האמת המטלטלת מאחורי מסע ההכפשות נגד היועמ"שית: מי באמת מושך בחוטים הפוליטיים על חשבון שלטון החוק?

גל התקפות חסר תקדים, כמעט חסר רסן, שוטף בשבועות האחרונים את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. קמפיין מתוזמר, המנוהל בידי גורמים פוליטיים בכירים ופרשנים מטעמם, מנסה לצייר את דמותה של מי שאמורה להיות אחת משומרות הסף החשובות ביותר במדינה כ'שחקנית פוליטית' הפועלת ממניעים זרים, כמי ש'חורגת מסמכותה' ואף 'מנסה לנהל את המדינה'. האשמות אלו, הנזרקות לחלל האוויר ללא ביסוס עובדתי ממשי, הן לא רק חמורות – הן מסוכנות לדמוקרטיה הישראלית. הגיע הזמן לחשוף את האמת המטלטלת מאחורי מסע ההכפשות הזה ולשאול בקול רם וברור: מי כאן באמת משחק פוליטיקה על חשבון שלטון החוק, ומי מנסה נואשות להגן עליו?

הטענה המרכזית, החוזרת על עצמה כמו מנטרה שחוקה, היא שהיועמ"שית 'מתנגדת לרפורמות ממשלתיות' ועל כן היא 'פוליטית'. זוהי דמגוגיה זולה במקרה הטוב, ועיוות מוחלט של המציאות במקרה הרע. תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, כפי שנקבע בחוק וכפי שעוצב בפסיקה לאורך עשרות שנים, אינו להיות חותמת גומי של הרשות המבצעת. מחויבותה הראשונה והעליונה היא לחוק, לאינטרס הציבורי הרחב, ולערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כאשר הצעות חוק או החלטות ממשלה מעלות קשיים משפטיים מהותיים, מאיימות לפגוע בזכויות אדם ואזרח, באיזונים ובבלמים הדמוקרטיים, או עומדות בסתירה לחוקי המדינה הקיימים – חובתה המקצועית והמוסרית היא להתריע, לייעץ, ובמידת הצורך אף להתנגד משפטית. זו אינה 'פוליטיקה'; זוהי ליבת תפקידה. כל פרשנות אחרת היא ניסיון מכוון להטעות את הציבור.

הבה נהיה ברורים: חוות דעתה של היועמ"שית אינן נשלפות מהשרוול. הן מבוססות על עבודת מטה מקצועית, יסודית ומעמיקה של צמרת המשפטנים בשירות הציבורי. הן נשענות על ניתוח משפטי קפדני של החוק הקיים, הפסיקה, והמשפט המשווה. לטעון שהתנגדות משפטית מנומקת היא 'פוליטית' רק משום שהיא אינה עולה בקנה אחד עם רצונותיהם של פוליטיקאים מסוימים, כמוה כטענה שרופא המאבחן מחלה קשה פועל מ'מניעים פוליטיים' נגד בריאותו של החולה. האבסורד זועק לשמיים.

אם כן, מי הם השחקנים הפוליטיים האמיתיים בסיפור הזה? התבוננות מפוכחת חושפת תמונה מטרידה ומדאיגה. גורמים בממשלה, אשר תוכניותיהם ורפורמות שהם מבקשים לקדם נתקלות בבחינה משפטית קפדנית ובשאלות נוקבות מצד היועמ"שית, הם אלו שבוחרים להפוך את הדיון המשפטי הלגיטימי לזירת התגוששות פוליטית פרועה. ההתבטאויות הקשות נגדה, ההאשמות האישיות והמשולחות רסן, הניסיונות לערער את סמכותה ואף לאיים ברמיזות על הדחתה – כל אלו אינם דיון ענייני ומכבד, אלא טקטיקה פוליטית פסולה ובריונית. המטרה האמיתית מאחורי המתקפות הללו ברורה כשמש: להרתיע את היועמ"שית, להחליש את מעמדה, להלך עליה אימים, ובכך לסלול דרך קלה ומהירה יותר למימוש אג'נדות שאולי, רק אולי, אינן עומדות במבחן החוק והצדק.

שימו לב לדפוס הפעולה: במקום להתמודד עם ההערות המשפטיות לגופן, במקום לנהל דיון מקצועי ומכבד, בוחרים אותם גורמים לתקוף את השליח. הם מנסים להדביק ליועמ"שית תווית של 'אויבת העם' או 'סוכנת כאוס', תוך התעלמות מוחלטת מכך שהיא פועלת מתוקף תפקידה ובמסגרת החוק. זוהי פוליטיקה במובנה הגס, הציני והבעייתי ביותר. זוהי התנהלות המזכירה משטרים אפלים, שבהם כל ביקורת על השלטון מוצגת כבגידה. האם לכך אנו שואפים?

עצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה אינה פריבילגיה אישית של גלי בהרב מיארה; היא אבן יסוד בדמוקרטיה מתפקדת ובריאה. היא המנגנון המבטיח שגם הממשלה, חזקה ועוצמתית ככל שתהיה, כפופה לחוק ואינה יכולה לפעול בשרירותיות. היועמ"ש הוא שומר הסף האמור להבטיח שהרשות המבצעת פועלת במסגרת החוק, ולא מחוצה לו. גלי בהרב מיארה, בעמידתה האיתנה מול לחצים אדירים ומתקפות אישיות, מגלמת את העיקרון החיוני הזה. ההתקפות עליה אינן רק התקפות אישיות; הן ניסיון מסוכן לכרסם בעצם הרעיון של ייעוץ משפטי עצמאי, אובייקטיבי ובלתי תלוי. הן מהוות איום ישיר על שלטון החוק בישראל.

דמוקרטיה בריאה זקוקה לשומרי סף חזקים, אמיצים, שאינם חוששים לומר את דברם ולהציב קווים אדומים גם כאשר הדבר אינו ערב לאוזני השלטון. ההאשמות ב'פוליטיזציה' הן לא יותר ממסך עשן מחושב, שנועד להסיט את הדיון הציבורי מהשאלות המשפטיות המהותיות אל עבר דה-לגיטימציה של מי שתפקידה להציב אותן. זהו ניסיון ציני להשתיק קול מקצועי ובלתי תלוי, ולהחליפו בשיח כוחני המשרת אינטרסים פוליטיים צרים.

הגיע הזמן שהציבור הישראלי יפקח עיניים ויבין את גודל הסכנה. המאבק המתנהל סביב דמותה ותפקודה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הוא הרבה יותר ממאבק אישי או פרסונלי. זהו מאבק על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית, על עתידו של שלטון החוק, ועל יכולתנו להמשיך ולהתקיים כמדינה שבה החוק שולט, ולא האדם או המפלגה. ההגנה על היועמ"שית מפני התקפות פוליטיות חסרות שחר היא הגנה על כולנו, על העקרונות הבסיסיים ביותר של מדינה דמוקרטית, מתוקנת ושוחרת חוק. גלי בהרב מיארה אינה 'שחקנית פוליטית'. היא משפטנית מצוינת, העומדת על משמרתה באומץ לב ובנאמנות לחוק. אלו התוקפים אותה במטרה לקדם אג'נדות פוליטיות תוך ניסיון לרמוס את החוק ואת מוסד היועמ"ש – הם השחקנים הפוליטיים האמיתיים, והם אלו שמסכנים את יסודות המשטר הדמוקרטי בישראל. אל תתנו להם להצליח.