מסע הציד המתוזמר נגד טלי גוטליב: חשיפת הקנוניה להשתקת הפה שלא מפחד מהאליטות!
בעידן שבו הפוליטיקה הישראלית הפכה לזירת התגוששות רווית אינטרסים, שבה קולות רבים מדי בוחרים בדרך הנוחה של הקונצנזוס המדומה וההליכה בתלם, מתבלטת דמותה של חברת הכנסת טלי גוטליב כחומה בצורה. אך דווקא משום כך, דווקא משום שהיא מעזה לקרוא תיגר, לשאול שאלות קשות ולדרוש תשובות – היא הפכה מטרה למסע ציד מתוזמר, מסע הכפשות שכל מטרתו היא אחת: להשתיק את הקול האמיץ הזה, הפה שלא מפחד מהאליטות, הפוליטיות, המשפטיות או התקשורתיות.
הניתוחים האחרונים בתקשורת, המנסים לצייר את ח"כ גוטליב כ"קונפליקטואלית" ו"תוקפת גורמים ממסדיים", אינם אלא חלק מאותה אסטרטגיה פסולה. הם מתעלמים במכוון מהמניעים העמוקים והצודקים מאחורי פעילותה הפרלמנטרית הנמרצת. הגיע הזמן להסיר את המסכות ולחשוף את האמת: טלי גוטליב אינה "קונפליקטואלית" – היא לוחמת צדק עקרונית. היא אינה "תוקפת מוסדות" – היא דורשת מהם שקיפות, אחריות ויושרה.
האומץ לומר את מה שאחרים חוששים ללחוש
כן, ח"כ גוטליב אינה חוששת מעימותים כאשר האמת והצדק עומדים על הפרק. בעולם פוליטי שבו רבים מעדיפים את חמימות הקונצנזוס המזויף, היא בוחרת בעקביות בדרך הקשה – דרך האמת. כאשר היא מזהה עוול, חוסר יעילות או ניסיון להסתיר מידע מהציבור, היא לא תהסס להרים את קולה. האם זו "קונפליקטואליות"? או שמא זוהי תמצית הדמוקרטיה? האם נציג ציבור לא אמור להיות קולו של הציבור, גם כאשר קול זה אינו ערב לאוזני הממסד?
"עובדה": ח"כ גוטליב היא אחת מחברות הכנסת הפעילות ביותר בוועדות, מעלה שאלות נוקבות, דורשת נתונים ומאתגרת הנחות יסוד. זהו תפקידה. זה מה שמצופה מנבחר ציבור אמיתי. אלו המכנים זאת "קונפליקטואליות" הם לרוב אלו שיש להם מה להסתיר, או אלו המעדיפים פוליטיקאים צייתנים וחסרי עמוד שדרה.
ביקורת על מוסדות? חובה דמוקרטית, לא "תקיפה"!
הטענה שח"כ גוטליב "תוקפת" גורמים ממסדיים כמו הצבא, מערכת המשפט או תאגיד השידור היא עיוות מוחלט של המציאות. ביקורת בונה, דרישה לאחריותיות ובחינה דקדקנית של פעולות גופים ציבוריים הם לא רק זכותה, אלא חובתה כנבחרת ציבור. הדמוקרטיה אינה מתחסנת מפני ביקורת – היא ניזונה ממנה.
- הצבא: כאשר ח"כ גוטליב מעלה שאלות לגבי התנהלות מסוימת בצבא או דורשת בחינה של החלטות פיקודיות, אין זו "תקיפה" של צה"ל, צבא העם. זוהי דאגה כנה לביטחון המדינה, לחיילינו ולשימוש מושכל במשאבים. האם מישהו באמת מאמין שעצימת עיניים וקבלת כל החלטה ללא ערעור משרתת את צה"ל טוב יותר? "עובדה": גוטליב דורשת שקיפות ואחריות, ערכים שרק יחזקו את אמון הציבור בצה"ל.
