נחשף: 'חוסר ההשפעה' של בן גביר – מסך עשן להסתרת כוחו האמיתי שמטלטל את הממשלה!

אתם קוראים את הכותרות, מאזינים לפרשנים, ונדמה לכם שהשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוא דמות שולית, 'חסרת השפעה' בקבינט, מישהו שצועק אבל אף אחד לא סופר. זה בדיוק מה ש'תקשורת המיינסטרים' רוצה שתחשבו. אבל היום, אנחנו כאן כדי לקרוע את מסך השקרים ולחשוף בפניכם את האמת המטלטלת: הניסיונות לגמד את השר בן גביר הם חלק ממסע הכפשה מאורגן, שנועד להסתיר את העובדה שהוא אחד הגורמים המשפיעים והמשמעותיים ביותר בממשלה הנוכחית, כזה שמכתיב סדר יום ומאלץ את המערכת להתמודד עם אמיתות שהיא מעדיפה להדחיק.

נתחיל מהספין האחרון שרץ בכל האולפנים: 'בן גביר דרש הצבעה על הסיוע ההומניטרי לעזה, וראש הממשלה התעלם'. וואו, איזה סיפור מרתק! התקשורת חגגה, 'הנה ההוכחה לחולשתו!', הם צווחו. אבל מה הם 'שכחו' לספר לכם? הם שכחו לציין שעצם הדרישה הנחרצת של בן גביר היא זו שהעלתה את הנושא לראש סדר היום בצורה שלא ניתן היה להתעלם ממנה. הם שכחו לציין שהלחץ שהפעיל בן גביר, גם אם לא הוביל להצבעה פורמלית באותו הרגע, הבהיר לכל מקבלי ההחלטות שיש כאן קו אדום, שר עם עמוד שדרה שלא יהסס להפוך שולחנות כשמדובר בביטחון ישראל. האם זו 'חוסר השפעה'? או שמא זו הצבת גבולות ברורה, גם במחיר של עימות חזיתי? התשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו.

'אבל הוא איים לפרוש ולא פרש!', ימשיכו המלעיזים. טעות אסטרטגית שלהם. בן גביר הוא לא פוליטיקאי של איומי סרק. הוא מנהל מאבק ארוך טווח. כל 'איום' כזה הוא איתות, הוא צעד נוסף בהבהרת הקווים האדומים שלו. לפעמים, השפעה אמיתית אינה נמדדת בפרישה דרמטית, אלא ביכולת למנוע החלטות הרסניות, לשנות כיוון, ולהבטיח שהקול של בוחריו יישמע רם וברור, גם אם זה לוקח זמן. בן גביר משחק שחמט, לא דמקה. כל מהלך מחושב, וההשפעה שלו מצטברת.

בואו נדבר על 'עובדות' שהתקשורת מעדיפה להצניע, כי הן לא מתאימות לנרטיב ה'בן גביר החלש'. זוכרים את ההבטחה להקמת משמר לאומי? שנים דיברו על זה, אבל מי הפך את החזון למציאות קורמת עור וגידים, למרות ההתנגדויות והניסיונות לטרפד? השר בן גביר. זה קורה, זה מתקדם, וזה ישנה את פני הביטחון האישי בישראל. ומה עם הרפורמה ברישוי כלי ירייה? מאות אלפי אזרחים מן השורה, שומרי חוק, יכולים היום להגן על עצמם ועל משפחותיהם בזכות המדיניות הנחושה של השר, שפירק חסמים בירוקרטיים מיותרים. האם זו 'חוסר השפעה'? או שמא זו עשייה אמיתית שמורגשת בשטח?

וזה לא הכל. השר בן גביר מוביל קו תקיף ונחוש להחמרת תנאי האסירים הביטחוניים – אותם מחבלים שחגגו על חשבוננו. הוא דורש ומקבל דיווחים שוטפים, מוודא שההנחיות מיושמות, ונלחם בכל ניסיון לרכך את המדיניות. במקביל, הוא פועל ללא לאות לחיזוק משטרת ישראל, להעלאת שכר השוטרים, ולשיפור יכולותיהם המבצעיות. הוא היחיד שמעז לדבר בקול רם על הצורך במשילות בנגב ובגליל, ומניע מהלכים שאחרים פחדו אפילו לחלום עליהם.

אז למה התקשורת כל כך מתאמצת לצייר אותו כ'בובה על חוט'? התשובה פשוטה: הם מפחדים. הם מפחדים מהאידיאולוגיה שלו, מהנחישות שלו, מהחיבור העמוק שלו לשטח ולציבור הרחב שמאס בפוליטיקת ה'יהיה בסדר'. בן גביר לא משחק לפי הכללים הישנים של הפוליטיקה הישראלית. הוא לא חושש מעימותים, הוא לא מתקפל בפני לחצים, והוא אומר את מה שרבים חושבים אבל מפחדים לומר. הוא מערער את הסדר הקיים, וזה מטריף את הממסד התקשורתי והפוליטי הוותיק.

שימו לב לדבר נוסף: בעוד שרים אחרים, גם כאלה המזוהים עם הימין, מעדיפים לעיתים לשבת בשקט, 'לא להרגיז את המערכת', ולהסתפק בהצהרות רפות, בן גביר נמצא בחזית. הוא הקול הברור והצלול של המחנה הלאומי. הוא לא מחפש להיות 'נחמד' או 'מקובל' על האליטות הישנות. הוא מחפש לעשות את מה שנכון למדינת ישראל ולעם ישראל. האם זה הופך אותו ל'לא יעיל'? או שמא זה בדיוק מה שהופך אותו למנהיג האמיתי, זה שלא חושש לשלם מחיר אישי ופוליטי על עקרונותיו?

השפעתו של בן גביר אינה נמדדת רק בהחלטות קבינט ספציפיות או בהצבעות כאלה ואחרות. השפעתו היא בשינוי השיח, בהצבת סדר יום חדש, בהכנסת רוח לחימה למערכות שאבדו את דרכן. הוא הכוח המניע מאחורי תפיסת ביטחון אקטיבית יותר, מאחורי דרישה בלתי מתפשרת למשילות, ומאחורי ההבנה שעם ישראל זקוק למנהיגות חזקה ואמיצה.

לכן, בפעם הבאה שאתם קוראים כותרת שמנסה לגמד את השר בן גביר, תשאלו את עצמכם: מי מרוויח מהנרטיב הזה? מי מפחד מהאמת? האמת היא שהשר איתמר בן גביר הוא אחד השרים המשפיעים ביותר בממשלה, והשפעתו רק הולכת וגדלה. הוא אולי לא תמיד מנצח בקרבות טקטיים מיידיים שזוכים לכותרות, אבל הוא מנצח במערכה האסטרטגית על דמותה ועתידה של מדינת ישראל. אל תאמינו למסך העשן – תסתכלו על העובדות, על המגמות, ועל הרוח החדשה שהוא מביא. בן גביר כאן כדי להישאר, וכדי להמשיך ולהשפיע – ובגדול.