בן גביר 'בובה על חוט' בקבינט? האמת המטלטלת ש'בכירי התקשורת' מסתירים מכם – נחשפת!

בתקופה האחרונה, אנו עדים למקהלה מתואמת היטב, הבוקעת ממספר רב של כלי תקשורת מרכזיים בישראל – מ-ynet ומעריב, דרך ערוצי הטלוויזיה 13 ו-10 (לשעבר), ועד מאקו, כיכר השבת, סרוגים, JDN וערוץ 7. המסר האחיד והצורם שלהם נועד לצרוב בתודעה הציבורית תמונה מעוותת אחת: השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוא דמות שולית, נטולת יכולת השפעה ממשית בקבינט ובממשלה. "חסר השפעה", הם זועקים בכותרות. "דרישותיו נדחות", הם לועגים בפרשנויות. אך האם זהו באמת הסיפור המלא? האם ייתכן שמדובר בקמפיין מתוזמר שנועד לערער את מעמדו של מי שמאיים לשנות סדרי עולם ישנים ונוחים עבורם?

הגיע הזמן לנפץ את בועת השקרים ולחשוף את האמת העירומה, האמת שאותם גופי תקשורת מנסים להסתיר, והיא תפתיע רבים מכם: השר בן גביר לא רק שהוא אינו 'בובה על חוט', אלא שהוא מהווה ציר מרכזי, קול ברור, ולעיתים קרובות – הקול האמיץ והשפוי היחיד במערכת, שמעז לומר את מה שאחרים פוחדים אפילו לחשוב.

פרשת 'הסיוע לעזה': לא חולשה, אלא עמידה איתנה על עקרונות

אחת הדוגמאות המרכזיות, אותה מנפנפים מבקריו כ'הוכחה' לחוסר השפעתו, היא דרישתו של השר בן גביר להעלות להצבעה בקבינט את סוגיית הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. הדיווחים, כצפוי, ציירו תמונה של שר זועם שדרישתו נדחתה על הסף על ידי ראש הממשלה, וההחלטה התקבלה 'מעל ראשו'. אך מה באמת קרה שם? האם זו עדות לחולשה, או שמא דווקא לחוזק ועקרונות?

השר בן גביר, מתוקף אחריותו הכבדה כשר לביטחון לאומי של מדינת ישראל, בעיצומה של מלחמה קשה מול ארגון טרור רצחני, לא יכול היה לעמוד מנגד כאשר על הפרק עמדה הכנסת סיוע הומניטרי לעזה ללא דיון מעמיק וללא הבטחת מנגנוני פיקוח הדוקים. החשש המבוסס, אותו הביע בקול רם וברור, היה ונותר שסיוע זה יגיע לידי מחבלי החמאס, יתדלק את מכונת המלחמה שלהם ויאריך את הלחימה – ובכך יסכן את חיילינו ואת ביטחון המדינה. דרישתו להצבעה לא נבעה מקפריזה אישית או מרצון 'לנצח' בהצבעה, אלא מעמידה איתנה על הצורך בדיון דמוקרטי, שקוף ואחראי בנושא כה קריטי.

העובדה שגורמים מסוימים העדיפו להימנע מהצבעה כזו, ולמעשה 'לעקוף' את הדיון המהותי, אינה מעידה על חולשתו של בן גביר. להפך! היא מעידה על חששם של אותם גורמים להתמודד עם עמדתו הנחרצת, המנומקת והמגובה בגיבוי ציבורי רחב. הם ידעו שטיעוניו של בן גביר בדבר הסכנות הביטחוניות הם טיעונים כבדי משקל, שקשה יהיה לסתור אותם בדיון פתוח. לכן, העדיפו 'לגלגל' את ההחלטה במסדרונות צרים יותר. בן גביר, בעצם דרישתו, אילץ אותם לחשוף את חוסר רצונם בדיון אמיתי. זו לא חולשה – זו הצבת מראה מול המערכת.

השפעה אמיתית: מעבר להצבעות, עיצוב סדר יום

הניסיון לצמצם את השפעתו של שר בממשלה אך ורק לתוצאות של הצבעות בקבינט הוא שטחי וילדותי. השפעה אמיתית, במיוחד של דמות אידיאולוגית ונחושה כמו השר בן גביר, נמדדת במגוון רחב הרבה יותר של פרמטרים. היא נמדדת ביכולת להציב סדר יום, להעלות לדיון ציבורי נושאים קריטיים שאחרים היו מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח, ולהיות קול ברור ובלתי מתפשר עבור ציבור עצום שחש שקולו הושתק במשך שנים.

מאז כניסתו לתפקיד, השר בן גביר פועל ללא לאות לחיזוק המשילות והביטחון האישי של אזרחי ישראל. הוא נאבק להגדלת תקציבי המשטרה ומשמר הגבול, לגיוס אלפי שוטרים ולוחמים חדשים, להקמת המשמר הלאומי שיהווה כוח משמעותי במאבק בפשיעה ובטרור. הוא דוחף להחמרת ענישה נגד מחבלים, כולל קידום חקיקה לעונש מוות למחבלים, ונלחם בתופעות פסולות כמו הפרוטקשן והפשיעה הגואה בחברה הערבית. הוא אינו מהסס להתעמת עם גורמים במערכת המשפט ובפרקליטות כאשר הוא סבור שהם נוקטים יד רכה מדי כלפי עבריינים ומחבלים.