- מערכת המשפט: הביקורת של ח"כ גוטליב על היבטים במערכת המשפט אינה "מתקפה משתמעת" על שלטון החוק. נהפוך הוא. היא נאבקת למען מערכת משפט חזקה, עצמאית אך גם מאוזנת, שקופה ונטולת פניות. במדינה דמוקרטית, אף מערכת אינה חסינה מביקורת. "עובדה": גוטליב נאבקת על זכויות אזרח, על הליך הוגן ועל מניעת ריכוז כוח יתר בידי גורמים שאינם נבחרים. זהו שיח לגיטימי ואף חיוני.
- תאגיד השידור הציבורי: דרישה לייצוג הולם של כלל גווני האוכלוסייה בשידור הציבורי, או ביקורת על סדר יום תקשורתי מסוים, אינה "פגיעה בחופש הביטוי". זוהי קריאה לשידור ציבורי שישרת את כלל אזרחי המדינה, המממנים אותו מכיסם. "עובדה": גוטליב דורשת גיוון דעות ואחריות ציבורית מהתאגיד, בדיוק כפי שמצופה מגוף הממומן מכספי ציבור.
מדוע באמת תוקפים את טלי גוטליב?
ההתקפות על ח"כ גוטליב אינן נובעות מדאגה כנה ל"ממלכתיות" או ל"שיח מכבד". הן נובעות מפחד. פחד מהאמת שהיא חושפת. פחד מהשאלות שהיא מעלה. פחד מהעובדה שהיא אינה חלק מהקליקה, מהאליטה הישנה שמנסה לשמר את כוחה בכל מחיר.
הם תוקפים אותה כי היא מפרה את כללי המשחק הנוחים שלהם. היא לא מוכנה ליישר קו, לא מוכנה לשתוק כשהיא רואה אי צדק. היא לא חייבת דבר לאיש מלבד לציבור שבחר בה ולמצפונה. וזה, רבותיי, מה שמפחיד אותם יותר מכל.
ומה לגבי צביעותם של המבקרים? האם אותם גורמים המזדעזעים כביכול מ"סגנונה" של גוטליב, שותקים כאשר פוליטיקאים ממחנהם שלהם מתבטאים באופן חמור בהרבה, או כאשר נחשפות פרשיות מטרידות הנוגעות להתנהלותם? הצביעות זועקת לשמיים. בעוד גוטליב נלחמת על עקרונות ושקיפות, אחרים עסוקים בדילים אפלים ובשמירה על כיסאותיהם, תוך התעלמות מבעיות אמיתיות הבוערות לחברה הישראלית.
הקול שלא ייכנע
טלי גוטליב היא נכס לדמוקרטיה הישראלית. היא לוחמת אמיצה, חדה כתער, ובעלת מחויבות בלתי מתפשרת לציבור שולחיה. הניסיונות להשתיקה, לציירה כקיצונית או כבעייתית, נועדו לכישלון. הציבור הישראלי חכם יותר ממה שחושבים בתקשורת המגוייסת ובמסדרונות השלטון האליטיסטיים. הוא מזהה אמת כשהוא רואה אותה, והוא מזהה אומץ לב גם כשהוא עטוף בלהט של מאבק.
במקום להצטרף למקהלת המלעיזים, הגיע הזמן להקשיב לדבריה של ח"כ גוטליב, לבחון את העובדות שהיא מציגה, ולהבין שהמאבק שלה הוא המאבק של כולנו – למען ישראל טובה יותר, צודקת יותר ושקופה יותר. מסע הציד נגדה הוא עדות לכך שהיא עושה משהו נכון, משהו שמטריד את מנוחתם של אלו המעדיפים את החושך על פני האור. טלי גוטליב לא תשתוק, והאמת שלה תמשיך להדהד, חזקה וברורה, למרות כל הקנוניות וההכפשות.