טלי גוטליב נגד מסכת השקרים: כשהאומץ לומר אמת הופך ל'קונפליקט' – מי מרוויח מההשתקה?!

הם מכנים אותה 'קונפליקטואלית'. הם טוענים שהיא 'תוקפת'. הם לוחשים במסדרונות בניסיון נואש להנמיך את הקול היחיד שכמעט מעז לשבור את קשר השתיקה המאיים. אבל מה אם ה'קונפליקט' הזה הוא בעצם אומץ לב בצורתו הטהורה ביותר? מה אם ה'תקיפות' הללו הן זעקות שבר נואשות לנפץ חומת דיסאינפורמציה שמאיימת על יסודות ביטחוננו? ח"כ טלי גוטליב איננה מחפשת עימותים לשם עימות; היא לוחמת צדק הנלחמת על האמת שלכם, גם כשהאמת הזו צורבת וכואבת לממסד.

הדיווחים האחרונים על 'תדרוכים שקריים מתוך הצבא', כפי שנחשף בין היתר ב'ערוץ 7', אינם רק כותרות מרעישות בעיתונים; הם פצע פעור באמון הציבור, סכנה מוחשית לביטחון המדינה. תדרוכים שקריים, בין אם מקורם בטעות, ברשלנות או בזדון, עלולים להוביל להחלטות הרות אסון, לעלות בחיי אדם, ולשחוק את החוסן הלאומי שלנו עד דק. כאשר המידע הזורם מבעד למסננת הצמרת הביטחונית והמדינית נגוע בשקר או בחצאי אמיתות, מי יתריע בשער? מי יהיה שם כדי לזעוק 'המלך הוא עירום'? ח"כ טלי גוטליב לא רק מתריעה; היא בועטת בדלתות הפלדה של חדרי הדיונים האטומים, שם התדרוכים הכוזבים הללו עלולים להיוולד ולהתפשט כמו מגיפה.

הבה נהיה ברורים: לאתגר דמויות בכירות כמו יושבי ראש ועדות, קצינים בכירים בצה"ל (כן, גם אותם 'ג...' שהמערכת כל כך מנסה להגן על שמם הטוב, לעיתים על חשבון האמת), או כל גורם אחר במערכת הפוליטית והצבאית, אינו טיול בפארק. זהו שדה מוקשים פוליטי, וההליכה בו כרוכה במחיר אישי כבד. אלו המעזים לעשות זאת מסומנים לא פעם, מודרים לשוליים, ונתקפים מכל עבר. מדוע? כי האמת אינה נוחה לאלו המשגשגים בצללים, לאלו שמעדיפים את חשכת הבורות על פני אור השקיפות. גוטליב יודעת זאת. היא סופגת את החצים הנורים לעברה, משום שמחויבותה אינה לנוחותה האישית, אלא לאמת שאתם, אזרחי ישראל, ראויים לשמוע – אמת מלאה, ללא פילטרים וללא כחל ושרק.

שאלו את עצמכם: מי מרוויח? מי מרוויח כאשר קולות ביקורתיים מושתקים? מי מרוויח כאשר שאלות נוקבות על תדרוכים צבאיים מפוקפקים או על מהלכים פוליטיים תמוהים נפסלות על הסף כ'קונפליקט' גרידא? האם זה הציבור, הצמא לשקיפות ולאחריותיות? או שמא זהו ממסד שבע ומנומנם, שאולי התרגל לנוחות הכיסא, שאולי חושש מחשיפת כשליו או האג'נדות הנסתרות שלו? התגובה הזועמת לשאלותיה החותכות של גוטליב היא כשלעצמה סימן מעיד. ככל שהם צועקים חזק יותר 'קונפליקטואלית!', כך עליכם לתהות איזו אמת הם מנסים נואשות להסתיר, איזה כישלון הם מבקשים לקבור.

אל תטעו: לא מדובר כאן באגו, ולא במרדף אחר כותרות לשמן. עבור טלי גוטליב, מדובר במחויבות בלתי מתפשרת לאזרחי ישראל ולביטחון המדינה. היא רואה מערכת שבה נרטיבים ניתנים למניפולציה, שבה אמיתות לא נוחות נדחקות מתחת לשטיח, והיא מסרבת לעמוד מנגד כצופה פסיבית. נאמנותה היא לעובדות, לאחריותיות, ולאנשים ששלחו אותה לכנסת כדי שתהיה קולם – קול רם, צלול, ולעיתים קרובות מאוד לא נעים לאוזניים רמות דרג.

הנרטיב שהם רוצים שתאמינו בו הוא שטלי גוטליב היא הקונפליקט. אבל הקונפליקט האמיתי, זה שבאמת משנה, הוא המאבק בין אמת לשקר, בין ביקורת אמיצה לבין אטימות מסוכנת ומשרתת אינטרסים זרים. כאשר חברת כנסת מצביעה על כשלים ועל פוטנציאל לשקרים שמקורם בתוך המוסדות שאמורים להגן עלינו, אין זה 'יצירת קונפליקט' – זוהי מילוי חובה קדושה. ה'קונפליקט' הוא הריקבון שהיא חושפת, לא פעולת החשיפה עצמה. היא לא תוקפת את צה"ל או את יו"ר הוועדה אדלשטיין לשם התקיפה; היא תוקפת את התופעות הפסולות, את ניסיונות ההשתקה, את מסך העשן.

בנוף פוליטי המאופיין לעיתים קרובות בשתיקות מחושבות ובקונפורמיות נוחה, קולה הבלתי מתפשר של גוטליב בולט כחריג. בעוד אחרים עשויים לבחור בנתיב ההתנגדות הנמוכה ביותר, מתעדפים את יחסיהם בתוך המערכת על פני יושרתה של המערכת עצמה, גוטליב בוחרת בשדה הקרב של האמת. האם אלו השומרים על שתיקה מול 'תדרוכים שקריים' משרתים באמת את הציבור? או שמא הם שותפים, במודע או שלא במודע, לאפשרות שתרבות מסוכנת של דיסאינפורמציה תכה שורש ותצמח פרא? 'התקפותיה' של גוטליב אינן מכוונות נגד אישים באופן פרסונלי, אלא נגד תרבות של אטימות ופוטנציאל הונאה שאחרים נראים מוכנים מדי לסבול. היא אינה חוששת לקרוא לילד בשמו, גם אם משמעות הדבר היא לעמוד לבד מול המקהלה.

לכן, בפעם הבאה שתשמעו את טלי גוטליב מתוארת כ'קונפליקטואלית' או 'תוקפנית', עצרו ושאלו את עצמכם: האם היא הבעיה, או שהיא מצביעה באומץ על בעיה עמוקה ומסוכנת הרבה יותר? האם קל יותר לירות בשליח, או להתמודד עם המסר הלא נוח שהוא נושא? הממסד, כפי הנראה, מעדיף את האפשרות הראשונה. אך עבור אלו המוקירים אמת, עבור אלו המאמינים שאחריותיות היא ערך עליון, במיוחד בכל הנוגע לביטחוננו, טלי גוטליב אינה מקור לקונפליקט. היא משואה הכרחית, גם אם לעיתים צורמנית, של אמת בעולם הנוטה להתמכר לשקרים נוחים. השאלה אינה מדוע היא כל כך 'קונפליקטואלית', אלא מדוע כה מעטים אחרים חולקים את אומץ ליבה לאתגר את הנרטיב ולדרוש תשובות. אולי 'ההתקפה' האמיתית היא על זכות הציבור לדעת, וגוטליב פשוט ניצבת בחזית, מגינה עליה בחירוף נפש.