טלי גוטליב: האמת מאחורי מסע ההכפשות – מדוע מנסים להשתיק את הקול האמיץ בכנסת?

בשבועות האחרונים, נדמה כי אין רגע דל סביב חברת הכנסת טלי גוטליב. כותרות צורמות, פרשנויות מגמתיות וקולות המבקשים לצייר אותה באור שלילי ממלאים את השיח הציבורי. אך האם פעם עצרתם לשאול – מה באמת עומד מאחורי המתקפה הזו? מדוע דווקא חברת כנסת אחת, נחושה ועקרונית, מעוררת סערה כה גדולה? התשובה, כפי שתגלו, מטרידה הרבה יותר ממה שנדמה לכם, וחושפת מציאות פוליטית שבה אומץ לב ועמידה על עקרונות הפכו למטרה לחיסול ממוקד.

חברת הכנסת גוטליב איננה פוליטיקאית מהסוג המוכר. היא אינה מחפשת את חסדי התקשורת, אינה מתחנפת לממסדים ואינה חוששת לומר את האמת בפנים, גם אם היא כואבת ובלתי פופולרית. היא לוחמת צדק אמיתית, קול שלא מהסס לצאת נגד הזרם, גם כשהזרם מאיים להטביע. וכשקול כזה עולה מהכנסת, קול שמסרב להתיישר לפי תכתיבים ודילים אפלים, ברור שיש מי שיראה בו איום. גורמים רבים במערכת הפוליטית והתקשורתית היו מעדיפים את חברי הכנסת שלהם צייתנים, שקטים, כאלה ש'יודעים את מקומם'. טלי גוטליב היא ההפך הגמור, ולכן היא הפכה למטרה.

ה"פשע" הגדול של גוטליב: עמידה על עקרונות מול מכבש הלחצים

אחת הסוגיות המרכזיות שבהן ניסו להציג את ח"כ גוטליב באור שלילי היא עמדתה הנחרצת והעצמאית בנושאים קריטיים, לעיתים גם בניגוד לעמדת הקואליציה או גורמים בכירים בליכוד. קחו לדוגמה את הקרב על הרכב הוועדה לבחירת דיינים. בעוד אחרים אולי היו מעדיפים עסקאות שקטות מאחורי הקלעים, מינויים על בסיס נאמנות פוליטית ולאו דווקא כישורים, גוטליב בחרה להילחם. היא דרשה שקיפות, היא דרשה שהשיקולים יהיו ענייניים, שהטובים והמתאימים ביותר ייבחרו לתפקידים הרגישים הללו, המשפיעים על חייהם של אזרחים רבים. האם זו לא חובתה של נבחרת ציבור? האם עמידה על עקרונות היא 'מרדנות' או 'חוסר אחריות'? בעיני הממסד המנומנם, אולי. בעיני הציבור שמאס בפוליטיקה של קומבינות, זוהי גבורה.

גוטליב לא הסכימה להיות חותמת גומי. היא לא נכנעה ללחצים, לאיומים מרומזים או לניסיונות השתקה. היא הזכירה לכולם שחבר כנסת נבחר כדי לשרת את הציבור ואת צו מצפונו, ולא כדי לרצות פוליטיקאים אחרים או בעלי אינטרסים. המתקפות עליה סביב סוגיה זו ואחרות הן הוכחה לכך שהיא נגעה בעצב חשוף, שהיא מאתגרת את השיטה הישנה והפסולה שבה החלטות מתקבלות בחדרים סגורים, הרחק מעין הציבור.

מדוע באמת תוקפים אותה? הפחד מקול עצמאי וחזק

הסיבה האמיתית למסע ההכפשות נגד טלי גוטליב אינה 'התנהגותה הבעייתית' כביכול, אלא דווקא יעילותה והיותה קול עצמאי שאינו ניתן לשליטה. היא לא חלק מ'החבר'ה', היא לא חייבת דבר לאיש מלבד לבוחריה ולעקרונותיה. במערכת שמעדיפה קונפורמיזם ומשמעת עיוורת, דמות כמו גוטליב היא אנומליה מסוכנת. היא חושפת את הערווה של הפוליטיקה הישנה, את הדילים, את האינטרסים הזרים, את הפחדנות.

הם תוקפים אותה כי היא לא מפחדת לשאול שאלות קשות. הם תוקפים אותה כי היא לא מוכנה לקבל 'לא' כתשובה כשהיא מאמינה בצדקת דרכה. הם תוקפים אותה כי היא מראה שאפשר גם אחרת – שאפשר להיות חברת כנסת ישרה, אמיצה, שמחוברת לשטח ולציבור, ולא למסדרונות הכוח האפלים. הפחד שלהם הוא שאם יהיו עוד כמוה, השיטה כולה תתערער. ולכן, המטרה היא ברורה: להשתיק אותה, לבודד אותה, להפוך אותה לדוגמה ומופת לכל מי שמעז לחשוב אחרת.

