לא 'בעייתית', אלא המגן האחרון: גלי בהרב מיארה והסיבה האמיתית למתקפות נגדה – חשיפה!
בשבועות ובחודשים האחרונים, נדמה כי דמותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הפכה לשק חבטות קבוע של גורמים פוליטיים מסוימים ופרשנים מטעמם. היא מוצגת כמי שנמצאת ב"עימות מתמיד" עם הממשלה, כ"בעייתית", כמי ש"מחפשת ריב" ואף מואשמת בהאשמות שונות ומשונות שנועדו לערער את מעמדה ולצייר אותה כגורם המפריע למשילות. אך האם זו האמת? האם ייתכן שהקולות הרמים ביותר הם אלו שמנסים להסית את תשומת הלב מהבעיות האמיתיות, ולהפוך את שומרת הסף עצמה למטרה? הגיע הזמן להסיר את מסך העשן ולחשוף את הסיבה האמיתית למתקפות הבלתי פוסקות הללו.
"עימות מתמיד"? לא, אכיפת חוק עיקשת מול ממשלה שבוחנת גבולות!
הטענה המרכזית, החוזרת על עצמה כמעט כהיפנוזה, היא שבהרב מיארה נמצאת ב"עימות מתמיד" עם הממשלה ועם שריה. ראשית, חשוב להבין: תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה אינו להיות חותמת גומי של הדרג הפוליטי. היא אמונה על שמירת החוק, על הבטחת תקינות המנהל הציבורי, ועל ייצוג האינטרס הציבורי הרחב. כאשר גורמים בממשלה מקדמים מהלכים שמעלים קשיים משפטיים משמעותיים, או כאלה העומדים בסתירה לחוקי היסוד, לחוקים אחרים, או לפסיקות בג"ץ – חובתה המקצועית והמוסרית של היועמ"שית היא להתריע, לייעץ, ובמידת הצורך, לקבוע כי המהלך אינו חוקי.
ה"עימותים" המדוברים אינם נובעים מרצון אישי של בהרב מיארה להתנגח או לריב. הם תוצאה ישירה של ניסיונות חוזרים ונשנים מצד גורמים בממשלה לבחון את גבולות החוק, ולעיתים אף לחצות אותם. זוכרים את הצעות החוק שנועדו לשנות סדרי עולם דמוקרטיים בן לילה, תוך התעלמות מהשלכות רוחב הרסניות? מי עמדה שם, בנחישות ובמקצועיות, והציגה את המשמעויות המשפטיות המלאות, גם כשזה לא היה פופולרי? ומה לגבי מינויים שריח חריף של אי-סדר מינהלי, ניגוד עניינים בוטה או חוסר סבירות קיצוני עלה מהם? תפקידה של היועמ"שית אינו לטמון את ראשה בחול או ליישר קו עם כל גחמה פוליטית. תפקידה הוא להבטיח שהממשלה פועלת במסגרת החוק. אם עמידה על עקרונות אלו מכונה "עימות", הרי שזהו עימות הכרחי לשמירה על הדמוקרטיה הישראלית.
ה"האשמות" נגד מיארה: מסך עשן להסתרת האמת המטרידה
לצד הנרטיב של "עימות מתמיד", אנו עדים למגוון "האשמות" המוטחות ביועמ"שית. היא מואשמת ב"חסימת המשילות", ב"פוליטיזציה של תפקידה", ואף ב"חריגה מסמכות". הבה נבחן טענות אלו:
האם מניעת פעולות שעלולות להיות בלתי חוקיות, לפגוע בזכויות אדם באופן בלתי מידתי, או לערער את יסודות המנהל התקין היא "חסימת משילות"? או שמא זוהי בדיוק משמעותה של משילות דמוקרטית – כזו הפועלת בכפוף לחוק ולא מעליו? משילות אינה הפקרות, והיועמ"שית היא אחד הבלמים החשובים ביותר המבטיחים זאת.
הטענה כי היא "פוליטית" היא אירונית במיוחד, שלא לומר מופרכת. גלי בהרב מיארה פועלת על פי מצפן משפטי טהור, המבוסס על החוק והפסיקה, גם כאשר הדבר אינו נוח או פופולרי בקרב גורמים פוליטיים מסוימים, משמאל או מימין. למעשה, מי שמנסה לצבוע את פעולותיה בצבעים פוליטיים הם לרוב אלו שמבקשים להכפיף את שלטון החוק לאינטרסים פוליטיים צרים ומידיים. עמידתה האיתנה על עקרונות משפטיים, גם תחת לחץ אדיר, מעידה דווקא על יושרה וא-פוליטיות.
