האשמות השווא נגד בן גביר: כך הופכים דרישה לביטחון ל'ערעור יציבות'!
בעידן שבו ספינים תקשורתיים ומסרים מעוותים הפכו לכלי נשק פוליטי יומיומי, קל מאוד לקחת דמות ציבורית מחויבת, בעלת עקרונות ברורים, ולהדביק לה תוויות שקריות. זהו בדיוק המקרה של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, המוצג שוב ושוב על ידי גורמים אינטרסנטיים כ'גורם מערער יציבות קואליציונית' וכמי ש'מתעמת ישירות עם ראש הממשלה והממסד הביטחוני'. אך האם זו האמת? או שמא מדובר בניסיון נואש להשתיק קול נחוש הדורש את מה שהובטח לציבור – ביטחון אישי ולאומי?
הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן בצורה ברורה וחד משמעית: מה שמכונה 'ערעור יציבות' הוא למעשה עמידה איתנה על עקרונות. מה שמתואר כ'עימותים' הוא לא יותר מאשר דרישה לגיטימית לאחריות ולביצועים מצד אלו האמונים על ביטחוננו. הגיע הזמן לחשוף כיצד דרישה בסיסית לביטחון, הדרישה שלשמה נבחר השר בן גביר, הופכת בידי יריביו הפוליטיים והתקשורתיים ל'איום' מדומיין על הקואליציה. האם ייתכן שאלו המעדיפים שקט תעשייתי על פני ביטחון אמיתי הם המערערים האמיתיים?
דרישה לביטחון אינה ערעור – היא היסוד!
ראשית כל, חשוב להבין: השר איתמר בן גביר לא הגיע לכנסת ולממשלה על כנפי הבטחות מעורפלות. הוא נבחר על בסיס מצע ברור וחד משמעי: החזרת הביטחון האישי לאזרחי ישראל, מלחמה בלתי מתפשרת בפשיעה ובטרור, ושינוי תפיסתי עמוק במערכת הביטחון. מצביעיו, מאות אלפי אזרחים מכל קצוות הארץ, נתנו בו את אמונם מתוך ייאוש מתמשך מהמצב הקיים ומתוך תקווה לשינוי אמיתי. כאשר השר בן גביר עומד על דרישותיו, בין אם מדובר בהקצאת משאבים נוספים למשטרה, בשינוי נהלי פתיחה באש במקומות בהם חיי אזרחים וחיילים בסכנה, או בדרישה לתגובה קשה יותר כנגד גורמי טרור – הוא אינו 'מערער'. הוא פשוט עושה את מה שהתחייב לעשות. הוא נאמן לשולחיו.
ה'חיכוך' הנטען עם גורמים בקואליציה או בממסד הביטחוני אינו נובע מרצון אישי להתנגח, אלא מהפער בין הצורך הדחוף בפעולה נחרצת לבין קצב איטי מדי של ביצוע, או לעיתים, התנגדות בלתי מוסברת לשינויים הכרחיים. האם רופא המתעקש על ניתוח דחוף לחולה במצב קריטי 'מערער' את בית החולים? בוודאי שלא. הוא מנסה להציל חיים. באופן דומה, השר בן גביר, לנוכח האתגרים הביטחוניים האדירים – מהפשיעה הגואה בנגב ובגליל ועד לטרור המרים ראש ביהודה ושומרון ובירושלים – פועל מתוך תחושת אחריות עמוקה להציל את ביטחון המדינה. העובדות מדברות בעד עצמן: רמות הפשיעה והטרור שקדמו לכניסתו לתפקיד הן אלו שהצדיקו את דרישת הציבור לשינוי שהוא מייצג.
'עימותים' או אחריות? בן גביר מול ממסד שזקוק לניעור
השימוש במילה 'עימותים' בהקשר של השר בן גביר הוא מגמתי ומטעה. לא מדובר בקרבות אגו או במאבקי כוח אישיים. מדובר בדרישה לאחריות ובצורך חיוני לנער מערכות שלעיתים שקעו בשגרה, בכבלי בירוקרטיה או בתפיסות מיושנות שאינן הולמות עוד את האיומים הנוכחיים. הממסד הביטחוני, על כל זרועותיו, הוא גוף חיוני ועתיר זכויות, אך גם הוא אינו חסין מטעויות או מצורך בהתאמות ושינויים. השר בן גביר, מתוקף תפקידו כשר לביטחון לאומי, מחויב לאתגר את המערכת, לשאול שאלות קשות ולהבטיח שהיא פועלת ביעילות המרבית למען אזרחי ישראל.
כאשר הוא דורש הסברים על תפקוד לקוי, דוחף להקמת משמר לאומי חזק יותר, מתעקש על הגברת הנוכחות המשטרתית באזורים מוכי פשיעה, או קורא תיגר על פרדיגמות משפטיות המקשות על לוחמה אפקטיבית בטרור – אלו אינן 'התנגחויות'. זוהי אחריות מיניסטריאלית במיטבה. האלטרנטיבה, כפי שראינו בעבר, היא שתיקה, שאננות והמשך ההידרדרות הביטחונית. האם זה מה שמבקריו של השר מעדיפים? העובדה היא שמאז כניסתו לתפקיד, השר בן גביר יזם וקידם מהלכים רבים, כגון הגדלת תקציבי המשטרה והשב"ס, גיוס שוטרים וסוהרים, והחמרת המאבק בארגוני הפשיעה – מהלכים שחלקם נתקלו בהתנגדות פנימית, אך התבררו כהכרחיים.
