המאבק של בן גביר בתוך הממשלה: לא 'פירוק', אלא בניית חומת ברזל אמיתית לביטחון ישראל! האם שתיקה הייתה משרתת אתכם טוב יותר?

הכותרות זועקות על 'עימותים', 'משברים' ו'קרעים' בין השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לבין ראש הממשלה. התקשורת, בחלקה הגדול, מנסה לצייר תמונה של כאוס, של חוסר יציבות, של 'מורד' הפועל נגד המערכת. אבל מה אם נאמר לכם שהרעש הזה, ה'מאבק' שאתם שומעים עליו, הוא לא סימן לחולשה אלא דווקא עדות לחוזק? מה אם נגלה לכם שמאחורי הקלעים של מה שמכונה 'חיכוכים' מתנהל ויכוח נוקב, חיוני ובלתי מתפשר על הנושא החשוב מכל – הביטחון האישי שלכם, אזרחי ישראל?

השר בן גביר לא הגיע לכנסת ולממשלה כדי להיות עלה תאנה או חותמת גומי. הוא נבחר על בסיס הבטחה ברורה וחד משמעית: להחזיר את הביטחון לרחובות, להילחם בטרור ביד קשה, לשנות קונספציות ביטחוניות שקרסו, ולשים סוף למדיניות ההכלה וההתקפלות. המנדט שקיבל ממאות אלפי אזרחים לא היה צ'ק פתוח לשתוק ולהסכים, אלא דרישה ברורה לעמוד על עקרונותיו, גם אם זה אומר להשמיע קול צלול וביקורתי בתוך הממשלה עצמה. האם הייתם מצפים ממנו לנהוג אחרת? האם הייתם רוצים שר לביטחון לאומי שמוותר על תפיסת עולמו הביטחונית ברגע שנכנס ללשכה הממוזגת? התשובה היא לאו מוחלט. אתם בחרתם בו בדיוק בשביל זה – כדי שיילחם על הביטחון שלכם, ללא פשרות.

ה'וויכוחים' המדוברים אינם סובבים סביב נושאים שוליים או מאבקי אגו. הם נוגעים לליבת הביטחון הלאומי: אופי התגובה לפיגועי טרור רצחניים, תנאי הכליאה של מחבלים ארורים, המדיניות בהר הבית – המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, חיזוק המשילות בנגב ובגליל, והבטחת זכותם של אזרחים להגנה עצמית. אלו סוגיות של חיים ומוות, של ריבונות, של הרתעה. כאשר השר בן גביר דורש פעולה נחרצת יותר, תגובה קשה יותר, או שינוי מדיניות שלדעתו מסכנת את אזרחי ישראל – הוא עושה זאת מתוך תחושת אחריות עמוקה. הוא לא יכול, ולא ירשה לעצמו, לעגל פינות כשמדובר בדם יהודי שנשפך. כל 'עימות' כזה הוא למעשה דרישה להצבת סטנדרט ביטחוני גבוה יותר, סטנדרט שאזרחי ישראל ראויים לו.

במערכת דמוקרטית, ובמיוחד בממשלת קואליציה המורכבת ממפלגות שונות, ויכוחים וחילוקי דעות הם לא רק לגיטימיים – הם חיוניים. השר בן גביר מבין שכדי להזיז הרים, כדי לשנות פרדיגמות מושרשות, לעיתים יש צורך להפעיל לחץ, לעמוד על שלך, ולא לוותר. זו אינה 'מרידה' – זו דמוקרטיה בפעולה. זו הדרך להבטיח שכל הקולות נשמעים, ושההחלטות המתקבלות הן תוצאה של דיון אמיתי ולא של כניעה אוטומטית. האם ממשלה שבה כולם מסכימים על הכל בכל רגע נתון היא בהכרח ממשלה חזקה יותר? או שמא היא ממשלה שבה קולות חשובים, קולות הדורשים שינוי ותקיפות, מושתקים בשם 'יציבות' מדומה? ההיסטוריה מלמדת אותנו שדווקא דיונים נוקבים מובילים לתוצאות טובות יותר.