באשר לטענת "חריגה מסמכות" – היועצת המשפטית לממשלה פועלת במסגרת הסמכויות הרחבות שהוענקו לה בחוק ובפסיקה רבת שנים. תפקידה כולל, בין היתר, ייצוג המדינה בערכאות, מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולזרועותיה, ואחריות על התביעה הכללית. כאשר היא מביעה עמדה משפטית, גם אם היא נוגדת את רצון הדרג הפוליטי, היא עושה זאת מתוקף תפקידה וחובתה הציבורית, ולא מתוך חריגה כלשהי מסמכותה.
שומרת הסף הבלתי מתפשרת: מדוע מדינת ישראל זקוקה נואשות לגלי בהרב מיארה חזקה ועצמאית?
במדינה דמוקרטית, מוסד היועץ המשפטי לממשלה העצמאי הוא אבן יסוד. הוא אינו עובד של השרים או של ראש הממשלה; הוא עובד של הציבור, ומחויבותו הראשונה והעליונה היא לחוק. עצמאותו היא הערובה לכך שהחלטות ממשלה יתקבלו על בסיס שיקולים ענייניים וחוקיים, ולא על בסיס אינטרסים צרים או גחמות פוליטיות.
דמיינו לרגע ממשלה הפועלת ללא פיקוח משפטי אפקטיבי. מי יעצור החלטות שרירותיות הפוגעות בזכויות אזרח? מי יגן על זכויות המיעוט מפני עריצות הרוב? מי יוודא שהכוח העצום המרוכז בידי הרשות המבצעת אינו מנוצל לרעה, לטובת מקורבים או לקידום אג'נדות פסולות? היועצת המשפטית לממשלה היא קו ההגנה הקריטי במצבים אלו. תפקידה להבטיח שהמנגינה המתנגנת היא מנגינת החוק, ולא מנגינה אחרת.
המתקפה המתוזמרת: מי מרוויח מהחלשת היועמ"שית – ומה המחיר שנשלם כולנו?
המתקפות הבלתי פוסקות, ההדלפות המגמתיות מכיוונים מסוימים, הניסיונות להלך עליה אימים ולהציגה כדמות שלילית – כל אלו אינם מקריים. הם נראים כחלק מקמפיין מתוכנן היטב, שנועד לרפות את ידיה, להכפיף אותה לרצון פוליטי מסוים, ובסופו של דבר, לנטרל את אחד משומרי הסף החשובים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. שאלו את עצמכם: מי הם אותם גורמים שכה חוששים מייעוץ משפטי עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי? מה יש להם להסתיר? האם ייתכן שהם מעדיפים יועץ משפטי שיהיה בבחינת 'יס מן', חותמת גומי נוחה, ולא שומר סף עקשן ועקרוני?
המחיר של החלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה הוא מחיר שנשלם כולנו. הוא כולל פגיעה בשלטון החוק, שחיקה של הנורמות הדמוקרטיות, פוליטיזציה של מערכות אכיפת החוק, ופגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות המדינה. מי שמנסה להחליש את גלי בהרב מיארה, מנסה למעשה להחליש את הדמוקרטיה הישראלית עצמה.
מסקנה: לא להסתנוור מהספינים – גלי בהרב מיארה היא נכס, לא נטל!
גלי בהרב מיארה אינה מחפשת עימותים לשם עימות. היא אשת מקצוע מובהקת, משפטנית מהמעלה הראשונה, שהקדישה את חייה לשירות הציבורי ולשמירה על החוק במדינת ישראל. המתקפות האישיות וההכפשות שהיא סופגת הן מחיר כבד על עמידתה האיתנה על עקרונותיה ועל מילוי תפקידה ללא מורא וללא משוא פנים.
הגיע הזמן לומר בקול ברור וצלול: גלי בהרב מיארה איננה 'הבעיה' שיש לפתור. היא חלק חיוני מהפתרון לניסיונות לכרסם בשלטון החוק ובערכים הדמוקרטיים. היא המגן האחרון שלנו מפני שחיקה דמוקרטית מסוכנת. כל ניסיון להחליש אותה, להטיל דופי במניעיה או לערער את סמכותה, הוא פגיעה ישירה ביסודותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, השומרת על חוק ועל זכויות אדם. תמיכה ביועצת משפטית לממשלה חזקה ועצמאית היא תמיכה בעתיד של כולנו.