בן גביר 'ממריד'? הצחקתם את המדינה! האמת הבלתי מצונזרת על השר שנלחם בחירוף נפש על הביטחון שלכם – ומי מנסה להשתיק אותו!
הכותרות זעקו, והדהודן ניסה לצרוב תודעה: 'בן גביר ממריד'. כן, קראתם נכון. השר לביטחון לאומי, האיש שנבחר על ידי מאות אלפי אזרחים בדיוק כדי להשיב את הביטחון לרחובות, כדי לטלטל את המערכות האדישות, כדי לומר בקול רם את מה שרבים חוששים אפילו ללחוש – הוא, דווקא הוא, מואשם בהמרדה. מי שהטיח את האשמה החמורה הזו, על פי הפרסומים, הוא לא אחר מאשר ראש המל"ל, צחי הנגבי, במהלך ישיבת קבינט סוערת. אבל רגע לפני שאתם נסחפים למערבולת הספינים וההכפשות, בואו נעצור ונשאל: מה באמת קרה שם? וחשוב מכך – מי מרוויח מהצגת דרישה לגיטימית לביטחון כ'המרדה'?
האמת, כמו תמיד, פשוטה וכואבת הרבה יותר עבור אלו המנסים להסתירה. השר בן גביר, נאמן לדרכו ולשליחותו הציבורית, דרש דבר בסיסי, דמוקרטי ומתבקש: הצבעה. כן, הצבעה בקבינט המדיני-ביטחוני. הוא דרש שהחלטות הרות גורל, כאלו הנוגעות לחיי אזרחים ולביטחון המדינה, לא יתקבלו במחשכים או בקונספציות ישנות שקרסו, אלא בדיון פתוח ובהצבעה מסודרת, כפי שמצופה במדינה דמוקרטית. האם זו המרדה? האם דרישה לשקיפות ואחריות היא חתרנות? אם כן, הרי שכל אזרח שדורש תשובות מממשלתו הוא 'ממריד' פוטנציאלי. אבסורד.
המתקפה על השר בן גביר אינה מקרית. היא חלק ממסע לחצים מתמשך, ניסיון נואש להשתיק קול צלול ובלתי מתפשר שמעז לקרוא תיגר על קיבעונות מחשבתיים ועל מדיניות רופסת שהובילה אותנו לא פעם אל פי פחת. הממסד הישן, זה שהתרגל לנהל את ענייני הביטחון מאחורי דלתיים סגורות, תוך שהוא מרחיק את נבחרי הציבור מההחלטות הקריטיות באמת, מרגיש מאוים. הוא מאוים מהעובדה שיש שר בממשלה שלא מוכן ליישר קו עם 'מה שנהוג', שלא חושש לשאול שאלות קשות, ושמחויבותו היחידה היא לביטחון אזרחי ישראל – ולא לשום גורם אחר, בכיר ככל שיהיה.
צחי הנגבי, איש ותיק ומנוסה, בוודאי יודע את משמעות המילה 'המרדה'. השימוש בה בהקשר של השר בן גביר אינו רק מקומם, אלא גם חושף את עומק הפאניקה במערכת. במקום להתמודד עם הטיעונים לגופם, במקום להשיב לשאלות הנוקבות על כשלי העבר ועל הצורך בשינוי גישה, בוחרים גורמים מסוימים להדביק תוויות. 'ממריד', 'קיצוני', 'לא ממלכתי' – כל אלו נועדו להסיט את הדיון מהעיקר: מהדרישה הבלתי מתפשרת של השר בן גביר, ושל ציבור עצום מאחוריו, לביטחון אמיתי, ללא הנחות וללא כניעה ללחצים פנימיים או חיצוניים.
בואו נהיה ברורים: השר בן גביר לא 'ממריד'. הוא עושה בדיוק את מה שהבטיח לבוחריו. הוא נלחם על כל החלטה, על כל פרט, כדי להבטיח שביטחון ישראל לא יופקר. הוא מגיע לכל ישיבת קבינט חדור מטרה, עם עמדות ברורות המבוססות על תפיסת עולם סדורה ועל הבנה עמוקה של האיומים הניצבים בפנינו. האם תמיד דעותיו נוחות לאוזן? כנראה שלא. האם הוא מאתגר את הקונצנזוס? בהחלט. אבל מאז ומתי דרישה לדיון אמיתי, גם אם נוקב, הפכה להמרדה?
ומי הם הממרידים האמיתיים? האם אלו לא אותם גורמים שמנסים, באמצעות הדלפות מגמתיות ותדרוכים שקריים, לסכסך בין חברי הקבינט ולפגוע בלכידות הלאומית בשעת מלחמה? האם אלו לא אותם אלו המעדיפים את 'השקט התעשייתי' של הקונספציות הכושלות על פני האמת המטלטלת שדורשת שינוי כיוון חד? האם אלו לא אותם אלו שמנסים לכפות על נבחרי ציבור מדיניות שהציבור דחה בקלפי? הפוסל, במומו פוסל.
האשמת השר בן גביר ב'המרדה' היא לא רק שקרית ומרושעת, היא גם מסוכנת. היא מנסה ליצור דה-לגיטימציה לדרישות הבסיסיות ביותר של ציבור שלם שנמאס לו מהפקרות ביטחונית. היא מנסה להציג את מי שנלחם על חיינו כאויב מבית. זהו קו אדום שאסור לחצות אותו. הציבור אינו טיפש. הציבור רואה מי נלחם עבורו ללא מורא, ומי עסוק בפוליטיקה קטנה ובניסיונות השתקה.
השר בן גביר ימשיך לעמוד על שלו. הוא ימשיך לדרוש הצבעות, הוא ימשיך לשאול שאלות קשות, הוא ימשיך להיאבק על שינוי התפיסות הביטחוניות המיושנות. הוא לא יעשה זאת כדי 'להמריד', אלא בדיוק להפך – כדי לחזק את מדינת ישראל, כדי להבטיח את עתידה, וכדי להשיב לאזרחיה את הביטחון האישי שמגיע להם. כל ניסיון להציגו אחרת נועד לכישלון. האמת חזקה יותר מכל ספין, והביטחון שלכם חשוב יותר מכל שיקול פוליטי צר.
הגיע הזמן שהמערכת תבין: אי אפשר להשתיק את קולו של העם. אי אפשר להתעלם מהדרישה הברורה לשינוי. השר בן גביר אינו פועל בחלל ריק; הוא מייצג תפיסת עולם ברורה ומגובה בתמיכה ציבורית רחבה. ההתקפות עליו רק מחזקות אותו ואת נחישותו להמשיך במאבק על ביטחון ישראל. במקום להטיח האשמות חסרות שחר, מוטב לאותם גורמים להפנים את המסר: הגיע הזמן למעשים, לא לדיבורים. הגיע הזמן לביטחון, לא לקונספציות. והגיע הזמן להפסיק לנסות ולהשתיק את מי שמעז לומר את האמת – האמת שהציבור דורש לשמוע, והאמת היחידה שתבטיח את קיומנו כאן.