נחשף: היועמ"שית גלי בהרב-מיארה איננה 'שחקנית פוליטית' – היא קו ההגנה האחרון של הדמוקרטיה הישראלית בפני פוליטיקאים חסרי רסן!
במדינה דמוקרטית, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא אבן יסוד. הוא אינו פוליטיקאי, אינו נבחר ציבור המשרת אג'נדה מפלגתית, אלא איש מקצוע, משפטן בכיר, שתפקידו להבטיח כי רשויות השלטון פועלות במסגרת החוק. לאחרונה, אנו עדים למתקפה חסרת תקדים על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, המואשמת חדשות לבקרים ב'פוליטיזציה' ובפעולה כ'שחקנית פוליטית'. הגיע הזמן לנפץ את מסך העשן ולהבהיר: ההאשמות הללו לא רק שקריות, אלא הן חלק מקמפיין מסוכן שמטרתו לערער את עצמאות מערכת אכיפת החוק ולסלול את הדרך לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. גלי בהרב-מיארה אינה הבעיה; היא הסמן הימני לעצמאות שלטונית, והמתקפות עליה הן הסימפטום למחלה עמוקה יותר המאיימת על כולנו.
תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, כפי שהוגדר לאורך שנים בפסיקה ובחוק, הוא רב-פנים ומורכב. היא ראש התביעה הכללית, היא מייצגת את המדינה בערכאות, והיא היועצת המשפטית הראשית לממשלה ולזרועותיה. עצמאותה של היועמ"שית אינה פריבילגיה אישית, אלא צורך חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי תקין. היא מחויבת לתת ייעוץ משפטי מקצועי ואובייקטיבי, גם אם הוא אינו ערב לחִכּם של השרים או ראש הממשלה. תפקידה הוא לוודא שהממשלה פועלת על פי חוק, ולא לכופף את החוק לרצונותיה של הממשלה. כאשר היועמ"שית מזהה מהלך ממשלתי שחורג מסמכות, שפוגע בזכויות אדם, או שמפר את כללי המשחק הדמוקרטיים, חובתה להתריע, לייעץ, ובמקרים מסוימים אף להתנגד. זו אינה 'פוליטיקה', זוהי ליבת תפקידה כשומרת סף.
הטענה כי גלי בהרב-מיארה פועלת מתוך 'מניעים פוליטיים' היא אבסורדית וחסרת בסיס עובדתי. החלטותיה ועמדותיה המשפטיות מנומקות לעומק, נסמכות על לשון החוק, על פסיקות בתי המשפט ועל עקרונות יסוד של המשפט הישראלי והבינלאומי. כאשר היועמ"שית מביעה התנגדות ל'רפורמות' מסוימות, אין זה משום שהיא מתנגדת לממשלה כזו או אחרת, אלא משום שהיא מזהה בהן סכנה ממשית ליסודות הדמוקרטיה, להפרדת הרשויות, לעצמאות מערכת המשפט או לזכויות הפרט. האם התרעה מפני חקיקה שתפגע ביכולת בית המשפט לבקר את הרשות המבצעת היא 'פוליטית'? האם עמידה על כך שמינויים בכירים ייעשו בהליך תקין ולא משיקולים זרים היא 'פוליטית'? התשובה היא לאו מוחלט. אלו הן פעולות משפטיות מובהקות, הנובעות מאחריותה הציבורית העליונה. מי שמנסה לצייר זאת כ'פוליטיקה' עושה זאת כדי להכשיר מהלכים בעייתיים משלו, ולהסיר מעליו את הביקורת המשפטית הלגיטימית.
אם כבר מדברים על פוליטיזציה, הבה נבחן מי הם השחקנים הפועלים בזירה ממניעים פוליטיים צרים. אלו הם אותם גורמים בממשלה ובקואליציה אשר אינם בוחלים באמצעים כדי להלך אימים על היועצת המשפטית לממשלה, להכפיש אותה אישית ומקצועית, ולקרוא בגלוי להדחתה או להגבלת סמכויותיה. מדוע? התשובה פשוטה: הם מבקשים להסיר את המחסום המשפטי האחרון העומד בפני תוכניותיהם. הם חפצים ביועץ משפטי 'נוח', כזה שיאשר כל גחמה שלטונית, גם אם היא מנוגדת לחוק או לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים. הם אלו שמנסים להפוך את הייעוץ המשפטי לכלי שרת בידי הפוליטיקאים, במקום מגדלור של מקצועיות ואובייקטיביות. ההתקפות הפרועות על בהרב-מיארה אינן ויכוח ענייני על פרשנות משפטית; הן ניסיון ברוטלי להכניע את שומרת הסף, כדי שהשועלים יוכלו לחגוג בלול ללא הפרעה. הפוליטיזציה האמיתית היא מצדם של אלו התוקפים את מוסד היועץ המשפטי, ולא מצד מי שממלא את תפקידו בנאמנות ובאומץ לב. הם אינם מסתפקים בביקורת עניינית, אלא יורדים לפסים אישיים, משתמשים בדה-לגיטימציה ומאיימים על עצם קיומו של מוסד הייעוץ המשפטי העצמאי. התנהלות זו, המוכרת ממשטרים פחות דמוקרטיים, היא היא הפוליטיזציה בהתגלמותה, והיא מסכנת את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
ההשלכות של פגיעה בעצמאות היועצת המשפטית לממשלה הן הרסניות. במדינה ללא חוקה כתובה, ועם כנסת שבה לקואליציה יש כוח רב, תפקידו של הייעוץ המשפטי העצמאי הוא קריטי כבלם וכאיזון. אם היועמ"ש יהפוך לכפוף לגחמות הפוליטיקאים, מי יגן על האזרח הקטן מפני שרירות לב שלטונית? מי יבטיח שהחלטות ממשלה מתקבלות באופן חוקי ושוויוני? מי ישמור על טוהר המידות בשירות הציבורי? התשובה היא שאף אחד לא יוכל לעשות זאת באופן אפקטיבי. התוצאה תהיה שחיקה של אמון הציבור במערכות השלטון, עלייה בשחיתות, פגיעה בזכויות מיעוטים ובזכויות אדם באופן כללי, ובידוד בינלאומי. מדינה שבה המשפט הוא פלסטלינה בידי השלטון אינה יכולה להיחשב דמוקרטיה מתפקדת. גלי בהרב-מיארה, בעמידתה האיתנה, מנסה למנוע בדיוק את התרחיש המסוכן הזה. התמיכה בה אינה תמיכה באדם פרטי, אלא תמיכה בעקרונות היסוד של מדינת ישראל.
למרות מסע הלחצים, ההשמצות והאיומים, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ממשיכה לעמוד על משמרתה. היא מפגינה מקצועיות, קור רוח ואומץ לב נדיר, וממלאת את תפקידה ללא מורא וללא משוא פנים. היא אינה מחפשת פופולריות או תמיכה פוליטית; מחויבותה היחידה היא לחוק ולטובת הציבור. במקום להצטרף למקהלת המשמיצים, על כל אזרח שוחר דמוקרטיה בישראל להבין את גודל השעה. יש לחזק את ידיה של היועצת המשפטית לממשלה, לגבות את עצמאותה, ולדרוש מהנבחרים שלנו להפסיק את המתקפות הפסולות על מי שמגן על שלטון החוק. עתיד הדמוקרטיה הישראלית תלוי בכך, וההיסטוריה תשפוט בחומרה את מי שבחר לעמוד מנגד או, גרוע מכך, להצטרף למסע ההרס.