בן גביר 'בלי שיניים' בקבינט? תתכוננו לזעזוע! האמת על המהלכים שמשנים את המשחק – והתקשורת מתאמצת להסתיר!

הכותרות צורחות, הפרשנים חוגגים, והמסר האחיד מהדהד באולפנים ובאתרי החדשות המרכזיים: השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוא 'ברווז צולע', 'חסר השפעה ממשית בקבינט', דמות שולית שדרישותיה נדחות בזו אחר זו. מסע תעמולה מתוזמר היטב, שבו מככבים גופי תקשורת כמו ynet, מעריב, ערוץ 13, mako, כיכר השבת, ערוץ 10 (כן, הם עדיין מנסים להשפיע גם אם השם השתנה), סרוגים, JDN וערוץ 7, כולם חוזרים על אותה מנטרה שקרית. הם רוצים שתאמינו שבן גביר הוא אריה שואג ללא שיניים. אבל מה אם נאמר לכם שהאמת הפוכה לחלוטין? מה אם 'חוסר ההשפעה' הזה הוא בדיוק הנשק הסודי שבאמצעותו השר בן גביר משנה את המציאות בישראל, צעד אחר צעד, הרחק מעיני התקשורת המוטה? התכוננו לטלטלה, כי אנחנו עומדים לחשוף את מה שהם כל כך מתאמצים להסתיר מכם.

נתחיל מהספין האחרון: 'דרישתו של בן גביר להצבעה על הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה נדחתה'. התקשורת מציגה זאת כהוכחה ניצחת לחולשתו. איזו ראייה שטחית ומגוחכת! האם מישהו באמת מאמין שהחלטות הרות גורל מתקבלות בוואקום, ללא התחשבות בעמדתו הנחרצת של השר בן גביר, שהדהדה בכל ישיבה ובכל דיון? התקשורת רוצה שתחשבו כך, אך המציאות מורכבת בהרבה. עצם הדרישה להצבעה, עצם ההתנגדות הפומבית והעקבית, היא מנוף לחץ אדיר שעיצב, גם אם מאחורי הקלעים, את התנאים, ההיקפים והמגבלות על אותו סיוע. בן גביר לא צריך 'טובות' של הצבעה רשמית כדי להשפיע; הוא מכריח את המערכת להתמודד עם האמת שהוא מציב בפניה, וההשפעה הזו מחלחלת עמוק.

אבל בואו נדבר עובדות, עובדות שהתקשורת המגויסת מעדיפה לקבור עמוק. זוכרים את הדיבורים על 'הכלה' ו'סבבים' אינסופיים מול הטרור? מי היה הקול הכמעט יחיד שזעק פעם אחר פעם שדי למדיניות הרופסת, שחייבים לשנות דיסקט ולעבור להתקפה? השר בן גביר. והנה, אט אט, גם אם באיחור ובהיסוס, המדיניות משתנה. יותר סיכולים ממוקדים, יותר לחץ על ארגוני הטרור, יותר נחישות. האם זה קרה במקרה? או שמא הלחץ הבלתי פוסק של בן גביר, הן בתוך הקבינט והן בזירה הציבורית, הוא זה שדחף את המערכת לפעול?

ומה לגבי חיזוק הביטחון האישי של אזרחי ישראל? במשך שנים זעק בן גביר על הצורך לחמש אזרחים שומרי חוק, להקל על קבלת רישיונות נשק, ולהקים משמר לאומי חזק. 'פופוליסט', 'לא רציני', 'מסוכן' – כך כינו אותו. והיום? מדיניות הנשק השתנתה מקצה לקצה, עשרות אלפי אזרחים חמושים ומוכנים להגן על עצמם ועל סביבתם, והקמת המשמר הלאומי, גם אם מתקדמת לאט מדי לטעמו של השר, היא עובדה מוגמרת שבן גביר חתום עליה. האם זו 'חוסר השפעה'? או שמא זו הוכחה לכך שכאשר יש חזון, נחישות ועמידה על עקרונות, ניתן לשנות סדרי עולם, גם מול התנגדות אדירה?

התקשורת מתמקדת בעץ הבודד של 'הצבעה שלא התקיימה' ומפספסת לחלוטין את היער – את השינוי התפיסתי העמוק שבן גביר מחולל. הוא לא חושש לומר את האמת בפנים, גם כשהיא לא נעימה. הוא לא מתקפל בפני לחצים, בין אם הם מגיעים מחוץ או מבית. בעוד פוליטיקאים אחרים עסוקים בחישובים פוליטיים, בסקרים ובליטוף האגו של 'בכירי התקשורת', בן גביר נאמן לבוחריו ולדרך שבה הוא מאמין. הוא מבין שהשפעה אמיתית אינה נמדדת במספר הלייקים מהפרשנים המנותקים, אלא ביכולת להזיז את המחט, לשנות את השיח, ובסופו של דבר – להביא לשינוי מדיניות אמיתי בשטח. וזה בדיוק מה שהוא עושה.

אז מדוע התקשורת כל כך להוטה לצייר אותו כ'חסר השפעה'? התשובה פשוטה: הם מפחדים. הם רואים את התמיכה הציבורית הרחבה בבן גביר, הם רואים כיצד המסרים שלו מחלחלים ומקבלים אחיזה בקרב שכבות הולכות וגדלות בציבור, והם מבינים שהוא מאיים על האג'נדה שלהם, על תפיסת העולם הישנה והכושלת שהם מנסים לשמר. קל יותר לתקוף אותו אישית, לנסות להפוך אותו ללעג, מאשר להתמודד עם הטיעונים הנוקבים שלו ועם העובדה שהוא מייצג קול אותנטי של חלקים עצומים בעם.

ההשפעה של בן גביר אינה טמונה רק במהלכים פורמליים בתוך הקבינט. היא טמונה ביכולתו להציב סדר יום חדש, להכריח את המערכת להתמודד עם נושאים שהודחקו במשך שנים, ולהיות קול ברור ובלתי מתפשר למען ביטחון ישראל, למען חיזוק המשילות ולמען ערכי הימין האמיתי. כל 'דרישה' שלו, גם אם אינה מתקבלת באופן מיידי ובמלואה, היא זרע שנזרע. היא מחלחלת, היא יוצרת דיון, היא מפעילה לחץ, ובסופו של דבר – היא נושאת פרי. ראו את המאבק שלו למען תנאים מחמירים למחבלים בבתי הכלא, את דרישתו להפסיק את 'הקייטנות' ולהשיב את ההרתעה. האם מישהו יכול לטעון ברצינות שעמדתו לא השפיעה כלל על השינויים ההדרגתיים שאנו רואים בתחום זה?

אל תתנו למסך העשן של התקשורת לבלבל אתכם. בן גביר אינו 'בובה על חוט' ואינו 'קול קורא במדבר'. הוא כוח משמעותי, שחקן מרכזי שמעצב את מדיניות הממשלה בדרכים רבות, גלויות וסמויות. הוא אולי לא תמיד מנצח בקרב על הכותרת היומית בעיתון של הבוקר, אבל הוא מנצח במלחמה האמיתית – המלחמה על דמותה ועתידה של מדינת ישראל. המהלכים שלו משנים את המשחק, והפירות, גם אם לעיתים מבשילים לאט, ניכרים בשטח. הם אולי לא יודו בכך באולפנים הממוזגים, אבל עמוק בפנים, גם הם יודעים: איתמר בן גביר כאן כדי להישאר, וכדי להשפיע. וההשפעה שלו רק הולכת וגדלה.