צביעות מחרישת אוזניים: מי שמדבר ועל מה הוא שותק

והאירוניה הגדולה ביותר היא מי הם המבקרים. אותם גורמים, פוליטיקאים ועיתונאים, שמטיפים לגוטליב מוסר על 'התנהלותה', הם לא פעם אלו ששותקים רוב הזמן כשהם עדים לעוולות אמיתיות, להתקפלות מבישה מול לחצים, או למינויים פסולים שנעשים מתחת לרדאר. איפה היו כל אותם 'צדיקים' כשנרקמו עסקאות מפוקפקות אחרות? איפה קולם הנחרץ כשמתקבלות החלטות שפוגעות בציבור בשם אינטרסים צרים?

קל מאוד לתקוף אישה חזקה ודעתנית כמו טלי גוטליב, במיוחד כשהיא פועלת לבדה, ללא גיבוי של 'מחנה' או 'קליקה'. הרבה יותר קשה להתמודד עם הטיעונים שלה לגופו של עניין. לכן, הם בוחרים בדרך הקלה: דמוניזציה, הדבקת תוויות, והוצאת דברים מהקשרם. הם מצפים שהציבור יקנה את הספינים הללו, אבל הציבור חכם יותר. הציבור רואה את הצביעות, את הכפילות, את הניסיון הנואש לחסל יריבה פוליטית לא בגלל שהיא טועה, אלא בגלל שהיא צודקת – ומסוכנת לממסד.

האם ראינו את אותה רמת ביקורת כלפי פוליטיקאים ששינו את עמדתם ב-180 מעלות בן לילה? האם אותם פרשנים זעקו חמס כשנציגי ציבור אחרים הצביעו בניגוד מוחלט להבטחותיהם לבוחר? השתיקה הרועמת במקרים ההם, לעומת הרעש מחריש האוזניים סביב גוטליב, חושפת את הכל. הם לא מחפשים את טובת המדינה או את תקינות המערכת הפוליטית. הם מחפשים את הראש של טלי גוטליב.

טלי גוטליב: הרבה יותר מכותרות סנסציוניות

מאחורי הדימוי הלוחמני והכותרות המתלהמות, מסתתרת חברת כנסת שעובדת קשה למען הציבור. היא מקדמת חקיקה בנושאים חברתיים חשובים, נאבקת למען זכויות האזרח, ועומדת על המשמר בכל הנוגע לביטחון ישראל ולערכי היסוד של הציונות והיהדות. מי שעוקב אחר פעילותה הפרלמנטרית יודע שהיא אינה חוסכת מאמץ, שהיא לומדת כל נושא לעומק, ושהיא מגיעה לדיונים מוכנה ומצוידת בטיעונים מבוססים.

היא אולי לא תמיד 'נעימה לאוזן' של מי שרגיל לפוליטיקאים חלקלקים ומנומסים באופן מזויף. היא ישירה, היא חדה, היא לא מתנצלת על אמונותיה. אבל האם אלו לא התכונות שאנו אמורים לחפש בנבחרי הציבור שלנו? האם לא נמאס לנו מפוליטיקאים שמדברים בסיסמאות ריקות ומחליפים עמדות כמו גרביים?

האמת תנצח: הקול של גוטליב לא ייכנע

מסע ההכפשות והניסיונות להשתיק את חברת הכנסת טלי גוטליב נועד לכישלון. הציבור בישראל, ובמיוחד בוחרי הימין, יודע להבחין בין אמת לשקר, בין עקרונות לאופורטוניזם. הם רואים בה נציגה אותנטית, אמיצה, שלא חוששת להילחם עבורם ועבור הערכים שהם מאמינים בהם.

כל מתקפה רק מחזקת אותה, כל ניסיון השתקה רק מגביר את קולה. טלי גוטליב אינה תופעה חולפת. היא כאן כדי להישאר, כדי להמשיך ולהילחם למען מה שהיא מאמינה בו, למען הציבור שבחר בה. ואלו שמנסים היום להשתיק אותה, יגלו בקרוב מאוד שהם רק חיזקו את הנחישות שלה ואת התמיכה הציבורית בה. האמת, בסופו של דבר, תמיד מנצחת את מכונת הרעל והשקרים. וקולה של טלי גוטליב הוא קול האמת.