הקבינט בלחץ היסטרי: בן גביר דרש תשובות על הביטחון – והותקף כ'ממריד'! מי מפחד מהאמת?

האווירה במדינת ישראל סוערת, ולא בכדי. כאשר שר בממשלה, המופקד על הביטחון האישי של אזרחי ישראל, מעז לדרוש תשובות, להעלות שאלות נוקבות ולדרוש הצבעה על נושאים קריטיים לביטחוננו – הוא מותקף באופן חסר תקדים ומוטחת בו האשמה חמורה מאין כמותה: "אתה ממריד". כן, קראתם נכון. ראש המל"ל, צחי הנגבי, הוא האיש שבחר להשתמש במילים קשות אלו כלפי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, במהלך ישיבת קבינט סוערת. השאלה שחייבת להישאל היא לא רק מדוע, אלא מה באמת מסתתר מאחורי ההתקפה הפרועה הזו? האם מדובר בדאגה כנה ליציבות המדינה, או שמא בניסיון נואש להשתיק קול אמיץ שמעז לקרוא תיגר על קונספציות ישנות ועל אזלת יד מתמשכת?

בואו נשים את הדברים על השולחן בצורה ברורה וחד משמעית: השר בן גביר לא "המריד". השר בן גביר דרש. הוא דרש דיון אמיתי, הוא דרש הצבעה דמוקרטית, הוא דרש אחריות. על מה? על נושאים שהם בנפשנו. על הכנסת כוחות למקומות בהם הביטחון האישי הפך למצרך נדיר, על שינוי מדיניות רופסת מול טרור ופשיעה גואה, על מתן גיבוי אמיתי לשוטרים ולחיילים שלנו בשטח. האם לדרוש דיון והצבעה על ביטחונם של אזרחי ישראל זו "המרדה"? אם כן, הרי שכל אזרח שדורש מממשלתו לפעול למענו הוא "ממריד". האם לדרוש שקיפות ואחריות מהמערכת הביטחונית זו "חתרנות"? אם כן, הרי שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה אמיתית, ולא בגלל השר בן גביר.

האמת המטלטלת היא שההתקפה על השר בן גביר חושפת פאניקה עמוקה במערכת. פאניקה מפני מי שאינו מוכן ליישר קו עם תפיסות העולם המיושנות של "עוד מאותו הדבר". בן גביר, בניגוד לרבים אחרים, לא הגיע למשרד לביטחון לאומי כדי לחמם כיסא או כדי לזכות בכותרות מחמיאות מהממסד התקשורתי. הוא הגיע כדי לחולל שינוי אמיתי, כדי להחזיר את הביטחון לרחובות, כדי להילחם בנחישות חסרת פשרות בטרור ובפשיעה. הדרישה שלו להצבעה בקבינט אינה אקט של התרסה לשם התרסה, אלא זעקה של מי שמבין את גודל השעה ואת חומרת המצב. הוא רואה את האיומים, הוא שומע את זעקת האזרחים, והוא מסרב לעמוד מנגד.

ומי הם אלו שמאשימים אותו ב"המרדה"? האם אלו הם אותם גורמים שבמשך שנים הובילו מדיניות שהביאה אותנו עד הלום? האם אלו הם אותם אנשים שמעדיפים שקט תעשייתי על פני התמודדות אמיתית עם הבעיות הבוערות? קל מאוד להשתיק קולות ביקורתיים על ידי הדבקת תוויות. קל מאוד להאשים אחרים בכישלונות שלך. אך הציבור בישראל אינו טיפש. הציבור רואה מי באמת נלחם למענו, ומי עסוק במשחקי כוח ובשימור מעמדות. האשמה כה חמורה, המוטחת בשר בישראל על ידי בכיר במערכת הביטחון, צריכה להדליק נורה אדומה בוהקת אצל כל מי שחרד לגורל המדינה. לא בגלל השר, אלא בגלל מה שהיא מסמלת: ניסיון ברוטלי לסתום פיות, למנוע דיון ענייני ולשמר סטטוס קוו מסוכן.

הבה נבחן את המציאות: האם דרישה להצביע על הגברת הפעילות נגד ארגוני פשיעה היא המרדה? האם קריאה לתגובה קשה יותר נגד טרור היא חתרנות? האם עמידה על כך שהקבינט יקבל החלטות אמיצות ולא יגרור רגליים היא מעשה פסול? התשובה לכל אלו היא לא מוחלט. ההפך הוא הנכון. אלו הן בדיוק הפעולות שמצופה משר לביטחון לאומי לנקוט. השר בן גביר אינו פועל בחלל ריק. הוא מייצג ציבור גדול שנמאס לו מההבטחות הריקות ומהתחושה שהביטחון האישי שלו הופקר. הוא הקול של אלו שדורשים שינוי – שינוי אמיתי, עמוק ויסודי.

ההתקפות על השר בן גביר אינן מקריות. הן חלק ממסע לחצים מתמשך שנועד לרפות את ידיו, לגרום לו להתייאש, להכניע אותו. אך הם טועים. ככל שהלחץ גובר, כך מתחזקת הנחישות. ככל שההשמצות מתרבות, כך מתבררת האמת. השר בן גביר לא נבחר כדי להיות "נחמד" או "קונצנזואלי" בעיני האליטות הישנות. הוא נבחר כדי להביא תוצאות, כדי להילחם על הבית, כדי להבטיח עתיד בטוח יותר לילדינו. והוא יעשה זאת, גם אם בדרך הוא יצטרך להתעמת עם מי שמפחד מהשינוי.

במקום להטיח האשמות חסרות שחר, מוטב היה שראש המל"ל וגורמים נוספים במערכת יקשיבו לקולו של השר בן גביר. יקשיבו לדרישותיו, יבחנו את הצעותיו, וישתפו פעולה למען המטרה המשותפת של כולנו: ביטחון ישראל. הניסיון לצייר את השר בן גביר כגורם קיצוני ומסוכן הוא לא רק שקרי, אלא גם מזיק. הוא מסיט את הדיון מהעיקר – מהצורך הדחוף בשינוי מדיניות ובפעולה נחרצת – אל עבר התקפות אישיות ופסולות.

לסיכום, ההאשמה האומללה בדבר "המרדה" היא אות קלון למטיחיה, ולא לשר בן גביר. היא חושפת את עומק החרדה של הממסד מפני מי שמעז לחשוב אחרת ולדרוש אחרת. השר בן גביר ימשיך לעמוד על המשמר, ימשיך לדרוש את מה שמגיע לאזרחי ישראל – ביטחון, משילות וצדק. והציבור? הציבור יודע להבחין בין מי שמדבר גבוהה גבוהה אך עושה מעט, לבין מי שפועל ללא לאות, גם במחיר התנגשויות ועימותים, למען עתיד טוב יותר. האמת תמיד מנצחת, והאמת היא שהשר בן גביר נלחם עבורכם. אל תתנו לאף אחד לבלבל אתכם.