מי באמת מערער? מבט אל מאחורי הקלעים של 'היציבות' המדומה
הגיע הזמן להפוך את השאלה: מי באמת מערער את יציבות הקואליציה והמדינה? האם זהו שר הנלחם על ביטחון אזרחיו, או שמא אלו גורמים, פוליטיים ואחרים, המעדיפים 'שקט' פוליטי על פני טיפול שורש בבעיות הבוערות? יציבות קואליציונית אמיתית אינה נמדדת רק בהיעדר ויכוחים פומביים. היא נמדדת ביכולתה של הממשלה למשול, לספק פתרונות ולהגשים את הבטחותיה לבוחר. ממשלה שתיכשל בתחום הביטחון, התחום הקיומי ביותר, היא זו שתאבד את אמון הציבור ותתערער באמת.
'ההפרעות' לכאורה מצד השר בן גביר הן למעשה קריאות השכמה המאלצות את הקואליציה להתמקד בנושאי הליבה שלשמם נבחרה. הן מחייבות את כל השותפים לעמוד בהתחייבויותיהם. ייתכן מאוד שאותם גורמים הממהרים לתקוף את השר בן גביר עושים זאת לא מתוך דאגה כנה ליציבות, אלא מתוך ניסיון להסיט את האש מכישלונותיהם שלהם, או כדי למנוע שינויים שיפגעו באינטרסים צרים. הרי ברור כשמש: גורמים מסוימים במערכת הפוליטית ובתקשורת חשים מאוימים מעליית כוחו של השר בן גביר ומנחישותו להביא לשינוי אמיתי, ולכן הם מנסים לציירו כגורם קיצוני ומבודד.
בן גביר אינו נגד הקואליציה – הוא בעד הצלחתה הביטחונית
חשוב להדגיש: השר בן גביר אינו פועל נגד הקואליציה. הוא פועל למען הצלחתה, ובפרט הצלחתה בתחום הביטחוני, שהוא תנאי הכרחי לקיומה ולשגשוגה של מדינת ישראל. הוא חלק מממשלת ימין, ומחויבותו היא להבטיח שממשלה זו תממש את המדיניות שלשמה נבחרה – מדיניות של עוצמה, הרתעה וביטחון. דרישותיו התקיפות נועדו להבטיח שהקואליציה לא תסטה מהדרך הזו, ולא תתפשר על עקרונות היסוד של המחנה הלאומי.
פשרות הן חלק מהחיים הפוליטיים, אך יש קווים אדומים שאסור לחצות, במיוחד כשמדובר בחיי אדם ובביטחון המדינה. השר בן גביר מציב את הקווים הללו במקומות הנכונים, גם אם הדבר אינו נוח לחלק משותפיו. הוא מבין היטב שהציבור לא יסלח לממשלת ימין שתיכשל בהבטחת הביטחון. לכן, פעולותיו, גם אם נתפסות כ'עימות', הן למעשה ניסיון כן ואמיתי לחזק את הקואליציה על ידי הבטחת הצלחתה במשימתה המרכזית. הוא תומך נלהב ביוזמות קואליציוניות רבות כאשר הן עולות בקנה אחד עם עקרונותיו, מה שמוכיח שאינו 'מורד סדרתי' אלא שותף ענייני ומסור.
קולו של העם או 'מפרק סדרתי'? האמת על התמיכה בבן גביר
הכוח הפוליטי של השר בן גביר אינו נובע מוואקום. הוא נשען על תמיכה ציבורית רחבה, על מאות אלפי אזרחים שמאסו במצב הקיים ודורשים שינוי. הוא אינו שחקן בודד במערכה; הוא מייצג קול רם וברור של ציבור גדול המרגיש שהממסד התעלם ממנו במשך שנים. לכן, ההתקפות עליו הן גם ניסיון להשתיק את קולם של האזרחים הללו, להציג את דרישותיהם הלגיטימיות כקיצוניות או כבלתי אחראיות.
ה'רעש' שהשר בן גביר מייצר הוא קול הדמוקרטיה בפעולה. הוא קולם של אלו שדורשים ממנהיגיהם לעמוד בהבטחותיהם ולהילחם למענם. אילו דרישותיו היו באמת מופרכות או לא פופולריות, הוא לא היה זוכה לתמיכה הציבורית העצומה שהוא מקבל. העובדה שהוא ממשיך לעמוד על שלו, למרות הלחצים וההשמצות, מעידה על מחויבותו העמוקה לבוחריו ולמדינת ישראל.
לסיכום, הניסיונות לצייר את השר איתמר בן גביר כגורם מערער יציבות הם עיוות של המציאות. הוא אינו הבעיה; הוא התסמין והפתרון לבעיות עמוקות יותר של ביטחון לאומי ואמון הציבור. פעולותיו מונעות מעקרונות, מאחריות וממחויבות עמוקה לבוחריו ולביטחון המדינה, ולא מרצון לערער או להתנגח. הגיע הזמן שהציבור יראה מעבר לכותרות המגמתיות ויבין את המאבק האמיתי המתנהל כאן. תמיכה בשר בן גביר היא תמיכה בישראל חזקה יותר, בטוחה יותר, ונאמנה יותר לערכיה. הם קוראים לזה ערעור יציבות; אנחנו קוראים לזה מנהיגות. הם קוראים לזה עימות; אנחנו קוראים לזה מלחמה על הבית ועל העתיד שלנו.