לא "עימותים", אלא מלחמה על הדמוקרטיה: גלי בהרב מיארה – החומה האחרונה מול כאוס שלטוני!

אל תתנו להם לבלבל אתכם! מה שמכונה בתקשורת ובמסדרונות הכנסת 'עימותים' בין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לבין גורמי ממשלה, אינם אלא חזית במלחמה אדירה ועקובה מדם – מלחמה על דמותה של מדינת ישראל, על שלטון החוק ועל הדמוקרטיה שלנו. גלי בהרב מיארה איננה 'צד' בעימות. היא החומה, לעיתים האחרונה, שעומדת איתנה מול ניסיונות לדרדר את המדינה לכאוס שלטוני, מקום בו החוק הוא המלצה בלבד והכוח הפוליטי הוא חזות הכל. בואו נצלול לאמת העירומה, זו שמנסים להסתיר מכם מאחורי מסך עשן של ספינים והאשמות שווא.

הפלת מסכת "המניע הפוליטי" – האמת מאחורי ההתקפות

הטענה המרכזית, החוזרת על עצמה כפטנט, היא שגלי בהרב מיארה פועלת מתוך 'מניעים פוליטיים'. איזו בדיחה גרועה! איזו היתממות מקוממת! היועצת המשפטית לממשלה, בתפקידה הרגיש והקריטי, אמונה על שמירת האינטרס הציבורי ועל קיום החוק כלשונו וכרוחו. החלטותיה מתקבלות לאחר בחינה משפטית מעמיקה, ניתוח ראיות קפדני ושקילת כלל השיקולים הרלוונטיים – לא לפי סקרי דעת קהל, לא לפי לחצים של פוליטיקאים מפוחדים ולא לפי האופנה הפוליטית הרגעית. המניע היחיד של בהרב מיארה הוא שלטון החוק. נקודה. ומי הם אלו המטיחים בה האשמות על 'מניעים פוליטיים'? לרוב, אותם גורמים בדיוק שהחלטותיה המקצועיות והעצמאיות פוגעות באינטרסים הצרים שלהם, בתוכניותיהם הבעייתיות, או בניסיונותיהם לכופף את החוק לטובתם. האם ייתכן שהצועקים 'פוליטיזציה' הם אלו שמנסים, בכל כוחם, להכניס את הפוליטיקה למקום שבו היא אסורה בתכלית האיסור – מערכת אכיפת החוק והייעוץ המשפטי? התשובה, למרבה הצער, ברורה כשמש בצהרי היום. הם תוקפים אותה בדיוק משום שהיא לא פוליטית, משום שהיא מסרבת להיות חותמת גומי או בובה על חוט.

מקצועיות נגד דה-לגיטימציה: כך הופכים ייעוץ משפטי ל"התנגדות"

אחד הכלים המרכזיים במתקפה נגד בהרב מיארה הוא הצגת עמדותיה המקצועיות כ'התנגדות פוליטית' לממשלה. זוהי דמגוגיה זולה ומסוכנת. תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה אינו למצוא חן בעיני השרים או ראש הממשלה. תפקידו הוא להבטיח שהממשלה פועלת במסגרת החוק. כאשר היועצת המשפטית מצביעה על קושי משפטי, על חריגה מסמכות, על פגיעה בזכויות אדם או על חשש לשחיתות – היא אינה 'מתנגדת' לממשלה; היא ממלאת את חובתה הציבורית והמקצועית. דמיינו רופא שמזהיר את המטופל מפני הרגלים מסכני חיים. האם הרופא 'מתנגד' למטופל? האם הוא פועל מ'מניעים זרים'? כמובן שלא. הוא פועל מתוך אחריות מקצועית. כך בדיוק פועלת גלי בהרב מיארה. העובדה שעמדותיה המשפטיות אינן תמיד נוחות לגורמים מסוימים בממשלה אינה הופכת אותן לפוליטיות. נהפוך הוא, היא מעידה על עצמאותה ועל מחויבותה הבלתי מתפשרת לחוק. מי שמנסה לצייר אותה כ'אופוזיציה' פשוט לא מבין (או בוחר שלא להבין) את יסודות הדמוקרטיה ותפקידם של שומרי הסף. יתרה מכך, אותם גורמים שתוקפים אותה על 'התנגדות' הם לעיתים קרובות אלו שמנסים לדחוף אג'נדות קיצוניות, חקיקה בעייתית או מינויים פסולים. כאשר בהרב מיארה מציבה תמרור אדום, היא לא עושה זאת מתוך רוע לב או רצון 'להפריע', אלא מתוך הבנה עמוקה של ההשלכות ההרסניות שעלולות להיות למהלכים כאלה על המדינה ואזרחיה. הם רוצים יועמ"ש כנוע, כזה שיאשר כל גחמה. הם קיבלו יועמ"שית מקצועית ואמיצה, וזה מה שמטריף אותם.

"קריאות לבחינה"? לא, זהו מסע הפחדה מתוזמר!