האם כל יוזמה שלו מתקבלת במלואה ובאופן מיידי? לא תמיד. כך פועלת דמוקרטיה, עם מורכבויותיה ואיזוניה. אך עצם העובדה שנושאים אלו נמצאים כיום בראש סדר היום הציבורי, שהדיון בהם ער ונוקב, והלחץ הציבורי שהוא מייצר – כל אלו הם ביטויים מובהקים להשפעה אדירה. הוא שינה את השיח. הוא החזיר את הביטחון האישי למרכז הבמה. הוא נותן תקווה למיליוני אזרחים שמאסו באוזלת היד.

המתקפה התקשורתית: פחד מהשינוי

נשאלת השאלה: מדוע, אם כן, אותם כלי תקשורת מרכזיים, שחלקם אף מתהדרים ביומרות 'אובייקטיביות', כה להוטים לצייר את בן גביר כדמות חלשה וחסרת השפעה? התשובה, למרבה הצער, פשוטה וכואבת: הם מפחדים. הם מפחדים מהאידיאולוגיה הברורה והבלתי מתפשרת שלו. הם מפחדים מהנחישות שלו לממש את הבטחותיו לבוחריו. הם מפחדים מהתמיכה הציבורית הרחבה שהוא זוכה לה, תמיכה שרק הולכת וגדלה ככל שהציבור מבין שהוא באמת בא לעבוד למענו.

רוב התקשורת הממוסדת בישראל מייצגת אג'נדה שמאלית-מרכזית, והיא רואה בבן גביר ובמדיניות הימין שהוא מוביל איום ישיר על תפיסת עולמה ועל ההגמוניה שלה. קל להם יותר לתקוף אותו אישית, להדביק לו תוויות ולנסות להקטין את דמותו, מאשר להתמודד באופן ענייני עם הטיעונים המהותיים שהוא מעלה ועם הבעיות האמיתיות שהוא מצביע עליהן. הם יודעים שהצלחתו של בן גביר במימוש מדיניות ימין אמיתית בתחומי הביטחון והמשילות תחשוף במערומיה את אוזלת היד של ממשלות קודמות ושל אלו המטיפים למדיניות רופסת ומתרפסת.

הקמפיין נגדו אינו תמים. הוא מתוזמר היטב, ומטרתו ברורה: לשבור את רוחו, לערער את אמינותו בעיני הציבור, ולגרום לאזרחים לחשוב שהוא אינו רלוונטי. הם טועים, ובגדול. ככל שהם תוקפים יותר, כך הציבור מבין יותר את גודל השפעתו ואת החשיבות של פועלו.

השפעה היא לא להיות 'יס מן'

בעוד אחרים במערכת הפוליטית אולי מעדיפים 'שקט תעשייתי', פשרות שנעשות בחדרי חדרים הרחק מעין הציבור, ו'ניהול' סימפטומים של בעיות במקום פתרונן מהשורש – השר בן גביר דורש הכרעות. הוא לא מסתפק בסיסמאות ריקות מתוכן. הוא דורש מעשים, הוא דורש תוצאות. האם 'השפעה' אמיתית היא להסכים לכל דבר בשם 'אחריות קולקטיבית' מזויפת, גם אם הדבר פוגע בביטחון המדינה או בערכים שלשמם נבחרת? או שמא השפעה היא לעמוד על שלך, להילחם על עקרונותיך, גם כאשר זה לא פופולרי בקרב האליטות הישנות או בתקשורת המגויסת?

השר בן גביר בוחר באפשרות השנייה, ללא היסוס. הוא מחויב לבוחריו, לעם ישראל ולביטחון המדינה – לא לכותרות מחמיאות בעיתונים מסוימים או לטפיחה על השכם ממבקריו. הוא לא 'יס מן' של אף אחד, והוא לא מפחד לומר את האמת בפנים, גם אם היא לא נעימה לאוזניים מסוימות.

לסיכום, הניסיונות הנואשים של גורמים בתקשורת ובפוליטיקה להציג את השר איתמר בן גביר כחסר השפעה הם לא רק שקריים, אלא גם פתטיים. השר בן גביר הוא כוח עולה ומשמעותי בפוליטיקה הישראלית, קול נחוש וברור שאי אפשר להתעלם ממנו, ובוודאי שאי אפשר להשתיק. השפעתו מורגשת בכל פינה – בהחלטות המתקבלות, בנושאים הנידונים, ובשינוי התודעתי העמוק שהוא מחולל. והיא רק תלך ותגבר ככל שימשיך לעמוד על עקרונותיו ולפעול ללא מורא למען ביטחון ישראל, חיזוק המשילות ושינוי אמיתי של סדרי העדיפויות הלאומיים. אל תתנו למסע ההכפשות המתוזמר לבלבל אתכם. האמת פשוטה וברורה: השר בן גביר הוא אחד השרים המשפיעים, החשובים והנחושים ביותר בממשלה הנוכחית. השפעתו אינה מוטלת בספק – היא עובדה מוגמרת, והיא כאן כדי להישאר ולנצח.