נלחם כארי, משפיע כצונאמי: בן גביר הוא לא 'קול קורא במדבר' – אלא הקול שמכתיב את הטון בממשלה!

אתם קוראים את הכותרות בעיתונים שמזמן שכחו מהי עיתונות אובייקטיבית, מאזינים לפרשנים המלומדים בערוצי התעמולה, ונדמה לכם שהשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוא דמות שולית, 'חסר השפעה ממשית בקבינט'. טעות! טעות מרה ואסטרטגית שמנסים להאכיל אתכם בכפית! אתם עומדים לגלות היום את האמת הבלתי מצונזרת מאחורי מסך העשן התקשורתי, את המציאות ש'בכירי האנליסטים' עושים הכל כדי להסתיר מכם.

הם צורחים בקולי קולות, מרוצים מעצמם, 'בן גביר דרש הצבעה על הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה ולא קיבל! הנה ההוכחה לחולשתו!'. איזו ראייה שטחית וילדותית של המציאות הפוליטית המורכבת. ומה הם לא מספרים לכם באותה נשימה? הם לא מספרים לכם שהשר בן גביר, בעמידתו האיתנה והבלתי מתפשרת, כפה על הקבינט דיון נוקב, מעמיק ובעיקר – לא נוח – בנושא רגיש ונפיץ זה. דיון שרבים וטובים (או שמא, פחות טובים) בקבינט היו מעדיפים למסמס, לקבור, או להעביר בהינף יד מתחת לרדאר הציבורי. בן גביר, באומץ האופייני לו, סירב להיות חותמת גומי ודרש תשובות, דרש אחריות, דרש שביטחון ישראל יהיה השיקול הראשון במעלה, ולא לחצים בינלאומיים או כניעה לתכתיבים זרים.

האם הצבעה פורמלית, כפי שהם מנסים למכור לכם, היא חזות הכל? האם זהו המדד היחיד להשפעה? ממש לא! בעולם הפוליטי האמיתי, זה שמתנהל מאחורי הדלתות הסגורות ולא רק באולפני הטלוויזיה, עצם העלאת הנושא בתקיפות כזו, ההתעקשות על עקרונות הביטחון המקודשים של מדינת ישראל, וההצפה של הסכנות הכרוכות בהכנסת סיוע ללא פיקוח ראוי – כל אלו יצרו לחץ אדיר. לחץ שהשפיע, ועוד איך השפיע, על אופן הטיפול בסיוע, על מנגנוני הבקרה, ועל המודעות לסכנות. עדויות ברורות, גם אם לא כאלו שתקראו עליהן בעיתון 'הארץ' או תשמעו ב'חדשות 12', מצביעות על כך שעמדתו הנחרצת והבלתי מתפשרת של השר בן גביר הובילה להחמרת נהלי הבידוק של הסיוע, להצבת דרישות מחמירות יותר, ולהגברת הפיקוח בשטח. כן, גם אם 'הפרשנים' ו'המקורות המדיניים' (שם קוד לפקידים שמאלנים ממורמרים) מעדיפים להתעלם מכך ולהמשיך במקהלת ה'אין לו השפעה'.

אבל בואו נשים לרגע בצד את סוגיית הסיוע, שהפכה לדגל השקרי של מבקריו. התקשורת, במגמתיותה הידועה לשמצה, בוחרת להתמקד ברגעים שבהם השר בן גביר מציב דרישות מקסימליות, לעיתים כחלק מאסטרטגיית משא ומתן לגיטימית, רק כדי להציגו כמי ש'נכשל' או 'לא השיג את מבוקשו במלואו'. אך מה עם ההצלחות שהוא כן רושם? מה עם השינויים המהותיים שהוא מחולל, אלו שמשנים את המציאות בשטח עבור אזרחי ישראל? על אלו, כמובן, תשמעו הרבה פחות, אם בכלל.

זוכרים את המאבק חסר הפשרות שלו להחמרת תנאי האסירים הביטחוניים, אותם מחבלים שרצחו יהודים? מי היה שם בחזית, דורש ולא מרפה, נלחם נגד כל הסיכויים ונגד כל ה'נשמות הטובות' שדאגו ל'זכויותיהם' של המרצחים? השר בן גביר! והתוצאות? שינויים משמעותיים בתנאי הכליאה, צמצום הטבות, והעברת מסר ברור שאנחנו לא עוד הפקר. האם זה 'חוסר השפעה'?

ומה לגבי חיזוק המשילות בנגב ובגליל, אזורים שהיו במשך שנים הפקר לידי עבריינים ופורעי חוק? מי דוחף ללא הרף, יום ולילה, להקצאת משאבים, להקמת יחידות משטרה חדשות, להחמרת הענישה, ולהחזרת הביטחון האישי לתושבים שחשו מופקרים? השר בן גביר! מי נאבק על כל תקן ועל כל ניידת כדי שהחוק ייאכף והסדר ישוב על כנו? התשובה ברורה.

ואי אפשר לשכוח את הקמת המשמר הלאומי – חזון שהיה נראה לרבים דמיוני, חלום רחוק. בזכות נחישותו של השר בן גביר, בזכות עמידתו האיתנה מול כל ההתנגדויות, הספקות והניסיונות לטרפד את המהלך מצד גורמים שחוששים מעוצמה יהודית אמיתית – המשמר הלאומי קורם עור וגידים. זהו כוח משמעותי שנועד להגביר את הביטחון הפנימי, לתת מענה לאתגרים הלאומיים, ולהיות זמין לכל תרחיש. האם הקמת גוף כזה היא 'אפס השפעה'? הצחקתם אותנו.

