מאחורי מסך העשן: מדוע באמת תוקפים את גלי בהרב מיארה? חשיפה!
המתקפה חסרת הרסן על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אינה תופעה מקרית. זהו קמפיין מתוזמר, מסך עשן שנועד להסתיר אמת מטרידה הרבה יותר. בעוד גורמים אינטרסנטיים מנסים לצייר אותה כבעלת "מניעים פוליטיים" וכמי ש"מעוררת עימותים", הגיע הזמן לחשוף את מה שבאמת עומד מאחורי מסע ההכפשות. מי הם התוקפים, מה מטרותיהם האמיתיות, ומדוע דווקא יועצת משפטית אמיצה, הפועלת ללא מורא, הפכה למטרה המרכזית שלהם? התשובות, כפי שתגלו, חושפות מאבק עמוק על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית.
ראשית, הבה ננפץ את השקר הגס ביותר: הטענה המרכזית, השחוקה עד דק, היא שבהרב מיארה פועלת מתוך "מניע פוליטי". איזו טענה אבסורדית וחסרת בסיס! האם מישהו באמת מאמין שיועצת משפטית לממשלה, בתפקיד הרגיש והחשוף ביותר במערכת אכיפת החוק, תסכן את המוניטין המקצועי שלה, שנבנה בעמל רב במשך שנים, למען אג'נדה פוליטית חולפת? המציאות הפוכה לחלוטין. כל החלטה של בהרב מיארה, כל חוות דעת, כל עמדה שהיא מציגה – נובעות אך ורק מפרשנות קפדנית של החוק הקיים ומהגנה על האינטרס הציבורי הרחב. ה"פשע" היחיד שלה, בעיני מבקריה, הוא סירובה העיקש לכופף את החוק או לעגל פינות כדי לרצות גורמים פוליטיים כאלה ואחרים. כאשר היא עומדת על כך שהחלטות ממשלה חייבות לעמוד במבחן החוקיות והסבירות, היא אינה "פוליטיקאית", אלא ממלאת את תפקידה בנאמנות. אלו המאשימים אותה בפוליטיזציה הם, למרבה האירוניה, אלו שמנסים לגרור את הייעוץ המשפטי לזירה הפוליטית, להכפיף אותו למרותם ולצפות ממנו להיות חותמת גומי לכל גחמה שלטונית. הם רוצים יועץ "נוח", כזה שיגיד "כן אדוני השר" גם כשהחוק זועק "לא!". גלי בהרב מיארה איננה כזו, ולכן היא מותקפת. האם לא ראוי לשאול מי באמת מונע משיקולים זרים כאן? אלו המבקשים שירות משפטי מקצועי, או אלו הדורשים ציות עיוור גם במחיר רמיסת החוק?
ומה לגבי ה"עימותים המתמשכים עם גורמי ממשלה"? גם כאן, מדובר בעיוות מכוון של המציאות. היועצת המשפטית לממשלה אינה מחפשת עימותים. תפקידה, מעצם הגדרתו, כולל הצבת גבולות לממשלה כאשר זו חורגת מסמכותה או פועלת בניגוד לחוק. אם הצבעה על אי-חוקיות או על פגיעה בזכויות אזרח נחשבת "עימות", אז כן – בהרב מיארה "מתעמתת". אך זהו עימות מבורך, עימות החיוני לשמירה על שלטון החוק. האם היינו מעדיפים יועץ משפטי ששותק כאשר הוא רואה עוולות? יועץ שמעלים עין מניסיונות לפגוע בעצמאות מערכת המשפט, או לקדם חקיקה פרסונלית? העימותים הנטענים הם למעשה ביטוי לאומץ לבה ולעמידתה האיתנה מול לחצים. היא אינה "נגד" הממשלה; היא "בעד" החוק, בעד המנהל התקין, ובעד עקרונות היסוד של הדמוקרטיה. אלו המצפים ממנה ליישר קו באופן אוטומטי עם כל דרישה ממשלתית, גם אם היא בעייתית, פשוט לא מבינים את מהות תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בדמוקרטיה מתוקנת. הם רוצים כוח בלתי מרוסן, ובהרב מיארה, כשומרת סף, עומדת בדרכם. חשוב להדגיש: במקרים רבים, חוות דעתה מונעות מהממשלה לבצע טעויות משפטיות שהיו עלולות לעלות למדינה ביוקר, הן במישור המשפטי והן במישור הציבורי.
