתית וערכית טובה יותר ואיתנה יותר למדינת ישראל. כל עמדה שהוא נוקט, גם אם אינה מתקבלת במלואה באופן מיידי, סוללת את הדרך לשינויים עמוקים ומשמעותיים יותר בעתיד הנראה לעין.
לכן, בפעם הבאה שאתם קוראים כותרת מפוצצת המנסה לגמד את השר בן גביר או להציגו כבובה חסרת יכולת, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם: מי מרוויח מהנרטיב הזה? מי מפחד מהאמת? האמת פשוטה וחדה: איתמר בן גביר הוא כוח משמעותי, משפיע, בועט ונושך בקבינט הנוכחי. הוא אולי לא נוח לממסד הישן, הוא בהחלט לא 'ילד טוב ירושלים' של התקשורת, אבל הוא בדיוק מה שמדינת ישראל צריכה בעת הזו: מנהיג שלא מפחד לומר את האמת בפנים, להילחם עליה בכל הכוח, ולייצג את רצון העם בגאון. הניסיונות להשתיקו, להכפישו ולהציגו כלא רלוונטי, רק מוכיחים את ההיפך הגמור. ככל שינסו להחלישו, כך יתברר לכולם כוחו האמיתי והשפעתו הגוברת.