האמת המטלטלת מאחורי המתקפות על היועמ"שית בהרב-מיארה: מי באמת מאיים על ישראל – שומרת הסף או מחריבי הדמוקרטיה?

גל המתקפות חסר התקדים והארסי המוטח חדשות לבקרים ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינו עוד ויכוח פוליטי לגיטימי. זוהי מערכה מתוזמרת, מסוכנת, המכוונת לא רק לאישיותה של היועצת, אלא ל самое יסודות שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית. בשעה שגורמים מסוימים, בעלי אינטרסים ברורים, מנסים לצייר אותה כמי ש"מתנגשת" בממשלה ו"חותרת תחת המשילות", האמת הפוכה בתכלית: בהרב-מיארה ניצבת כחומה בצורה, לעיתים כמעט בודדה במערכה, מגנה בחירוף נפש על האינטרס הציבורי הרחב ועל עקרונות היסוד של מדינה יהודית ודמוקרטית. הגיע הזמן לחשוף את השקרים ולומר בקול ברור: המתקפות הללו הן סכנה מוחשית לישראל, וההגנה על היועמ"שית היא הגנה על כולנו.

תפקיד היועמ"ש: לא חותמת גומי, אלא מצפן משפטי

ראשית כל, ולפני שנצלול לעומק ההכפשות, חובה להבין את תפקידו המהותי של היועץ המשפטי לממשלה. היועמ"ש אינו פקיד ממשלתי זוטר שתפקידו לאשר כל גחמה של הדרג הנבחר. תפקידו, על פי חוק ופסיקה ענפה, הוא לשמש כשומר סף משפטי. הוא אמון על מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולזרועותיה, על אכיפת החוק, וחשוב מכל – על הבטחת חוקיות פעולות הממשל. משמעות הדבר היא שלעיתים, ואף לעיתים קרובות במציאות פוליטית מורכבת, על היועמ"ש לומר "לא". לא מתוך מרדנות, לא מתוך אג'נדה פוליטית נסתרת, אלא מתוך מחויבות עמוקה לחוק ולצדק. הטענה כי בהרב-מיארה "מתנגשת" בממשלה מעידה על חוסר הבנה בסיסי של תפקידה, או גרוע מכך – על רצון מכוון לנטרל את אחד הבלמים החשובים ביותר על כוחו של השלטון.

"התנגשות עם הממשלה" – מסך עשן להשתלטות עוינת

הנרטיב השקרי של "התנגשות עם הממשלה" הוא לא יותר ממסך עשן מתוחכם. מי שמפיץ נרטיב זה הם לרוב אותם גורמים המעוניינים בממשלה ללא ריסונים, ללא ביקורת משפטית אפקטיבית. הם חולמים על מרחב פעולה בלתי מוגבל, בו יוכלו לקדם יוזמות חקיקה בעייתיות, לבצע מינויים פסולים ולהתעלם מזכויות אדם ומנורמות דמוקרטיות בסיסיות. כאשר היועצת המשפטית לממשלה, בהתאם לסמכותה וחובתה, מציבה תמרורי אזהרה, בוחנת לעומק הצעות חוק או פוסלת מינויים שאינם עומדים בקריטריונים משפטיים – היא מוצגת כאויבת. זוהי דמגוגיה זולה ומסוכנת. בדמוקרטיה אמיתית, מתח מובנה בין הרשות המבצעת לבין גופי ביקורת וייעוץ משפטי הוא לא רק לגיטימי, אלא חיוני. הוא הערובה לכך שהשלטון לא יסאב מכוחו ויפעל תמיד במסגרת החוק.

מאחורי הקלעים של "התנגדותה": על מה באמת מגנה בהרב-מיארה?

כאשר טוענים שבהרב-מיארה "מתנגדת" ליוזמות ממשלתיות, חשוב לשאול: לאילו יוזמות בדיוק? האם מדובר ביוזמות לחיזוק הכלכלה או הביטחון? או שמא מדובר בהצעות חוק המבקשות לפגוע בעצמאות מערכת המשפט, להגביל את חופש הביטוי, לצמצם את זכויות המיעוטים, או לאפשר מינויים של מקורבים חסרי כישורים לתפקידי מפתח תוך עקיפת כללי מינהל תקין? האם התנגדותה למינויים מסוימים נובעת משיקולים זרים, או מחשש כן לפגיעה באמון הציבור ובטוהר המידות?