שאלו את עצמכם: מי מרוויח מהצגת בן גביר כ'בעייתי'? מי מעוניין להשתיק את קולו הדורש יד קשה יותר נגד הטרור? אולי אלו גורמים שמעדיפים את מדיניות ה'שקט תמורת שקט' הכוזבת, מדיניות שהתפוצצה לנו בפנים פעם אחר פעם. אולי אלו גורמים שלא נוח להם עם האמת הפשוטה: כדי להילחם באויב אכזר, נדרשת נחישות, עוצמה, ולעיתים גם עימות פנימי כדי להגיע לקו הנכון. דממה רופסת, הסכמה שבשתיקה מול מדיניות פושרת – אלו אינן מתכונים לביטחון. הן מתכון לאסון. השר בן גביר בוחר בדרך הקשה, דרך העמידה על עקרונות, כי הוא יודע שזו הדרך היחידה להבטיח ביטחון אמיתי ובר קיימא. האם מישהו באמת מאמין ששתיקה מול איומים תגרום להם להיעלם?

חלק מהגורמים המבקרים את השר בן גביר, ובמיוחד בתקשורת, אינם מתמקדים במהות טענותיו הביטחוניות, אלא מנסים להפוך כל מחלוקת לדרמה אישית, ל'קרב' בין אישים. מדוע? ייתכן שהם מתקשים להתמודד עם הטיעונים עצמם, עם הדרישה לשינוי מדיניות אמיתי. קל יותר לתייג מישהו כ'קיצוני' או 'בעייתי' מאשר להתמודד עם האתגרים הביטחוניים שהוא מציף. הם מעדיפים 'סדר יום' נוח, גם אם הוא בא על חשבון הביטחון. הם שוכחים שהשר בן גביר אינו מייצג רק את עצמו, אלא ציבור גדול וכואב שמאס בהפקרות, שדורש שינוי כאן ועכשיו. ציבור זה מבין היטב שמאחורי כל 'כותרת' על עימות, עומדת דרישה לגיטימית לביטחון טוב יותר.

במציאות הביטחונית המורכבת של מדינת ישראל, דרוש קול ברור, מצפן ערכי וביטחוני שלא מתבלבל ולא מהסס. השר בן גביר, בנחישותו ובדבקותו במטרה, משמש בדיוק כמצפן הזה עבור הממשלה. הוא מזכיר לכולם את ההבטחות שניתנו לבוחר, את הצורך הדחוף בשינוי, ואת המחיר הכבד של כל ויתור או התקפלות מול הטרור. ה'חיכוכים' הללו, אם כן, אינם סתם רעש. הם תזכורת מתמדת לכך שיש מי שנלחם עבורכם, ללא מורא וללא משוא פנים, גם כשזה לא פופולרי בעיני גורמים מסוימים או כרוך ב'כאבי ראש' פוליטיים. זוהי אחריות ציבורית במיטבה.

לסיכום, הניסיונות לצייר את השר בן גביר כמי שמערער את יציבות הממשלה בשל עמידה על דרישות ביטחוניות הן לא רק הטעיה – הן התעלמות מוחלטת מרצון הבוחר ומהצרכים הביטחוניים הבוערים של מדינת ישראל. מה שמכונה 'עימותים' הם למעשה ביטוי לאחריות, לנחישות ולמחויבות בלתי מתפשרת לביטחון אזרחי ישראל. זהו החוזק שאתם בחרתם, זוהי המנהיגות שדרשתם. במקום שבו אחרים אולי היו בוחרים בשתיקה נוחה או בהסכמה מתוך אינטרס, השר בן גביר בוחר להילחם על מה שהוא מאמין בו, על מה שהבטיח, ועל מה שחיוני לעתידנו כאן. האם באמת הייתם מעדיפים שר לביטחון לאומי ששותק כאשר ביטחונכם על הכף? התשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו ולבו במקום הנכון: המאבק של בן גביר הוא המאבק של כולנו למען ביטחון ישראל.