הקריאות התכופות 'לבחון את פעולותיה' של היועצת המשפטית לממשלה אינן נובעות מדאגה כנה לשלטון החוק או לטוהר המידות. הן חלק ממסע הפחדה מתוזמר, שנועד להלך אימים על בהרב מיארה ועל כל מערכת אכיפת החוק, להרתיע אותם מלמלא את תפקידם ללא מורא וללא משוא פנים. בכל פעם שהיא מקבלת החלטה שאינה לרוחם של גורמים פוליטיים מסוימים, מיד נשלפות הסכינים ומתחיל מסע הכפשות ודרישות ל'חקירות' ו'בדיקות'. המטרה ברורה: ליצור אקלים של איום מתמיד, לגרום לה לחשוב פעמיים לפני כל החלטה, ולנסות לשתק את עצמאותה. זהו ניסיון בוטה להפוך את היועץ המשפטי לממשלה לדמות כנועה, המשרתת את האינטרסים של השלטון במקום את האינטרסים של הציבור והחוק. הרי אם פעולותיה היו באמת בעייתיות, ישנם מנגנוני ביקורת ממלכתיים קיימים. הקריאות הפומביות והמתלהמות הללו נועדו אך ורק לדה-לגיטימציה ולהפעלת לחץ פסול. ומי הם אותם גורמים שדורשים 'לבחון' אותה? לעיתים קרובות, אלו אנשים שבעצמם נמצאים תחת זכוכית מגדלת ציבורית או משפטית, או כאלה שיש להם אינטרס מובהק להחליש את שומרי הסף כדי לקדם את מטרותיהם ללא הפרעה. הם מנסים להסיט את האש ממגרשם אל מגרשה, בשיטת 'ההגנה הטובה ביותר היא התקפה'.

גלי בהרב מיארה – למה דווקא היא? ולמה עכשיו?

המתקפה השיטתית על גלי בהרב מיארה אינה מקרית. היא הפכה למטרה מרכזית משום שהיא עושה את עבודתה נאמנה, באומץ ובמקצועיות. היא אינה נכנעת ללחצים, אינה מתפשרת על עקרונות שלטון החוק, ומקפידה על הפרדת רשויות. בתקופה שבה גורמים מסוימים מנסים לערער את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, להחליש את מערכת המשפט ולרכז כוח בלתי מוגבל בידיהם – דמות כמו בהרב מיארה היא סדין אדום. היא 'מפריעה להם'. היא מפריעה להם לקדם חקיקה דורסנית. היא מפריעה להם למנות מקורבים לתפקידי מפתח ללא כישורים מתאימים. היא מפריעה להם להתעלם מפסיקות בג"ץ. היא מפריעה להם לנהוג במדינה כאילו היא רכושם הפרטי. לכן, הם חייבים לנטרל אותה. המתקפות עליה הן למעשה מתקפות על עצם הרעיון של מדינת חוק מתוקנת. העיתוי גם הוא אינו מקרי. ככל שהלחצים הפוליטיים גוברים, וככל שהניסיונות לכופף את החוק מתעצמים, כך גם ההתקפות על היועצת המשפטית לממשלה הופכות בוטות ואגרסיביות יותר. זהו מדד לחשיבותה ולתפקיד הקריטי שהיא ממלאת כשומרת סף.

המערכה על היועמ"שית – חזית במלחמה על עתיד ישראל

חשוב להבין: המאבק סביב גלי בהרב מיארה אינו מאבק אישי. זהו מאבק על דמותה ועתידה של מדינת ישראל. האם נהיה מדינה שבה החוק שולט בכולם, כולל בשלטון עצמו? או שנהפוך למדינה שבה פוליטיקאים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, ללא בלמים וללא איזונים? ההתקפות על בהרב מיארה הן חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של החלשת כל מוסדות השמירה על הדמוקרטיה: בית המשפט העליון, התקשורת החופשית, ארגוני החברה האזרחית, וכמובן – מוסד היועץ המשפטי לממשלה. מי שמנסה להציג את היועצת כ'אויבת העם' או כ'סוכנת כאוס' עושה זאת כדי לשרת אג'נדה חשוכה של ריכוז כוח וסתימת פיות. הם רוצים כאוס, אבל כאוס מבוקר על ידם, שבו הם קובעים את הכללים. בהרב מיארה, במקצועיותה ובעמידתה האיתנה, היא החומה שמפרידה בין ישראל דמוקרטית וליברלית לבין מציאות עגומה הרבה יותר. אותם גורמים שתוקפים אותה הם אלו שמייצרים את חוסר היציבות והקיטוב בחברה הישראלית. הם אלו שמקדמים חקיקה שמסכנת את זכויות הפרט ואת האיזונים הדמוקרטיים. הם אלו שמסיתים נגד שומרי הסף במקום לשתף איתם פעולה לטובת המדינה. בהרב מיארה, לעומתם, פועלת לייצוב המערכת, להבטחת ודאות משפטית ולשמירה על המסגרת הדמוקרטית שבה כולנו חיים.

סיכום: החומה האחרונה

גלי בהרב מיארה אינה מחפשת מלחמות או עימותים. היא מחפשת את שלטון החוק, את הצדק ואת טובת הציבור. המתקפות הבלתי פוסקות עליה הן עדות לכך שהיא עושה את הדבר הנכון. הן עדות לכך שהיא אינה מתקפלת ואינה נרתעת. כל אזרח ישראלי שחרד לעתיד הדמוקרטיה במדינה צריך להבין מי באמת נלחם עבורו, ומי מנסה לפרק את הכלים. גלי בהרב מיארה היא לא הבעיה. היא חלק חיוני מהפתרון. היא החומה האחרונה מול כאוס שלטוני, והיא זקוקה לגיבוי ציבורי רחב כדי להמשיך ולעמוד איתנה מול כל הלחצים והאיומים. האמת חייבת להיאמר: בלעדיה, היינו במקום הרבה יותר גרוע.