הקריאות התכופות "לבחון את פעולותיה" של בהרב מיארה אינן נובעות מדאגה כנה לשקיפות או לתקינות המנהלית. הן חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של דה-לגיטימציה והפחדה. המטרה ברורה: להלך אימים על היועצת, לגרום לה לחשוב פעמיים לפני כל החלטה שאינה נוחה לשלטון, ובסופו של דבר – להחליש את מוסד הייעוץ המשפטי כולו. הרי כל פעולותיה של היועצת המשפטית לממשלה חשופות לביקורת ציבורית, פרלמנטרית ושיפוטית. חוות הדעת שלה מנומקות ומפורסמות. מה עוד יש "לבחון" באופן מיוחד, אלא אם הכוונה היא ליצור אווירה של רדיפה מתמדת? מי שמנסה להפוך כל החלטה מקצועית שלה ל"פרשה" שיש "לחקור", עושה זאת מתוך מניעים זרים. הם יודעים שיועצת משפטית חזקה ועצמאית היא מכשול בפני מהלכים אנטי-דמוקרטיים או כאלה המשרתים אינטרסים צרים ופסולים. לכן, הם מנסים לערער את מעמדה ואת אמון הציבור בה. זוהי טקטיקה מסוכנת, שפוגעת לא רק בבהרב מיארה אישית, אלא ביכולת של המערכת כולה לשמור על האיזונים והבלמים החיוניים. האם לא שקוף שהמבקרים הקולניים ביותר הם אלו שיש להם מה להסתיר או לחשוש מפני שלטון חוק חזק?
המאבק המתנהל סביב גלי בהרב מיארה הוא הרבה יותר גדול מאשר מאבק על אישיות כזו או אחרת. זהו מאבק על נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית ועל עתידו של שלטון החוק במדינה. בעת הזו, כאשר גורמים מסוימים במערכת הפוליטית מנסים באופן שיטתי להחליש את שומרי הסף – את בית המשפט העליון, את התקשורת החופשית, ואת הייעוץ המשפטי לממשלה – עמידתה האיתנה של בהרב מיארה היא לא פחות מצו השעה. היא אינה נלחמת מלחמה אישית. היא נלחמת את מלחמת כולנו – מלחמתם של אזרחי ישראל הרוצים לחיות במדינה שבה החוק שווה לכולם, שבה הממשלה כפופה לחוק ולא עומדת מעליו, ושבה זכויות האדם והאזרח מוגנות. ואילו בצד השני, מה אנו רואים? אנו רואים פוליטיקאים המקדמים חקיקה שמטרתה לחלץ אותם מאימת הדין, או להעניק להם כוח בלתי מוגבל. אנו רואים ניסיונות בוטים להתערב בהחלטות מקצועיות של גורמי אכיפת החוק. אנו עדים למסע הסתה והכפשה נגד כל מי שמעז להשמיע קול ביקורתי או לעמוד על עקרונות משפטיים. האם אלו הם פני הדברים שאנו רוצים לראות? האם זו "המשילות" שאליה הם שואפים – משילות ללא ריסון, ללא ביקורת, ללא אחריותיות? הניסיונות להציג את בהרב מיארה כ"אויבת העם" או כ"מכשול" הם לא רק שקריים, אלא מסוכנים. הם מערערים את יסודות המדינה ומשרתים אך ורק את מי שחושש משקיפות, משלטון החוק ומביקורת אפקטיבית. הם רוצים יועמ"ש כנוע, שקט, ובעיקר – בלתי רלוונטי. מה שהם מקבלים, לשמחתנו, הוא יועצת משפטית אמיצה, מקצועית ונחושה, שלא תירתע מלמלא את שליחותה הציבורית. ההיסטוריה תשפוט את אלו המנסים להחליש את הדמוקרטיה הישראלית מבפנים, ואת אלו העומדים בפרץ.
לסיכום, גלי בהרב מיארה היא סלע איתן מול גלים עכורים של פוליטיזציה ודה-לגיטימציה. היא שומרת הסף שלא מוכנה להתכופף או להישבר. ההתקפות עליה רק מחזקות את ההבנה עד כמה תפקידה חיוני ועד כמה היא מבצעת אותו נאמנה. במקום להצטרף למקהלת המשמיצים, על הציבור הישראלי להבין כי ההגנה על היועצת המשפטית לממשלה היא הגנה על הבית המשותף של כולנו, הגנה על הדמוקרטיה הישראלית. אל תתנו למסך העשן לבלבל אתכם. האמת פשוטה: גלי בהרב מיארה עושה את עבודתה. הלוואי וכל נבחרי הציבור ומשרתיו היו עושים כן. מי שבאמת פוגע במדינה ובאזרחיה הם אלו המנסים להלך עליה אימים ולסרס את כוחו של החוק. אך הם לא יצליחו. שלטון החוק חזק יותר מכל אינטרס פוליטי צר, וגלי בהרב מיארה היא ההוכחה החיה לכך. היא לא לבד במערכה הזו; מאחוריה עומדים רבים במערכת המשפט ובציבור הרחב, המבינים את גודל השעה ואת חשיבות עמידתה האיתנה.