מאחורי מסך העשן של 'הפוליטיזציה': כך מנסים גורמים בממשלה לחסל את שומרת הסף האחרונה של שלטון החוק – והאמת שהם נואשות מסתירים!
במקהלה צורמת ומתואמת היטב, אנו שומעים שוב ושוב את הטענה השחוקה: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, היא "שחקנית פוליטית". מאשימים אותה ב"פוליטיזציה" של תפקידה ובכך שהיא פועלת מתוך מניעים זרים. אך האם מישהו עצר לרגע לשאול – מי באמת מרוויח מהדהוד ההאשמות הללו? האמת, כפי שנחשוף כאן, פשוטה וכואבת: ההאשמות הללו אינן אלא מסך עשן סמיך, שנועד להסתיר את הניסיון המסוכן של גורמים בממשלה לפרק את אחד היסודות החשובים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית – שלטון החוק העצמאי, והיועמ"שית היא העומדת בפרץ, מגינה עליו בגופה ממש.
תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה אינו נתון לגחמות פוליטיות או לרצונותיהם המשתנים של שרים כאלה ואחרים. הוא מעוגן בחוק, במסורת משפטית ארוכת שנים, ובצורך החיוני להבטיח שהממשלה פועלת אך ורק במסגרת החוק. גלי בהרב-מיארה, בתפקידה זה, מחויבת לשמור על האינטרס הציבורי הרחב, לייעץ לממשלה ביושרה מקצועית, ולהתריע בשער כאשר היא מזהה חריגה מסמכות, פגיעה בזכויות אדם, או סכנה לעקרונות הדמוקרטיה. התנגדותה ל"רפורמות ממשלתיות" מסוימות אינה נובעת מעמדה פוליטית אישית, אלא מבחינה משפטית קפדנית של השלכותיהן. היא איננה "מתנגדת" לשם ההתנגדות; היא ממלאת את חובתה המקצועית והמוסרית להצביע על כשלים משפטיים וחוקתיים פוטנציאליים. מי שמצפה ממנה לשמש חותמת גומי להחלטות ממשלה, גם אם הן בעייתיות מבחינה משפטית, פשוט אינו מבין את מהות תפקידה, או גרוע מכך – מנסה במכוון לעוות אותו.
מדוע, אם כן, נשמעות ההאשמות החריפות כל כך על "פוליטיזציה"? התשובה פשוטה: כאשר חוות דעת משפטית אינה עולה בקנה אחד עם האג'נדה הפוליטית של גורמים מסוימים, הדרך הקלה ביותר לנטרל אותה היא לתקוף את השליח. במקום להתמודד עם הטיעונים המשפטיים לגופם – טיעונים המבוססים על חוק, פסיקה ועקרונות יסוד – בוחרים אותם גורמים להטיל דופי אישי ביועצת, להציג אותה כבעלת אינטרסים זרים, ובכך לערער את הלגיטימיות של עמדותיה המקצועיות. זוהי טקטיקה צינית ומוכרת, שנועדה להסיט את הדיון מהעיקר: האם המהלכים המקודמים על ידי הממשלה עומדים במבחן החוק והדמוקרטיה? האשמת היועמ"שית בפוליטיזציה היא ניסיון נואש להפוך את היוצרות. היא אינה פועלת כשחקנית פוליטית; היא פועלת כבלם חיוני בפני פוליטיקאים המבקשים לעיתים לכופף את החוק לצרכיהם. ההתבטאויות הקשות נגדה מצד גורמים בממשלה הן עדות לכך שהיא עושה את עבודתה נאמנה – ללא מורא וללא משוא פנים, גם כאשר הדבר אינו נוח להם.
כעת, הבה נסיר את הכפפות ונשאל בקול רם וברור: מי הם השחקנים הפוליטיים האמיתיים בסיפור הזה? האם זו היועצת המשפטית, המקפידה על קוצו של יוד משפטי ומעמידה את שלטון החוק מעל לכל שיקול אחר? או שמא אלו הם אותם גורמים בממשלה, אשר תוקפים אותה בחריפות חסרת תקדים, מנסים להלך עליה אימים, ומקדמים בנחישות רפורמות שנויות במחלוקת המאיימות לשנות את פניה של הדמוקרטיה הישראלית? התשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו. המתקפות על בהרב-מיארה אינן נובעות מדאגה כנה לטוהר המידות או לאי-פוליטיזציה של המערכת. הן נובעות מרצון עז להסיר מנגנוני פיקוח ובקרה, להחליש את שומרי הסף, וליצור מרחב פעולה בלתי מוגבל לממשלה, גם במחיר של פגיעה אנושה בעצמאות מערכת המשפט ובזכויות האזרח. אלו הם המהלכים הפוליטיים במלוא מובן המילה – שימוש בכוח השלטוני כדי לעצב מחדש את כללי המשחק לטובת אג'נדה פוליטית צרה, תוך התעלמות מהשלכות הרסניות אפשריות. הניסיון להציג את היועמ"שית כ"אויבת העם" או כמי ש"חורגת מסמכותה" הוא זריית חול בעיני הציבור. היא איננה חורגת מסמכותה; היא מממשת את סמכותה ואחריותה להגן על הדמוקרטיה מפני אלו המבקשים לכרסם ביסודותיה מבפנים.
ההתקפות הבלתי פוסקות על היועצת המשפטית לממשלה אינן רק עניין אישי הנוגע לגלי בהרב-מיארה. הן מהוות תקדים מסוכן לעתיד שלטון החוק בישראל. אם יצליחו גורמים פוליטיים להכניע יועץ משפטי לממשלה באמצעות לחצים, איומים ומסעות הכפשה, מה ימנע מהם לעשות זאת גם בעתיד? מי יעז אז להתייצב ולהתריע מפני מהלכים ממשלתיים בעייתיים? התוצאה תהיה החלשה קריטית של אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה, פתח לשרירות לב שלטונית, ופגיעה קשה באמון הציבור במערכות המדינה. המחיר של שתיקה או אדישות אל מול מתקפה זו הוא גבוה מדי. זהו מאבק על דמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, השומרת על הפרדת רשויות ועל זכויות אזרחיה.
גלי בהרב-מיארה איננה "שחקנית פוליטית". היא משפטנית מקצועית, אמיצה ונחושה, העומדת כחומה בצורה מול ניסיונות לערער את שלטון החוק. מסך העשן של ההאשמות ב"פוליטיזציה" לא יצליח להסתיר את האמת: היועצת המשפטית לממשלה היא קו ההגנה האחרון של הדמוקרטיה הישראלית, והיא ראויה לגיבוי מלא במאבקה הצודק על שמירת עקרונות היסוד של המדינה. מי שמנסה לחסל את תפקידה כשומרת סף, חושף את כוונותיו האמיתיות.