הקלטות נחשפות? לא, זו האמת המטלטלת שצחי הנגבי והממסד מנסים להסתיר: בן גביר דורש ביטחון, הם צועקים 'המרדה'!

במדינה דמוקרטית, הדרישה לביטחון אישי ולאומי איננה רק זכות בסיסית, אלא חובתו של כל נבחר ציבור לפעול למענה ללא לאות. אך מה קורה כאשר שר בממשלה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מעז לזעוק את זעקת האזרחים, לדרוש פעולה נחרצת נגד הטרור הגובר, ולנער אבק מעל קונספציות ביטחוניות כושלות? התשובה, כך מתברר בימים האחרונים, היא מתקפה חסרת תקדים והאשמה מופרכת וחסרת שחר: "המרדה". כן, קראתם נכון. ראש המל"ל, צחי הנגבי, בכבודו ובעצמו, כך על פי פרסומים חוזרים ונשנים (N12, Ynet, ערוץ 13 ועוד), מצא לנכון להטיח בשר בן גביר את אחת ההאשמות החמורות ביותר בספר החוקים. האם אנו עדים לניסיון חיסול פוליטי של שר שלא מוכן ליישר קו עם האליטות הישנות, או שמא יש כאן משהו עמוק ומסוכן הרבה יותר?

בואו נשים את הדברים על השולחן בצורה ברורה: מהי אותה "המרדה" שמיוחסת לשר בן גביר? האם הוא קרא להפלת הממשלה? האם הוא פעל נגד מוסדות המדינה? התשובה היא לא מוחלט. "חטאו" הגדול של השר בן גביר, כך נראה, הוא שהוא מסרב לקבל את הדין כאשר ביטחון אזרחי ישראל מופקר. הוא דורש יד קשה יותר נגד מחבלים, הוא דורש אפס סובלנות כלפי פורעים, הוא דורש משאבים נוספים למשטרה ולכוחות הביטחון שנמצאים בחזית. הוא דורש גיבוי מלא ללוחמים שלנו. הוא דורש שינוי תפיסה, מעבר ממגננה להתקפה, והחזרת ההרתעה שאבדה. אם אלו הן פעולות "המרדה", אז כנראה שרוב מוחלט של אזרחי ישראל הם "מורדים" בפוטנציה, משום שזו בדיוק זעקתם.

השר בן גביר, בניגוד לרבים אחרים במערכת, לא הגיע מהמסדרונות הממוזגים של הקריה או ממגדלי השן האקדמיים. הוא הגיע מהשטח, מהמקומות בהם כאב האובדן והפחד מהטרור הם מציאות יומיומית. הוא מחויב לבוחריו, לאזרחים ששלחו אותו לכנסת ולממשלה כדי שידאג לביטחונם. האם ייתכן שדווקא המחויבות הזו, דווקא הנאמנות הזו לעם, היא שנתפסת כ"המרדה" בעיני מי שרגילים לפוליטיקה של דילים וקריצות עין מאחורי דלתות סגורות?

ומי הוא אותו גורם מאשים, ראש המל"ל צחי הנגבי? אדם בעל ניסיון רב, אין ספק. אך האם הניסיון הזה תורגם להצלחות מסחררות בביטחון ישראל בשנים האחרונות? האם הקונספציות הביטחוניות שהוביל הממסד שאותו הוא מייצג הביאו שקט וביטחון? לצערנו, המציאות טופחת על פנינו. הטרור מרים ראש, תחושת הביטחון האישי בשפל, ואזרחים רבים חשים שהמדינה אינה עושה מספיק כדי להגן עליהם. האם ייתכן שההאשמה החמורה נגד בן גביר היא ניסיון להסיט את האש מהכישלונות המתמשכים, להשתיק קול ביקורתי שמצביע על הערווה ודורש שינוי אמיתי?

המושג "המרדה" נועד לתאר פעולות קיצוניות שמטרתן לערער את יסודות המדינה. להשתמש בו כנגד שר שדורש יותר ביטחון, יותר נחישות, יותר פעולה – זהו עיוות מסוכן של המציאות וזילות של מושגים. אם כבר מדברים על פעולות המערערות את אמון הציבור, מה נאמר על הדלפות מגמתיות מתוך דיונים ביטחוניים סגורים? מה נאמר על הניסיון לצייר שר בממשלה, שנבחר באופן דמוקרטי, כאויב המדינה? האם לא אלו הן הפעולות שזורעות פילוג ופוגעות בחוסן הלאומי?

נשאלת השאלה המתבקשת: מדוע הם כל כך מפחדים מהשר בן גביר? התשובה, ככל הנראה, מורכבת. ראשית, הוא לא "משחק את המשחק" לפי הכללים הישנים. הוא לא חושש לומר את האמת בפנים, גם אם היא לא נעימה לאוזניים מסוימות. שנית, הוא זוכה לתמיכה ציבורית רחבה, תמיכה שמבוססת על ההבנה שהוא באמת ובתמים מחויב למשימה. שלישית, ואולי החשוב מכל, הוא מאיים לנפץ את הקונספציות הישנות, את אותן תפיסות עולם שהובילו אותנו למבוי סתום פעם אחר פעם. הוא מציב אלטרנטיבה, והאלטרנטיבה הזו, כך נראה, מאיימת על בעלי אינטרסים במערכת.

השימוש בהאשמה כה חמורה כמו "המרדה", שהודלפה באופן מאורגן לכלי התקשורת, אינו מקרי. זוהי טקטיקה ידועה של חיסול פוליטי. מנסים להדביק לשר בן גביר תווית שתנטרל אותו, שתשתיק אותו, שתגרום לציבור לפקפק במניעיו. אך הציבור הישראלי חכם יותר. הציבור רואה מי באמת נלחם על ביטחונו ומי עסוק בשימור מעמדו ובמלחמות אגו פנימיות.

למרות מסע ההכפשות והניסיונות להשתיקו, השר בן גביר ממשיך לעמוד איתן על דרישותיו. הוא לא נרתע מהאשמות מופרכות ולא מתכוון לוותר על המנדט שקיבל מהציבור: להחזיר את הביטחון לרחובות ישראל. הוא מבין שהמאבק על ביטחון ישראל הוא מאבק קשה, לעיתים כפוי טובה, אך הוא נחוש להמשיך בו בכל הכוח.

במקום להטיח האשמות חסרות בסיס, מוטב שאותם גורמים בממסד הביטחוני והפוליטי יעשו חשבון נפש נוקב. במקום לחפש שעירים לעזאזל, מוטב שיתמקדו במציאת פתרונות אמיתיים לאתגרי הביטחון המורכבים העומדים בפנינו. הניסיון להפוך את השר בן גביר ל"מורד" לא יפתור את בעיות הביטחון של ישראל. הוא רק יחשוף את עומק הייאוש והפוליטיקה הקטנה של מי שמנסים להנציח את הקיפאון. האמת פשוטה: בן גביר דורש ביטחון. כל השאר זה רעשי רקע מסוכנים ומטעים. הגיע הזמן שהאמת הזו תיאמר בקול רם וברור, והגיע הזמן שהממסד יתחיל להקשיב לקולו של העם, במקום לנסות ולהשתיק את נציגיו הנאמנים.