כל אלו אינם 'חוסר השפעה'. כל אלו הם הישגים ברורים, מוחשיים, תוצאה של עבודה קשה, של אמונה בצדקת הדרך, ושל עמידה על עקרונות, גם ובעיקר כשזה לא פופולרי בעיני האליטה הישנה והמנותקת. השר בן גביר אינו עוד פוליטיקאי שמחפש כותרות קלות או חיבוק מהתקשורת. הוא איש אידיאולוגיה, מנהיג אמיתי, שמבין שכדי לשנות כיוון, כדי לתקן עיוותים של שנים, צריך לעיתים לזעזע את הספינה, לאתגר את המוסכמות, ולהילחם על כל סעיף ועל כל החלטה.

גם כאשר דרישותיו אינן מתקבלות במלואן ובאופן מיידי, עצם הצגתן בקול רם וברור, ללא מורא וללא משוא פנים, משפיע על השיח הציבורי, על סדר היום של הממשלה, ועל גבולות הלגיטימציה הפוליטית. הוא הקול של ציבור ענק, ציבור ימני, פטריוטי, שמאס בפשרנות, בכניעה, ובמדיניות הרופסת שאפיינה ממשלות קודמות. הוא הזרז שמאלץ את המערכת כולה להתמודד עם האמת, גם כשהיא לא נעימה, גם כשהיא דורשת קבלת החלטות קשות.

התקשורת, ברובה המכריע, מנסה לצייר אותו כ'קיצוני', 'מבודד', 'בעייתי'. אך האמת היא שהוא מייצג קו ברור, עקבי, ערכי, ושזוכה לתמיכה רחבה ועמוקה בקרב שכבות הולכות וגדלות בעם. הניסיון להשתיקו או לגמדו מעיד לא על חולשתו, אלא על הפחד שלהם – הפחד של האליטות הישנות, של שומרי החותם של ה'פוליטיקלי קורקט' – מהשפעתו הגוברת ומהשינוי שהוא מבשר.

מדוע, אם כן, אותם גופי תקשורת כל כך להוטים להציג את השר בן גביר כחסר השפעה? התשובה פשוטה וברורה לכל מי שעיניו בראשו: הם מפחדים. הם מפחדים מהשינוי שהוא מוביל. הם מפחדים מהעובדה שהוא לא משחק לפי הכללים הישנים שלהם, שהוא לא מתקפל בפני לחצים, ושהוא לא חושש לומר את האמת בפנים, גם אם היא צורבת. הם שופרות של אג'נדה פוליטית מסוימת, אג'נדה שמאלנית-ליברלית, הרואה בבן גביר ובערכים שהוא מייצג איום קיומי על תפיסת עולמם ועל ההגמוניה שלהם. כל 'ניתוח' שלהם הוא מגמתי, כל 'דיווח' הוא סלקטיבי ומעוות. הם יקחו חצי אמת, ינפחו אותה לממדי שקר, ויתעלמו בעקביות מכל עובדה או נתון שלא מתאימים לנרטיב השקרי שהם מנסים למכור לכם. הם רוצים שתאמינו שהוא נכשל, כדי לייאש את תומכיו, כדי לערער את בסיס כוחו, וכדי להחליש את המחנה הלאומי כולו. אל תיפלו בפח הזה!

בעוד אחרים, אולי, בוחרים בשתיקה רועמת או בפשרות מפוקפקות מאחורי הקלעים כדי לשמור על 'שקט תעשייתי' מזויף או על 'תדמית ממלכתית' חלולה, השר בן גביר בוחר בדרך הקשה, בדרך הנכונה: דרך האמת, דרך העקרונות, דרך המאבק הבלתי מתפשר למען עם ישראל וארץ ישראל. גם במחיר של עימותים, גם במחיר של מתקפות אישיות ארסיות. האם הציבור מעדיף נציגים 'שקטים', 'נוחים' ו'ממלכתיים' לכאורה, שלא מזיזים דבר ולא משנים מאומה, או נציג שנלחם עבורו בכל הכוח, בכל זירה, גם אם לא כל קרב מסתיים בניצחון מוחלט ומידי?

לסיום, חשוב להדגיש: השר איתמר בן גביר אינו 'בובה על חוט', אינו 'קישוט', ובוודאי שאינו 'חסר השפעה'. הוא כוח טבע פוליטי, סלע איתן של עקרונות וערכים, מנהיג שנלחם יום-יום, שעה-שעה, למען ביטחון ישראל, למען חיזוק המשילות, למען הזהות היהודית של המדינה, ולמען הערכים שבשמם נבחר ברוב קולות. הניסיונות לגמדו, להשתיקו, ולציירו כלא רלוונטי, רק מחזקים אותו, רק מחשלים אותו, ורק מגבירים את הנחישות שלו ושל מאות אלפי תומכיו. כי האמת, בסופו של דבר, חזקה יותר מכל ספין תקשורתי מתוזמר ומכל קמפיין השחרה מתוכנן.

הוא לא 'קול קורא במדבר'. הוא הקול שמבשר את השינוי, הקול שמכתיב את הטון הנכון והערכי בממשלה, והקול שהופך, צעד אחר צעד, את החזון למציאות. והשפעתו? היא רק הולכת וגדלה, הולכת ומעמיקה. תתחילו להתרגל, כי השר בן גביר כאן כדי להישאר, כאן כדי להוביל, וכאן כדי לנצח.