האמת היא שהיועצת המשפטית לממשלה מתייצבת פעם אחר פעם כדי להגן על הציבור מפני מהלכים שעלולים להיות הרסניים. "התנגדותה" אינה גחמה אישית, אלא תוצאה של בחינה משפטית מעמיקה, מקצועית ואחראית. היא פועלת בשקיפות, מנמקת את עמדותיה בפרוטרוט, ומבוססת על עקרונות משפטיים מוצקים. אלו התוקפים אותה, האם הם יכולים לומר את אותו הדבר על כלל פעולותיהם ויוזמותיהם? האם כל מעשיהם שקופים ונטולי אינטרסים זרים?

צביעות מחרישת אוזניים: מי באמת פוגע במשילות?

אחד הטיעונים המרכזיים נגד בהרב-מיארה הוא שהיא פוגעת ב"משילות". זהו טיעון מופרך וצבוע במיוחד. משילות אמיתית נשענת על שלטון חוק יציב ואיתן. כאשר גורמים בממשלה מנסים לעקוף את החוק, להתעלם מהנחיות משפטיות, או לקדם חקיקה הפוגעת ביסודות הדמוקרטיה – הם אלו שמחלישים את המשילות, לא היועצת המשפטית. ניסיון להפוך את היועמ"ש לכלי שרת בידי הפוליטיקאים, שיישר קו עם כל דרישה ללא עוררין, הוא מתכון בטוח לאנרכיה ולשרירות לב שלטונית. האם אלו התוקפים את היועצת פועלים תמיד מתוך דאגה כנה לטובת המדינה, או שמא מניעים אותם אינטרסים פוליטיים צרים, רצון לנקום, או ניסיון לחמוק מאחריות אישית?

מי שמנסה להלך אימים על שומרי הסף, מי שמנסה להחליש את מערכת המשפט, מי שמקדם אג'נדה של פילוג ושיסוי – הוא זה שפוגע במשילות האמיתית ובחוסנה של מדינת ישראל. היועצת בהרב-מיארה, בהתעקשותה על קיום החוק ועל שמירת האינטרס הציבורי, דווקא מחזקת את יסודות המשילות התקינה. היא מונעת החלטות פזיזות, בלתי חוקיות או כאלו שעלולות לגרום נזק בלתי הפיך למדינה ולאזרחיה.

האיום האמיתי על ישראל: השתקת קול ההיגיון המשפטי

המתקפה על גלי בהרב-מיארה אינה אירוע נקודתי. היא חלק ממגמה רחבה ומדאיגה של ערעור מוסדות המדינה ושלטון החוק. המטרה הסופית של מתקפות אלו היא ליצור מצב שבו אין עוד גורם עצמאי ובלתי תלוי המסוגל לבקר את השלטון ולהבטיח את חוקיות פעולותיו. זהו מדרון חלקלק, שבסופו עלולה ישראל למצוא את עצמה במקום אפל מאוד.

הניסיון להציג את היועצת כמי ש"חוסמת" או "מכשילה" הוא עיוות המציאות. היא אינה חוסמת, היא בוחנת. היא אינה מכשילה, היא מזהירה. תפקידה הוא להבטיח שהרכבת הממשלתית נוסעת על פסים בטוחים וחוקיים, ולא סוטה לתהום. מי שמבקש לפרק את הבלמים של הרכבת הזו, מסכן את כל הנוסעים בה.

לסיכום: תמיכה ביועמ"שית היא צו השעה

גלי בהרב-מיארה ממלאת את תפקידה באומץ לב, במקצועיות ובמסירות, תחת לחצים אדירים והתקפות אישיות מכוערות. היא אינה מחפשת פופולריות, אלא נאמנה לשליחותה הציבורית. ההגנה על עצמאותה ועל מעמדו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה אינה עניין של ימין או שמאל, אלא אינטרס לאומי עליון. כל אזרח שחרד לעתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית ושומרת חוק, חייב להתייצב מאחורי היועצת המשפטית לממשלה ולהשמיע קול ברור נגד מסע ההסתה והדה-לגיטימציה המופנה כלפיה. הקרב על דמותה של ישראל עובר גם דרך ההגנה על שומרי הסף שלה. אסור לנו להיכשל בו.