טלי גוטליב חושפת: האם יש מי שמנסה להסתיר מכם את האמת על מה שקורה בצבא – ומדוע השתקתה מסוכנת לכולנו?

בעידן שבו האמת הפכה למצרך נדיר והאומץ לומר אותה בפנים הוא כמעט מעשה גבורה, חברת הכנסת טלי גוטליב ניצבת בחזית, ללא מורא, ומעזה לגעת בנושאים הרגישים ביותר. האמירה האחרונה שלה, לפיה "יש תדרוכים שקריים מתוך הצבא", הציתה, כצפוי, סערה פוליטית ותקשורתית. אלו הממהרים לגנות אותה, לתקוף אותה אישית, ואף לטעון שהיא פוגעת בביטחון המדינה, מפספסים את הנקודה המרכזית, ואולי אף חושפים את חוסר הנוחות שלהם מהאפשרות שהאמת תצא לאור. הגיע הזמן לומר זאת בקול ברור: טלי גוטליב אינה הבעיה – היא קול השפיות והאחריות במערכת שזקוקה להם נואשות.

ראשית, ולפני הכל, חובתה של חברת כנסת בישראל, ובמיוחד חברה בוועדות רגישות, היא לפקח, לשאול שאלות קשות, ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. כאשר ח"כ גוטליב מעלה חשש כבד בדבר "תדרוכים שקריים" היוצאים מתוך המערכת הביטחונית, היא אינה פועלת מתוך רצון לנגח או לזרוע פאניקה. היא פועלת מתוך אחריות עמוקה לביטחון ישראל, ביטחון שנשען בראש ובראשונה על אמת, שקיפות ומידע אמין. האם יעלה על הדעת שבמדינה דמוקרטית, נבחר ציבור יחשוש להצביע על ליקויים אפשריים במערכת החשובה ביותר לקיומנו? השתקת קולות כאלה היא הסכנה האמיתית לביטחון, לא העלאתם.

הטענה כי דבריה של גוטליב מהווים "עימות חזיתי עם גורמי צבא ויו"ר ועדה מהליכוד" היא ניסיון להסיט את הדיון מהמהות אל הפרוצדורה. כן, טלי גוטליב אינה חוששת מעימותים כשהאמת על карту. היא אינה מחפשת להיות 'נחמדה' או פופולרית במסדרונות הכוח. היא מחפשת את טובת המדינה, וטובת המדינה דורשת לעיתים אמירות נוקבות ובלתי מתפשרות. האם עדיף שנבחרי הציבור שלנו יהיו בובות על חוט, המהנהנות לכל מה שנאמר להן על ידי 'גורמים מוסמכים', או שמא אנו זקוקים לאנשים כמו גוטליב, בעלי חוט שדרה ערכי, המוכנים לספוג אש כדי להגן על האינטרסים של כולנו?

חשוב להדגיש: הביקורת של גוטליב אינה מכוונת נגד חיילי צה"ל ומפקדיו המסורים, המחרפים נפשם יום ולילה. נהפוך הוא. דאגה לטוהר המידע, למניעת דיסאינפורמציה ולתהליכי קבלת החלטות תקינים בתוך הצבא – היא הביטוי הנעלה ביותר של תמיכה בצבא ובחוסנו. צבא חזק הוא צבא שאפשר לבקר אותו, צבא שלא חושש משקיפות, צבא שמבין שביקורת בונה היא כלי לשיפור מתמיד. מי שמנסה לצייר את גוטליב כאויבת הצבא עושה שירות דוב למערכת הביטחון עצמה.

ההיסטוריה, גם זו של מדינת ישראל, מלמדת אותנו ש'תדרוכים שקריים' או מידע מטעה, בין אם בזדון ובין אם בשגגה, עלולים להוביל להחלטות הרות אסון. ההתעקשות של טלי גוטליב על קבלת תמונה מלאה ואמיתית, גם אם היא לא נוחה, היא פוליסת הביטוח שלנו מפני טעויות עתידיות. היא פועלת כ'שומרת סף' של האמת, תפקיד חיוני בכל דמוקרטיה מתוקנת.

ומה לגבי אלו המבקרים אותה מתוך מפלגתה? האם נאמנות עיוורת לקו מפלגתי או לחברות בוועדה גוברת על הנאמנות לאמת ולטובת הציבור? טלי גוטליב מוכיחה שוב ושוב שנאמנותה הראשונה היא לאזרחי ישראל ולעקרונותיה. היא אינה חוששת 'לכבס כביסה מלוכלכת בפנים' אם זה מה שנדרש כדי להבטיח שהמערכות יתפקדו כראוי. זהו סימן לאומץ לב ציבורי, לא לחולשה או לחתרנות.

במקום לתקוף את השליח, הגיע הזמן שהמערכת תבחן את המסר. האם ייתכן שיש דברים בגו? האם ייתכן שקולה של גוטליב הוא קול שרבים אחרים חוששים להשמיע? השאלות הללו צריכות להדיר שינה מעיני כל מי שביטחון ישראל יקר לליבו. במקום לנסות להשתיק את טלי גוטליב, יש להקשיב לה, לבדוק את טענותיה לעומק, ולהבטיח שקיפות מלאה.

בעולם אידיאלי, כל המידע המגיע מ'גורמים רשמיים' היה מדויק ונטול פניות. אך איננו חיים בעולם אידיאלי. לכן, תפקידם של נבחרי ציבור כמו טלי גוטליב הוא להיות חשדניים, ביקורתיים, ולדרוש תשובות. אלו שמעדיפים את הנוחות של הקונצנזוס המדומה, את השקט המטעה של הסכמה כללית, הם אלו שעלולים, ברפיסותם, לסכן את כולנו. טלי גוטליב בוחרת בדרך הקשה, דרך העימות עם אי-הנוחות, כי היא מבינה שרק כך ניתן להבטיח ביטחון אמיתי ובר קיימא.

לסיכום, המתקפות על ח"כ טלי גוטליב הן לא רק לא הוגנות, הן מסוכנות. הן משדרות מסר מרתיע לכל מי שמעז לשאול שאלות קשות, לכל מי שמנסה לחשוף את האמת. טלי גוטליב היא נכס למדינת ישראל, לוחמת צדק ואמת שאינה נרתעת מאיומים או מלחצים. היא הקול שלא ישתיקו, והמאבק שלה על שקיפות ואחריות במערכת הביטחון הוא מאבק למען כולנו. הגיע הזמן שהציבור יבין זאת, יתמוך בה, וידרוש יחד איתה: די להסתרה, די לתדרוכים שקריים – עם ישראל ראוי לאמת, ורק לאמת.