צחי הנגבי זועק 'המרדה' על בן גביר? הסיפור האמיתי: מי באמת חותר תחת ביטחון המדינה – השר שדורש פעולה או אלו שמסכלים אותה?

גל ההכפשות וההתקפות נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מגיע לשיאים חדשים של אבסורד וניתוק מהמציאות. והפעם, על פי דיווחים מקוממים, מי שמצטרף למקהלת המשמיצים הוא לא אחר מאשר ראש המל"ל, צחי הנגבי, המטיח בשר בן גביר לא פחות מאשר האשמה חמורה של "המרדה". כן, קראתם נכון. השר היחיד בקבינט שכמעט צורח את נשמתו בדרישה לביטחון אמיתי, לפעולה נחרצת נגד הטרור, לשינוי הקונספציה שהתרסקה לנו בפנים – הוא זה שמוצא עצמו מואשם בניסיון לערער את יסודות המדינה. האירוניה זועקת לשמיים, אך האמת, כפי שיתברר, מטרידה הרבה יותר ועשויה להצביע על מי שבאמת פועל באופן שמסכן את ביטחון ישראל.

ראשית, בואו נשים את הדברים על השולחן בצורה ברורה וחד משמעית: מהי בדיוק 'המרדה' שמיוחסת לשר בן גביר? האם הדרישה שלו להגביר את הלחץ על ארגוני הטרור היא המרדה? האם קריאתו הנחרצת, פעם אחר פעם, לעבור ממגננה להתקפה, ליזום ולא רק להגיב, היא מעשה חתרנות? האם עמידתו האיתנה על זכותם של אזרחי ישראל לביטחון אישי, בכל מקום ובכל זמן, היא זו שמערערת את המדינה? אם אלו הם מעשי 'המרדה', אז כנראה שרוב מוחלט של אזרחי ישראל, שמאסו במדיניות ההכלה והספיגה, הם 'מורדים' בעצמם.

האשמותיו של הנגבי, כפי שדווחו, לא רק מופרכות מיסודן, אלא שהן חושפות בורות או זדון. השר בן גביר פועל בדיוק על פי המנדט שקיבל ממאות אלפי אזרחים ששלחו אותו לכנסת ולממשלה כדי להביא לשינוי המיוחל במדיניות הביטחון. הוא אינו פועל בחלל ריק; הוא הקול של ציבור רחב וכואב שדורש ביטחון, כאן ועכשיו. להציג את דרישותיו הלגיטימיות, הנובעות מצורך קיומי אמיתי, כ'המרדה' – זהו ניסיון נואש להשתיק קול חשוב וצודק, קול שמערער על הנוחות של אלו שכשלו פעם אחר פעם בהבטחת הביטחון הזה.

אך השאלה החשובה יותר היא, מי באמת חותר תחת ביטחון המדינה? האם זהו השר בן גביר, שדורש דיונים מעמיקים בקבינט, שמציג עמדה ברורה ותקיפה, שמנסה לנער את המערכת מאדישותה ומקיבעונותיה? או שמא אלו הם אותם גורמים בממסד, שלפי דיווחים חוזרים ונשנים, עסוקים בהדלפות מגמתיות מדיונים ביטחוניים רגישים ביותר, ובכך פוגעים באמון הציבור, ביכולת לנהל דיונים פנימיים כנים, ואף חושפים מידע שעלול לשרת את אויבינו? האם אין זו חתירה של ממש תחת יסודות הביטחון הלאומי כאשר שיקולים פוליטיים צרים, או רצון לנגח יריב פוליטי, גוברים על האחריות הממלכתית?

צחי הנגבי, כראש המל"ל, אמור להיות הגורם המקצועי שמסייע לקבינט לגבש אסטרטגיה ביטחונית יעילה. תפקידו הוא לספק ניתוחים קרים, חלופות פעולה, ולהבטיח שהדיונים מתנהלים בצורה עניינית ובטוחה. האם התקפה אישית על שר בממשלה, והדלפתה לכאורה לתקשורת, תורמת למטרה זו? התשובה ברורה. פעולות כאלה, אם אכן התרחשו כפי שדווח, הן ההפך הגמור מאחריות ממלכתית. הן זורעות פילוג, מחלישות את החזית הפנימית, ומשרתות בעיקר את מי שמנסה להשתיק קולות שקוראים לשינוי אמיתי.

יתרה מכך, ההתעקשות של גורמים מסוימים בממסד הביטחוני והמדיני לדבוק בקונספציות ישנות שקרסו בקול רעש גדול, היא היא הסכנה האמיתית. השר בן גביר הוא מהבודדים שמעז לקרוא תיגר על הקונספציות הללו, לדרוש חשיבה מחוץ לקופסה, ולהתאים את מדיניות ישראל למציאות המשתנה והאכזרית. האם זו 'המרדה'? או שמא זוהי אחריות לאומית במיטבה? מי שמנסה למנוע את הדיון הזה, מי שמנסה לצנזר ביקורת לגיטימית, מי שמנסה להנציח את הטעויות שהובילו אותנו למקומות קשים – הוא זה שצריך לתת דין וחשבון, לא השר בן גביר.

ההאשמה ב'המרדה' היא כלי נשק מסוכן וחסר אחריות, במיוחד כאשר היא מופנית כלפי שר בממשלה שמבטא את רצון בוחריו ופועל ללא לאות למען ביטחונם. זהו ניסיון להפוך דיון מדיני וביטחוני לגיטימי לפלילי, להשתיק קולות אמיצים, ולמנוע כל אפשרות לשינוי. במקום להתמודד עם הטיעונים הכבדים שמעלה השר בן גביר, בוחרים גורמים מסוימים להטיל בו רפש ולהאשימו בהאשמות שווא.

הציבור בישראל אינו טיפש. הוא רואה מי נלחם על ביטחונו ומי עסוק במשחקים פוליטיים על חשבונו. הוא מבין מי דורש פעולה נחרצת ומי מעדיף להמשיך במדיניות הססנית שהוכיחה את כישלונה. השר בן גביר לא יירתע מההתקפות הללו. הוא ימשיך לעמוד על דרישותיו הצודקות, ימשיך להילחם על ביטחון אזרחי ישראל, וימשיך להיות הקול של אלו שמאסו בהפקרות. האשמת 'המרדה' לא תעצור אותו, היא רק מחזקת את התחושה שהוא בדרך הנכונה, ושקולו מטריד את מי שמעדיף את השקט המדומה שלפני הסערה הבאה.

במקום לחפש שעירים לעזאזל ולנסות להשתיק שרים שמבצעים את תפקידם, מוטב שראש המל"ל וגורמים אחרים בממסד יתמקדו באתגרים האמיתיים העומדים בפני מדינת ישראל. האיומים מבחוץ הם רבים ומסוכנים. האחדות הפנימית והנחישות הלאומית הן המפתח להתמודדות עמם. הטחת האשמות שווא ב'המרדה' כלפי שר בממשלה היא ההפך הגמור מאחדות ונחישות – היא פגיעה ישירה בחוסן הלאומי. הגיע הזמן שכולם יתעשתו ויבינו: השר בן גביר אינו הבעיה, הוא חלק חשוב מהפתרון. והניסיונות הנואשים להציגו אחרת, לא יצלחו.